תשובה מאהבה חלק א ר״טTeshuva MeAhava Part I 209
א׳בע"ה עש"ק י"ד שבט תקסח"ל ישאו הרים טובה וברכה וגבעות רחמי' וחיים ושלום לידידי אחי חותני הרב המפלג חריף ובקי מוה' פייבל באנדי נר"ו.
1
ב׳הן היום בלילה הגיע לידי ספרו ובמקרה טהור ראיתי שמעלתו מביא דבר משמי מה שלא אמרתי כ"א בחפזי כאשר שאל מני בע"פ מה קול הרעש של המשנה למלך ל"ל תקריב אפילו בשבת הא אין עיבוד באוכלין ותמה מעלתו הגם שאין איסור משום עיבוד אסור משום בישול דהמלח נתבשל ע"י לחלוחית בשר הקרבן ואצטרך קרא להתירה תקריב אפי' בשבת והבישול הזה בכלל עבודתו ודוחה את השבת והשבתי לו תכ"ד דאין כאן איסור בישול במלח שכבר נתבשל ואין בישול אחר בישול כמבואר במג"א א"ח סי' שי"ח ס"ק ל"א ועתה ראיתי מעלתו מביא דבר זה משמי על ספרו וכתב עלי וז"ל ואולם דבריו צריכין תבלין דלמא איירי קרא במלח שאין מבשלין תחלה דהא סוגיא דשבת דף מ"ב ומתני' נמי איירי בהך מלח וא"כ אדרבה בכ"מ שנזכר מלח סתמא איירי בכה"ג דשייך בו בישול וממילא קרא נמי יש לאוקמא בכה"ג אך אחר שובי נחמתי דהא בקרבנות קיימינן וכבר ידוע לקרבנות צריכין ליקח מים המלח דברית כרותה כמבואר בכמה דוכתי וכבר נתבשל תחלה כיון שבא ממים ויפה השיב הרב עכ"ל.
2
ג׳אהובי ידידי איפכא מסתברא מלח סדומית א"צ בישול תחלה אלא הים משליכה לאגפה כמ"ש רש"י במנחות דף כ"א ע"א בד"ה שאינה שובבת ומלח אסתרוקנית מן הקרקע נעשית ובידי אדם כמ"ש רש"י שם להדי' והוא צריך בישול תחלה ואף שדברי רש"י סותרי' אהדדי ממנחות שם וביצה ל"ט ע"א למס' ב"ב דף כ' ע"ג לענין איזה דקה ואיזה גסה כבר הרגיש בזה בעל בה"ז אבל לית דין צריך בושש שמלח סדומית א"צ בישול תחלה זולת מלח אסתרוקני' אבל עכ"ז אני על מעמדי דאין כאן איסור בישול דהא אמרו שם ומנין שאם לא מצא מלח סדומית שמביא מלח אסתרקונית ת"ל תקריב ועתה ל"ל לחלל שבת בחנם הא גם במלח אסתרוקנית המצוה ותקריב כ"ש בין סדומית ובין אסתרוקנית כמ"ש רש"י שם הגם שהרמב"ם פ"ה מהל' א"מ הל' י"א פי' תקריב כ"ש אפילו גרגיר מלח אחד ולא כפירש"י אמנם הרמב"ם השמיט לגמרי שמצוה במלח סדומית ואם לא מצא סדומית שכשר באסתרוקנית וצל"ע ולא ראיתי מי שהרגיש בזה.
