תשובה מאהבה חלק א קנ״אTeshuva MeAhava Part I 151
א׳ה' מעשה באחד שמת ונפל או הפילוהו לבור עמוק ושהה שם יותר משלשה ימים אח"ז נפל שם איש אחר אשר הי' חי ולא שהה שם רק יום אחד אח"ז העלו את אחד משניהם בחבל והכירוהו שהוא הוא אשר נפל שם בעודנו בחיים ויש לשאול אם נוכל להתיר אשתו של שני ע"י טביעת עין הנה איתא במשנה (יבמות ק"כ ע"א) אין מעידין אלא עד ג' ימים וכ' רש"י אם ראוהו בתוך ג' למיתתו מעידין עליו אבל אם לא ראוהו עד אחר ג"י חיישינן שמא נשתנה מ"פ ואין זה שהם סבורים עכ"ל והנה יש לנו לפרש המשנה בשני דרכים פי' אחד דמת שנשתהה ג"י כבר נשתנה פניו ומראיתו עד שידמה לאיש אשר עודנו בחיים חיותו ומש"ה אין מעידין שהם סבורים שזהו איש אשר הם מעידים ובאמת הוא איש אחר אשר נשתנה ונתדמה לאיש הזה ומעתה אין לנו היתר להתיר אשה אשר נשאלה עלי' דהא כאן הי' שם איש אשר מת בודאי קודם ג"י וא"כ יוכל להיות כי נשתנה ונתדמה לאיש אשר נפל אחריו.
1
ב׳אמנם אנכי לא כן אדמה והפירוש נכון והברור אצלי באופן זה דט"ע שייך רק בדבר אשר הוא עודנו כאשר ראיתי' ולאו דוקא שלא נשתנה כלל כי זה כמעט נמנע בטבע אמנם בשנותו שינוי' גדולה ובאותה שינוי לא ראיתיו מעולם בזה אמרינן דלא נוכל לשפוט דבר זה בט"ע ויוכל להיות כי זהו אחר והנה איש אשר הוא בתוך ג"י אז תוארו ומראיתו כמו שהי' בחיים ודאי נוכל לסמוך על ט"ע אמנם איש אשר כבר מת ג"י א"א להיות תוארו כאשר הי' בחיים דבג"י ודאי נשתנה שינוי' גדולה אשר א"א לומר כאשר הוא עתה כן הי' בהיותו חי אבל תוארו וצורתו רק התדמות כאשר הי' בחיים ולכן על התדמות הזה אין אנו יכולין להחזיקו בודאי לאיש הזה אשר הכירו ויוכל להיות כי זה איש אחר המתדמה ג"כ לאיש הזה משא"כ בתוך ג"י דאז לא נשתנה תוארו וצורתו כ"כ ובזה שפיר יש לסמוך על ט"ע שלנו ומעתה לפירוש זה באשר שידעינן שהאיש האחרון הוא בתוך ג"י ופניו ומראהו עודנו נשאר כאשר היו בחיים וזהו לא התדמות קצת אבל ט"ע גמור ומה לנו אם יש עוד אחר בבור שכבר מת קודם ג"י מ"מ נוכל לשפוט דזהו האיש אשר נפל באחרונה דזה ודאי ל"ח דע"י מיתת הראשון נשתנה כ"כ עד שיהי' תמונתו כתמונת זה החי.
2
ג׳ומעתה לפי' הראשון הכל תלוי בזה המת אשר נמצא ואם יוכל להיות שזהו כבר מת ג"י (והיינו דלא כר"ת שמתיר בספק שהה ג"י) אין להתיר דלמא איש הוא ונשתנה פניו כאיש החי הגם שידעינן בברור דאיש הזה הלך מאתנו בתוך ג"י מ"מ כיון שזה המת אפשר שכבר מת קודם ג"י יש לחוש שמא איש אחר הוא שנדמה לזה אבל לפירוש השני אשר לענ"ד נראה פירוש ברור הכל תלוי באיש הזה שהלך ואם ידעינן שהאיש הזה הלך בתוך ג"י כבר ידעינן כי זהו שמכירין בט"ע וכמו שאמרנו.
3
ד׳ומעתה יפלו ממילא התמיהות הגדולות והנפלאות אשר התמיה הגאון בעל נ"ב אה"ע סי' כ"ח בד"ה ועוד נ"ל הוכחה גדולה דדגלת איירי בלא ראה שהרי יש לתמוה תימא רבתי עיי"ש עד וסוף עמוד זה ולפירוש השני אשר נ"ל ברור כשמש אין כאן ריח קושי' דהעיקר תלוי בזה שטבע בדגלת קודם ה' ימים והשושבין ראה הטביעה ולא אחר (כאשר רוצה הגאון לדחוק שם בדחוקי' רבים אשר לא יעלה על דעת לאוקמי הסוגיא בפירוש רחוק ודחוק כזה) אבל כיון שראה שטבע קודם ה' ימים ואם יהי זהו האיש אשר נטבע ע"כ כבר נשתנה מאד אשר לא נשאר רק התדמות מעט לאיש הנטבע כאשר הי' בחיים ושפיר יש לחוש כיון דלא שייך בזה ט"ע גמור שמא הוא איש אחר אשר גם יתדמה קצת לאיש הנטבע ודוק הטיב ויען כי הגאון הנזכר הלך בזה דרך זר ורחוק התמי' ג"כ בסי' כ"ט שם דף כ"ג ד"ה ובהכי ניחא כו' דמתמי' שם על הרשב"א דלמא זה שמצא בדגלת כבר הי' מת ביבשה ג"י ונתפח וביותר מתמי' שם לדעת הרי"ף דביותר מחמשה ימים גם בימים לא אמרינן דמצמת צמתי א"כ שמא גם זה שנמצא בדגלת שהה במים יותר מה' ימים ומתדמה לזה שנפל במים ולדברנו גם כאן אין ריח קושי' כיון שהאיש הנפל לפנינו ודאי לא נשתהה יותר מה' ימים ומים מצמת צמתי ונשאר בתוארו ובתמונתו כאשר הי' בחיים ויש להם ט"ע גמור ולא התדמות ובזה ודאי ליכא למיחש שמא אחר מתדמה לו כנ"ל וכל המעיין וישפוט בצדק יראה כי דברי כנים וברורים בלי דופי והאמת יורה דרכו.
4
ה׳ואעידה לי עדים נאמנים ה"ה הרמב"ן ותשובות מ"ב הובא בב"ש סי' י"ז ס"ק ע"ח באם מת בימות הגשמים בימי הקור מעידין עליו אפי' אחר כמה ימים כי בודאי נקרש ונגלד ועדיף טפי מצנת המים עיי"ש ואין איש פוצה פה ומצפצף נגד דין זה ולכאורה הדבר תמוה דלמא זה המת כבר מת ג"י קודם באו ימי הקור וכבר נתפח ונדמה לאיש הזה אשר מכירין אותו א"ו אמת ויציב הדבר דהכל תלוי בזה שאנו מכירי' באם שידענו שזה הלך לו בימי הקור א"כ גם אם מושכב מת כמה ימים נשאר בתוארו וצורתו והט"ע הוא ט"ע גמור ול"ח שמא איש אחר הוא.
5