תשובה מאהבה חלק א ט״וTeshuva MeAhava Part I 15
א׳ומה שסיים בדברי האגדה ושאיל על מה דאמרו רז"ל במסכת ערכין דף ל"ב ע"ב בגמ' מאי טעמא דמאן דא' ק"ר קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא דכתיב ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יב"נ ותהי שמחה גדולה מאד אפשר בא דוד ולא עשו סוכות כו' עיין שם מ"ט נקטו בלשונם דוד הא הוו כמה דורות חסידי עליון מקמי דוד כמו כל השופטים ועלו הכהן ושמואל הנביא ושאול בחיר ה' וכיוצא בהם טוב' אהובי ידידי נר"ו גם זו הי' שאילת הראשונים ועיין שם במהרש"א חי"א וכ' וז"ל ואפשר בימי זקני' ושמואל ושאול היו טרודים במלחמה ולא הי' אפשר להם לעשות כלם סוכות כזה כבימי עזרא כי הטרוד פטור מן הסוכה אבל דוד בסוף ימיו הי' לו מנוחה כו' עייש"ה, ואף אני כמותו על דרך הזה (בס"ד בארתי קודש בעולת חדש על סדר רגלים והוא דרך דרוש) דעיקר הוכחת התלמודא מדאמר הכתוב ויעשו כל הקהל סוכות משמע דשמחה גדולה היתה בעבור שכלם יחדו קיימו מצות סוכה ולכך פריך אפשר בא דוד כו' כי גם בימיו היו כלם ישבו בסוכות ועיין דהנה אמרו שם דף ג' ע"ב הכל חייבים בסוכה כהנים לוים וישראלים פריך התלמודא פשיטא אי הני לא מחייבי מאן מחייב ומשני כהרי' איצטרכו לי' כו' ואמר מר תשבו כעין תדורו מה דינה איש ואשתו כו' והני הואיל ובני עבודה נינהו כו' רש"י ד"ה ובני עבודה כו' ואין יכולים לדור איש ואשתו בסוכה שאין נזקקים לנשותיהן דרמי עלייהו עבודת רגל כו' וכ' תוספות שם ד"ה ובני עבודה וה"ה דמצי למינקט נמי לוים השומרים בכ"א מקומות במקדש כו' עכ"ל ונר' בדקדוק נקטו כהנים ולא לוים כי הנה הקשיתי לשאול איך ס"ד לומר תשבו כעין תדורו שאיש ואשתו עמו הא כל ישראל חייבים בראית פנים בעזרה ברגל ועתה אם יזקוק לאשתו האיך אפשר לבוא בו ביום בעזרה וצ"ל דהך קרא שבעת ימים תשבו כעין תדורו לא דוקא שבעת ימים ואפילו חסר יום א' הוא מקיים בסוכות תשבו כעין תדורו מעתה לפ"ז מאי קאמר התלמודא כהנים איצטרכו הואיל ובני עבודה נינהו הא המה נחלקו לכ"ד משמרות ובכל יום בית אב מיוחד וא"כ כהנים וישראלים שוים דלא חסרו רק יום אחד יען זה אינו דהא מ"ע מן התורה להיות כל המשמרות שוין ברגלים כמבואר שילהי מס' סוכה ועיין בהרמב"ם פ"ד מהל' כלי מקדש.
1
ב׳אמנם כ"ז כהנים אבל לוים נשארו במשמרותיהן ודינן שוין לישראלי' איברא כ"ז אחרי שחלקו לכ"ד משמרות וכבר אמרו במס' תענית כ"ז ע"א ובהרמב"ם פ"ד שם שדוד ובית דינו חלקו המשמרות א"כ קודם שבא דוד אי אפשר כהנים ולוים וישראלי' עשו סוכות וזהו אשר דקדקו רז"ל מדכתיב ויעשו כל הקהל השבי' מן השבי סוכות ותהי שמחה גדולה מאד משמע דהשמחה היתה בעבור שעשו כל הקהל כהנים לוים וישראלי' וזה לא הי' מימות יב"נ עד עכשיו ופריך אפשר בא דוד ולא עשו סוכות שגם בימיו כבר עשו כלם והארכתי מאד בדרשותי בס"ד בדברי' נחמד' ומרוב הטרדות בימים האלה לא אוכל להאריך וה' שנותיו יאריך ויחתמהו בספר חיים טובים ארוכים וברוכים כנפשו וכנפש ידידו הטרור הק' אלעזר פלעקלס.
2
