תשובה מאהבה חלק א קמ״דTeshuva MeAhava Part I 144
א׳אימתי טענינן אימר צררי.
1
ב׳הנה כתבו תוס' גיטין נ' ע"ב בד"ה כתובין הן אצל ב"ח וא"ת אמאי לא משני אימר צררי אתפסה כו' וי"ל דהשתא לית לי' כו' ודקדקו לומר דהשתא ר"ל דמאשה פריך כמ"ש הרשב"א בחדושיו וכמ"ש לעיל (ועיין בעל פ"י בחדושיו שנטה בזה מדברי הרשב"א) עוד נלע"ד עפ"י מה דאמרו ר' יוחנן ב"מ י"ז ע"א הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום מ"ט כל מעשה ב"ד דבר שהוא תנאי ב"ד כגון כתובה ומזון האשה והבנות הטוען ואמר פרעתי שלא בעדים לא אמר כלום ועיי"ש תוס' ד"ה הטוען והסוגי' לפי שאין כתובין היא קיימא משמי' דר' יוחנן פקח עיניך וראה דאליבא דר' יוחנן אי אפשר לשנוייא דלכך אין מוציאין למזון אשה ובנות ממשעבדי משום דחיישינן לצררי דהא אפי' אם הוא לפנינו עומד וצווח וטוען פרעתי ע"י צררי לא מהימן כטוען אחר מעשה ב"ד אין נטעון אנן ללקוחות דבר דאיהו בעצמו לא הוי מצו וזהו שדקדקו בתוס' דהשתא ל"ל האי שנויא הוא אליבא דר"י אבל לקושטא דמעיקרא הכי אתקן כו' שלא לגבות מזון אשה ובנות ממשעבדי אלא מב"ח וסד"א מפאת הקנין תגבו גם ממשעבדי ושפיר מסיק אימר צררי אתפסה דהא אם הוא לפנינו נאמן לומר פרעתי במקום שנעשה הקנין לחוד (ועיין ש"ך ח"מ סי' ל"ט סק"ו וסי' ע"ט ס"ק למ"ד ובאו"ת סי' ל"ט ס"ק ו' ושם) וטענינן נמי ללקוחות אימר פרע ע"י צררי.
2
ג׳ובזה י"ל קושיית תוס' שם ד"ה אומר צררי וצ"ע דלענין משעבדי חיישינן במזונות טפי לצררי מבכתובה כו' עכ"ל לפמ"ש נכון הדבר דבשלמא לענין מזונות דמעיקרא הכי איתקן שלא לגבות ממשעבדי אלא דסד"א דהקנין יועיל לגבות גם ממשעבדי ויפה אמרו אימר צררי אתפסה דלעומת הקנין תועיל טענת פרעתי משא"כ תנאי ב"ד דכתובה לגבות ממשעבדי אף אם אין כתובה בידה ואין בה משום תיקון עולם והאומר פרעתי כמו הטוען אחר מעשה ב"ד ולכך אין אנן טענינן דפרע ע"י צררי כמו שאין הבעל בעצמו יכול לטעון מכ"ש לדעת הרמב"ם לפמ"ש הש"ך בח"מ סי' ס"ה ס"ק ל"ב דהרמב"ם חייש לצררי אף בחיי הבעל בנפל כאוקימתא דר"פ ב"מ זי"ן ע"ב עייש"ה וע"כ בכתובה תחלה תנאי ב"ד היא דתגבה ממשעבדי אף דחיישינן לפרעון דצררי משא"כ במזון אשה ובנות דלא תקנו לגבות ממשעבדי גם הקנין אינו מועיל וטענינן דלמא פרע ע"י צררי ועיין בסמוך. הק' אלעזר פלעקלס.
3