תשובה מאהבה חלק א ר״חTeshuva MeAhava Part I 208

א׳בע"ה יום השלישי י"ט סיון תקסח"ל פראג דוד משכיל וה' עמו ויענה בכל עת ובכל שעה בשלומו כבוד אהובי תלמידי וידידי הרב המופלג חכים טובא בהויות דאביי ורבא המושלם חכם וסופר הנותן אמרי שפר כש"ת מ"ה דוד בער כהנא שלוחא דרחמנא אב"ד בק"ק ביאה.

ב׳מאד שמח לבי ותלוזנה כליותי על אשר ראה ראית במכתבו שתי ראיות על מנוחתו כבוד שליו שלאנן בין ישרי לב ואוהבי תורה ועל הכלכלה ואני תפלה שיעלה מעלה מעלה לשם ולתפארת ולתהלה על מי מנוחת סלה.

ג׳וע"ד שאלתו שכתב בפנקס הקהל שהפרימות חיוב בכל שבת ומאז באה הפקודה שלא להיות על המדינה זולת ראש הכנסת הוא הי' החיוב הזה ובשבת העבר קמו אנשים וערערו שראש הכנסת אינו בכלל פרנס הקהלה רק הוא גבאי צדקה ואינו נכנס בגדר החיוב הזה ומה שעלה עד הנה הי' מפאת דרך ארץ בעלמא ע"כ שאלת חכם בקצרה ואודיעו דעתי עני' בלב ים התלמוד בזה מה שנראה לי בחפזי ויהי' פקח וימצא פשר דבר כי מעולם רבו ריבות בעבור עלי' וירדו לשאול תחתי'.

ד׳הנה הרמב"ם פרק י"ב מהל' תפלה הל' ח"י כ' וז"ל כל קריאה וקריא' מאלו הכהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ומנהג פשוט היום שאפ' כהן ע"ה קודם לקרות לפני' חכם גדול בישראל וכל מי שגדול מחברו בחכמה קודם לקרות עכ"ד ותמה אני מאד שהוא נגד גמרא דגיטין דף ס' א' דאר"י נפחה דאחר כהן ולוי קוראי' ת"ח הממוני' על הצבור (ופשט אעפ"י שנמצאי' שם ת"ח הגדולי' מהם בחכמה) ואחריהם ת"ח הראוים למנותם פרנסי' על הצבור (ואע"ג דאיכא גדולים בתורה התם אלא שאינם ראוי' לפרנסים) ואחריהם בני ת"ח שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור (ועפ"י שהם בעצמם אינם ת"ח ושם נמצאי' ת"ח) וכל אדם עד כאן הגמרא א"כ תימה איך הרמב"ם כללא כייל כל מי שגדול מחברו בחכמה נגד גמרה בלי חולק ודוחק גדול לומר שהרמב"ם סובב הולך על מה שכתב תחלה ומנהג פשוט הוא היום שאפילו כהן ע"ה כו' וכל מי שגדול מחברו בחכמה כו' וי"ו וכל מי הוא וי"ו הדבוק שכ"ז מפאת המנהג ואינו שורת הדין ועוד שהוא נגד פשט הישר ועוד על המנהג הזה שאפי' כהן ע"ה כו' תמה הרמב"ם בפי' המשנה בגיטין דף נ"ט ב' וכ' ואני נפלא הפלא ופלא מערי הגלות שנוהגים בזה המנהג אחרי היותם בריאים מחולאי המנהגות ומדעות האחרונים ודרכיהם ואין אצלם אלא ענינים נאותים ללשון הש"ס כו' עייש"ה (ועיין ב"י סימן קל"ה בא"ח ועיין דברים של טעם לקיים המנהג ביש"ש פ"ה דגיטין סימן כ"א ועיין תוס' י"ט שם) איך ידחה ת"ח פרנסי' הממוני' ובני ת"ח וראשי כנסיות מצד המנהג והדבר צל"ע אמנם אחרי שהרי"ף והרא"ש והטור והש"ע והיש"ש וכל האחרוני' העתיקו דברי ר"י נפחא להלכה בשבת וי"ט וי"כ קורין אחר לוי ת"ח הממוני' על הצבור ואחריהם כו' פשוט שהכי הלכתא ואין לגמגם בדבר ודעת הרמב"ם סתימא ויחידאה.

