תשובה מאהבה חלק א ק״נTeshuva MeAhava Part I 150
א׳ד' אם יש לסמוך במה שמתיר הרמ"א אה"ע ס"ס ה' למכור לנכרי באם הנכרי בעצמו אינו מסרסו רק ע"י נכרי אחר דאלפני דלפני לא מפקדינן (והוא דברי אביי ע"א י"ד א"ע) ולי יש מקום עיון בזה כי בלאו דלפני עור לא תתן מכשול לא מצינו חילוק בין מכשול נכרי ובין מכשול ישראל ואם בנכרי אינו עובר בלפני דלפני גם בישראל אינו עובר וא"כ במוכר כלאים או חמץ בפסח לנכרי ויודע בודאי שימכור אח"כ לישראל לפ"ז אינו עובר כלל בלפני עור שהוא לפני דלפני והוא תמוה דאם יודע בודאי שימכור לישראל ליכא אסורא דאוריית' ואיך בחשש בעלמא שמא ימכרנו אוסר רבא למכור לנכרי כי אם קבא קבא, וכן בגד שאבד בו כלאים שאסור למכור לנכרי שמא ימכרנו לישראל ובאמת כתב הש"ך י"ד ס"ס נ"ז דזה רק אסורא דרבנן וכ' שם שהוא ס"ס ולפי הנ"ל בודאי ימכור לישראל ליכא חשש דאוריית' שהוא רק לפני דלפני.
1
ב׳אמנם כן דיש חילוק גדול בין לפני עור לא תתן מכשול ובין מכשיל חברו והיינו כשהישראל או נכרי מזיד והוא נותן לפניו כמו מושיט כוס יין לנזיר ויודע בו שהוא ישתה וכן במוכר בהמה לנכרי ויודע בו שיקריב אותה לע"ה או שמסרסו שהוא אינו מכשילו רק נותן המכשול לפניו דאז עובר על לפני עור ובזה יש חילוק בין לפני ובין לפני דלפני אבל במכשילו שהוא נותן דבר איסור לחברו וחברו א"י שהוא דבר איסור ודאי אסור להכשילו אפילו באלף לפני וזה ברור אכן מי יתן ואדע איפוא הוא האזהרה ע"ז שאסור להכשיל ואם לא מקרא דלפני עור איו ואם יש לנו שום דרש אשר לא ידעתי מנא לן לחלק בזה בין נכרי לישראל! וא"כ גם בנכרי לדעתי העני' אסור להכשילו באם הנכרי שוגג ולפ"ז בנכרים דידן רובן ככלן אומרים מותר המה ואומר מותר או שהוא שוגג או שהוא אונס וא"כ בלאו איסור דלפני עור יש לנו איסור אחר דאסור להכשילו וא"כ גם בלפני דלפני אסור למכור לו בהמה מאחר דמכשילו דהנכרי א"י שהוא אסור וא"כ אפשר דוקא כשיודיע אותו שהנכרי אסור לסרס אז אפשר להתיר אמנם כאשר אנחנו נוהגים למכור לנכרי סתם לא ידעתי מקום להתיר.
2
ג׳אמת למ"ד קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו ולמדו מאמור ואמרת א"כ אם מדאוריית' הב"ד מצויין להפריש קטן והזהירה התורה הגדולים על הקטנים להפריש מאיסור ודאי יש ללמוד מכח כ"ש שאסור להכשיל גדול דמה קטן שאינו מצוה כלל צריכי להפריש גדול שהוא שוגג שהוא מצוה עאכ"ו שאסור להכשילו ולפ"ז דמאמור ואמרת ילפינן דאסור להכשילו א"כ דבר זה ודאי רק בישראל נאמר ולא בנכרי וא"כ בנכרי אינו מצוה רק על לפני עור ועל לפני דלפני לא מפקדינן אבל לפי פסקי דידן שפסקינן דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצוין להפרישו רק שלא יאכילנו בידים וא"כ אין ללמוד מזה איסור מכשול דרק להאכיל לקטן בידים אסור אבל למכור איסור לנכרי והוא לא יצוה את הנכרי שימכור לישראל רק שהנכרי מעצמו ימכור מנא לן שהתורה אסרה דבר זה ואם אסרה מנל"ן שיש חילוק בין נכרי לישראל.
3
ד׳ואולי יש ללמוד דאסור להכשילו ממה דקאמר הש"ס (ב"ק פ"א) דיליף מוהשבות אם על השבת ממונו אתה חייב על השבת גופו לכ"ש א"ש אנן נמי נאמר אם על השבת ממונו והשבת גופו אתה חייב על השבת נפשו ונשמתו לכ"ש ומוכח דאסור להכשילו אדרבה נילף משם דצריכין להפריש מאיסור וא"כ עדיין י"ל דרק בישראל מצוה ע"כ אבל לא בנכרי ועדיין לא נח דעתי עדי אשמע מה ידבר רום מעלתו ודבר מה יורני.
4