תשובה מאהבה חלק א י״חTeshuva MeAhava Part I 18
א׳ועל אשר שאלני על מה שהובא בש"ע י"ד סי' ש"ה סעיף כ"ג המפלת שפיר מלא דם כו' ידע מעלתו נרו' כי הגאון בעל תפארת למשה שם כ' וז"ל מעשה בא לידי פה ק"ק בריסק באשה שהפילה שפיר ולא היתה יודעת אם הוא שפיר מרוקם או מלא דם כו' ופסקתי לפדות הנולד אחריו בלא ברכה אף דכל ספק בכור א"צ פדיון דהמוציא מחבירו עליו הראיה הכא שאני דאוקי האשה בחזקתה והולד שלא נתרקם עדיין וכמ"ש מוהרי"ק שרש קמ"ג בהדיא עיין שם והוא מקור הגהות רמ"א שבסעיף זה והסכימו עמי בעלי הוראה עכ"ל וכן נראה משו"ת דרכי נועם חלק י"ד סי' י"ג ואפילו לשטת חכם צבי סי' ק"ד דפטור מן פדיון עיין שם שהארי' בדברים של טעם ודעת אם כל זה סיים וזה לשונו איך שיהיה כל שעברו ארבעים יום והפילה שפיר דהבא אחריו פטור מפדיון ואפילו הרוצה להחמיר כדברי מוהרי"ק לא יברך לא ברכת פדיון הבן ולא ברכת שהחינו אלא יתן להכהן חמשה סלעים בלא שום ברכה דברכות אינן מעכבות אבל מעיקר הדין פטור עיין שם לכן דעתי נוטה שיפדה בלא שום ברכה כנ"ל והכהן יקח פחות שבערכין הכתובים בש"ע ועל דבר הסעודה וטוב לב משתה תמיד כבר אמרו ז"ל כל מעשיך יהו לשם שמים ואני תמה למה ממרחק מביא לחמו הא סמוך שמה כבוד ידידי המאוה"ג המפורסים מוה' ישעי' סג"ל אב"ד בק"ק טיפליץ, בפרט בימים האלה שרבו הטרדות בעיר הגדולה לאלדים יכוננה עד עולם סלה עם כל זה לעשות רצונו חפצתי אבל שלא בעיון כ"א פשוטי דברים אשר הם על זכרוני, וספר אשל אברהם אשר מביא איננו תח"י הנלע"ד כתבתי הכ"ד ידידו הד"ש הק' אלעזר פלעקלס
1