תשובה מאהבה חלק א קל״טTeshuva MeAhava Part I 139
א׳אי אמרינן מה דס"ל להרמב"ם דהמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב שאינו משתעב ר"ל שאינו משעבד כלל או דלמא דיכול לחזור בו אבל אם לא חזר בו משתעבד.
1
ב׳הנה בלמדי עם תלמידים אמרתי לבאר שטת הרמב"ם ולסלק מעליו כל התמיהות הראשונו' כי הנה הקשיתי לשאול בדבר החדש לפי מה דקימינן ב"ב קנ"ז ע"ב ובהרמב"ם ר"פ י"ח מהל' מלוה דאיקני קנה ומכר משתעבד ודאיקני הוא דבר שאינו קצוב כזה ראיתי בבית יוסף ח"מ סי' ס' בשם הרמב"ן א"כ מוכח לכאורה דיכול להשתעבד אף דבר שאינו קצוב א"כ קשיין פיסקי הרמב"ם אהדדי דפסק דאיקני משתעבד ופסק דבר שאינו קצוב אינו משתעבד ולכך אני אומר דהרמב"ם כדעת הרשב"א שמביא הנמוקי יוסף שם והובא בהגהות רמ"א ח"מ סי' קי"ב סעיף א' דאף אם כתב דאיקני יכול לחזור בו כל זמן שלא קנה (ועיין היטיב בסמ"ע סי' ס' ס"ק ב' ובסמ"ע סי' ר"ט ס"ק י"ז ובש"ך שם סק"ח) לפ"ז משפטי ה' צדקו יחדיו כל פיסקי הרמב"ם דפי"א מהו' מכירה כ' דינו אם רוצה לחזור בדבר שאינו קצוב שיכול לחזור בו כמו באיקני ונסתרה קושיית הפוסקי' מאכילת פירות מעל הרמב"ם דשם איירי דלא חזר המוכר ושפיר טורף גם מהלקוחות כמשפטו לענין דאיקני ולפ"ז י"ל קצת קושיית הבעה"ת דלא יהיו דברי הרמב"ם סותרי' זא"ז מהל' אישות להלכות מכירה וזה הדבר אשר דברתי בהלכות מכירה מיירי אם רוצה לחזור מדבר שאינו קצוב אפי' אם נעשה בקנין יכול לחזור בו ובהלכות אישות דכתב דמהני הקנין מיירי בגוונא דלא חזר בו דלטרוף מלקוחות בעי קנין דבלא"ה לא נקנה הפסיקתא שלא בשעת קדושין אך אין הלשון בהל' אשות משמע קצת כן.
2
ג׳אמור מעתה דזוהי הוכחה להרמב"ם שפסק כר"ח גיטין נו"ן ע"ב לפי שאין קצובין (ועיין בסמוך בתשובה הסמוכה הבאה אי"ה בס"ד) דהרמב"ם לטעמי' אזיל דפסק דאיקני לאו ט"ס הוא כמבואר ר"פ י"ח מה"ל מלוה ואי בשטתו דעולא קיימא ול"ל כפירש"י דאף דכתב אין קול לאותה כתיבה שאינן לפנינו באותה השעה א"כ ק' למה אם כתב דאיקני משתעבד דליתא לדעולא אלא הלכה כר' חנינא והפוסקי' כעולא אזלו לטעמייהו דאיקני אף אם לא כתבו עכ"ז גובה מלקוחו' דט"ס הוא כמבואר בח"מ ר"ס קי"ב בהגהות רמ"א בשם הרא"ש ודעמי' ולק"מ מדאיקני אם יש למכירה קול יצא הקול דאיקני עמו ויודעים הלקוחות להיות זהירין ועיין. הק' אלעזר.
3