3
ד׳ועוד אני אומר אין מקום לקושיתו דמלח נימוח ונתבטל טרם שמגיע לידי איסור בישול לדעת הרמב"ם אם מלח כ"ש אפילו בגרגיר מלח אחד כשר וראיתי בספר מנחת כהן שתמה דאיסור מליחה הוא משום עיבוד ויש לעיבוד שיעור אם כן ל"ל תקריב דידחה שבת כיו' דבדעבד אפילו כ"ש כשר מהיכא תיתי ידחה שבת ואי משום דמצוה לכתחלה למלוח כלו מש"ה דוחה שבת עיי"ש ולענ"ד אין כאן קושיא מה גם דיש שיעור לעיבוד היינו לענין חיוב חטאת אבל גם פחות מכשיעור אסור מן התורה כמבואר במשנה למלך ר"פ ח"י מהל' שבת בשם רש"י והג"א ודלא כח"צ בתשובה עייש"ה משא"כ איסור בישול אין כאן כלל שכבר נתבטל טרם שבא לידי איסור אמנם י"ל דאינו חייב משום עיבוד אלא בשוהה שיעור מיל וכבר האריך בזה בעל שער המלך בהל' י"ט פ"ג הל' ד' עייש"ה ולא אוכל להאריך ואפילו המלח שהים משליך חוצה אני מסתפק אחרי שכבר כבוש במים והוי כמבושל וכי גרע מפירות ומדברים הנאכלי' חיין דדמי לבישול כמאכל ב"ד ואינו חייב עליו משום בישול לדעת הרשב"א ויתר פוסקי' וכ"כ הרדב"ז בחלק א' סימן רי"ג וזה לשונו וענין דבר הנאכל כמו שהוא חי אם יש בו משום מבשל בשבת לענין לענין מלקות אינו לוקה אבל אסור מדרבנן כו' תדע דבר שנתבשל כמאב"ד אינו חייב עליו בשבת יטעמא כיון דאיכא מאן דאכיל לי' הכי שוב לא מחייב על בשולו וכ"ש הדברים הנאכלי' חיים לכל אדם עכ"ל ולא עוד אלא אפי' לדעת הרמב"ם פ"ט מהל' שבת הל' ג' דס"ל דכל זמן שלא נתבשל כל צרכו חייב על בשולו עכ"ז בכבוש י"ל דהוי בכלל מה שסיים הרמב"ם שם דבר שאין צריך בישול כלל פטור עכ"ל ואחרי שהמלח הי' כבוש מעת לעת שוב א"צ בישול כלל ומלח שדברו רבותנו במס' שבת איירי במלח שלא נתבשל ולא הי' כבוש ראה זה חדש וצ"ע וחפוש בפוסקי'.
4
ה׳וחזר הרב מוהר"פ הנ"ל וכתב וז"ל הנה בדבר זה דכבוש כמבושל לא מצינו בשום דוכת' רק לענין להפליט ולהבליע אבל לענין בישול מאן דכר שמי' וכן מצינו בכ"מ וימחול לעיין בי"ד סי' ק"ה ס"ב וימחול לעיין בספר פ"ח בי"ד סי' ע"ג סק"ט וימחול לעיין בשו"ת ח"צ שבכ"מ דקאמר בכף הדמיון אינו שוה ממש ובזה נסתר מת שהביא ראי' מדברי הרדב"ז כו' עכ"ל.
5
ו׳וזה אשר השבתי לו מה שמעלתו כללא כייל דלא אמרינן כבוש כמבושל רק לענין להפליט ולהבליע אבל לא לענין בישול ממש ובנה יסודו על ספר הפר"ח י"ד סי' ע"ג סק"ט אישתמיטתי' דברי פלפול בצ"צ סי' קכ"א ובאר עשק סי' מ"ו שהוא כבישול ממש ומדת חכמי' כך הוא וכן נראה דעת מהרש"ל ויתר פסקי' עיי"ש ובמעיל צדקה סי' ל"ה ומה שהשמיט הרמב"ם דין כבוש כמבושל ויתר דיני כבוש בזה עיין מ"ש מוהי הגאון ג"ע בספרו נ"ב פלק י"ד סי' כ"ו ובכרתי פלתי סי' ק"ה ס"ק ב' ועיין בספר פרי מגדים בספקותיו שם במשבצות זהב והנה יש לי לדבר בזה אלא שכעת אני טרידנא טובה בכתיבת תנא' אחרוני' מבתי הקצינה מרת שילה תחי' והנה דברים הבאי' לדפוס צריכין יישוב הדעת וחזקה על חברו כמהו של יוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן ויעיין היטב ואת אשר יבחר יקרב כי כל מה שכתבתי הוא עפ"י מושכלות הראשונות במהירות אחרי שמעלתו דוחק את השעה עלי למהר ויקבל הסכמתי כמבוקשו הכ"ד א"נ חתן אחיו הדש"ת. הק' אלעזר פלעקלס.
6