תשובה מאהבה חלק א קמ״הTeshuva MeAhava Part I 145
א׳אם אליבא דכ"ע אמרינן גבי אשה ובנות דחיישינן לצררי.
1
ב׳עוד אני אומר מ"ש תוס' השתא לית לי' האי שנוייא אימר צררי רצו לומר בזה אליבה דר' יוחנן וריש לקיש צ"ל למימר הך סברא דאימר צררי דהנה הקשיתי על מה שכתבו תוס' בד"ה בשקנו מידו כו' ולכך נראה דקנין אלים טפי מכתיבה ולכן פריך בנות נמי עכ"ל ודבריהם צריכי' ביאור למה תירץ בשקנו מידו ואז קשה א"ה בנות נמי לשני לי' בשכתב לה ולא יהי' פריך כלום מבנות כמ"ש לעיל דלבנות לא מהני כתיבה דמעיקרא הכי אתקן כו' והרשב"א בחדושיו הקשה בפשיטות למה לא משני הגמרא בשכתב לה עיי"ש (כבר כתבתי למעלה בזה בס"ד) ולכך אני אומר דתוס' בתרוצם ס"ל כשטת רבינו חננאל שמביא הרשב"א בחדושיו שפי' דמזון בת אשתו לא כתיבא ולא קיצא ואכולהו פריך ושנינן בשקנו מידו כו' כלומר דאלים טפי ומש"ה אקשינן א"ה בנות נמי דאע"ג דמעיקר תקנתא לא גבי' ממשעבדי כו' מחמת קנין מיהא ליגבו עכ"ל ועתה בין תבין את אשר לפניך דלר' יוחנן ור"ל דס"ל משום שאין כתובי' נוכל לתרץ קושית ר"ה בר מנוח דהמתני' דהנושא בבת אשתו מיירי בשכתב לה ולק"מ א"ה בנות נמי דלבנות אע"ג דכתיבי מעיקרא הכי איתקן כו' וכמ"ש תוס' אלא לר' חנינא דס"ל טעמא דקציבי' ולא מהני כתובים צריך הש"ס לאוקמא בשקנו מידו עד דצריך לאוקי גבי בנות אימר צררי אתפס' וא"כ צדקו דברי תוספות אליבא דר"י ור"ל דס"ל כתובין בעינן ל"צ למיחוש אימר צררי אתפסינהו דמוקי למתני' דבת אשתו בשכתב לה ובזה נראה לתרץ קושית המהרש"א כתובות ק"א ע"ב בתוס' ד"ה חייב לזוכה כו' ואע"ג דלא הוי שטר גמור גבי ממשעבדי דאית לי' קלא עכ"ל וכ' וז"ל ויש לעיין בזה דמשמע להו הך רישא דחייב לזונה ה' כו' היינו דגבו ממשעבדי וסיפא דהיא נזונית מנכסי' משועבדים ארישא דחייב לזונה ה' כו' קאי וא"כ מאי מקשה מיני' הכא דהא איהו גופי' ס"ל בפרק הנזקין דכתובין בעינן ואליבא לא תוקמא התם אלא בשקנו מידו כמ"ש תוס' לעיל עכ"ל אמנם לפמ"ש ל"צ לאוקמא אליבא דר"ל בשקנו מידו אלא אליבא דר' חנינא עכ"ז צדקו דברי המהרש"א עפ"י מ"ש תוספות שם למעלה בד"ה והיא וכן נראה לשון המהרש"א שנשמר מזה ועיין ובחדוד התלמידי' הארכתי עוד דר"א פליג עם ר"י ור"ל ס"ל דיכול לטעון פרעתי אחר מעשה ב"ד כשמואל שם ב"מ ואין כאן מקום פלפול הזה. הק' אלעזר.
2