ה׳וכל העוסקי' עם הציבור נקראי' בשם פרנסי' מלך נקרא בשם פרנס כאשר למדו ביומא דף כ"ב ב' משאול כיון שנתמנה פרנס על הצבור מתעשר ואמרו שם פ"ז ב' שני פרנסי' טובים עמדו להם לישראל משה ודוד ואמרו בערכין י"ז א' יהויקים וצדקי' פרנס לפי דור ודור לפי פרנס גם הרב שבעיר נקרא בשם פרנס כדאמרו שבת קי"ד א' אי בחדא מסכתא באתרי' אי בכולי' תנוי בריש מתיבתא ועיין תענית יו"ד ב' בתוספות ד"ה איזהו יחיד בצלאל נתמנה למלאכת המשכן ונקרא בשם פרנס כדאמרו באגדות הרואה דרך כלל כל המנהיגים נקראים בשם פרנסים דאמרו תענית ט' א' ג' פרנסי' טובי' עמדו לישראל משה אהרן ומרים ולא עוד אלא שכתבתי במק"א אף שאין לנו בזה"ז דין ת"ח לכמה דברים דין פרנס יש לנו.

ו׳ואם יתעקש המתעקש לומר כל מה שנאמר בגמרא ושנוי בפוסקי' היינו דוקא בפרנס ת"ח מופלג בתורה אף אתה אמור לו כבר אמרו ז"ל ר"ה כ"ה ב' שאפילו קלין שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים ואפילו מצויים שם חכמי' גדולים ממנו צריכין לנהוג בו כבוד פרנסי' ועיין בר"יאף שם אם עדיין יתעקש העתעקש ויאמר זהו דוקא בדיין ושופט ואז אפילו כמו יפתח איש בור ועיי"ש במהרש"א חי"א צריכין לנהוג בו כבוד חכמי' ואינו דומה לנ"ד שאינו לא שופט ולא דיין הא עכ"פ דין ראש כנסת יש לו קודם אפילו לת"ח שמבואר בגמרא ופוסקים כמ"ש למעלה ואין לומר שראשי כנסיו' שדברו בגמרא ופוסקי' היו ג"כ ת"ח אלא שאינם יודעי הלכה בכ"מ ז"א הא בפי' אמרו פסחים מ"ט ב' לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח כו' לא מצא בת ת"ח ישא בת ראשי כנסיות ושם לאו בת"ח שיודעי' הלכה בכ"מ מיירי אלא בכל ת"ח ועיין ועוד דאמרו במשנה יומא דף ס"ח מ' ב' ונותנו לראש הכנסת ופירש"י על פיו נחתכים צורכי הכנסת כו' עכ"ל.

ז׳ועוד נלענ"ד דהא מצינו שחלקו כבוד לעוסקי במצות יותר מת"ח שלא להיות מכשילין לעתיד לבא שבעלי אומניות עומדין מפני מביאי' בכורים ואין עומדים מפני ת"ח כמבואר בקדושין ל"ג א' בחולין נ"ד ב' ה"ה בנ"ד אם לא נחלוק כבוד לראש הכנסת מי יטריח עצמו לבזותו ועיין פירש"י שם ועוד נלענ"ד דראש הכנסת עדיף בזה מפרנס עוסק בצורכי הציבר אבל כשהוא בבהכ"נ הוא בעידנא דלא עסיק במצוה אבל ראש הכנסת אז הוא בעידנא דעסיק בה והבין.

ח׳גם כמדומה בענין שאינם בקיאי' בפי' סינא גאגענפארשטעהר כי מלת סינאג אגענפארשטעהר פרושו מנהיג הקהלה ראש הכנסת ולא בית תפלה יקרא סינאגאגע אלא בית הכנסת נקראת בית סינאגאגע וסינאגאגאגענפארשטעהר הוא העומד על צרכי הקהלה הוא נקרא בשם הזה והא אמרכל וקודם לגזבר עד שאז"ל הוריות י"ג א' מאי אמרכל אר"ח אמר כולה פירש"י שממונה על כלם ואין משיבין על דבר אבל געמיינדע פארשטעהר בפראג המה אשר יצאו ואשר יבוא לפניהם לכל צרותיהם וידברו בעבורם לפני המלך וחורי ארץ יען אין אני בקי כ"כ בשפת לשון אחרת ואין אני דורש לשון בני אדם ואין ספק אצלי לכל הפחות יש לו דין ראש הכנסת כמו שבארתי קודש.

ט׳אמנם אחרי רואי שמעלתו הרב נר"ו כתב שמנהג כתוב בפינקס קהל שהפרימות חיוב בכל שבת משמע אפי' פרנס אחר אינו בכלל החיוב ומצינו בענינים כאלה במנהג מבטלין אפי' מה שהוא נגד הדין וממקומו הוא מוכרע דהא הרמב"ם בפי' המשנה הרעיש על המנהג שקורין כהן ע"ה קודם לת"ח כאשר הביאתיו לעיל בקצרה עכ"ז הביא המנהג הזה להלכה בחבורו הגדול כמ"ש בפתח דברי והנה הסינאגאגעפארשטעהר ודאי אינו נקרא בשם פרימוס כי שם פרימוס אינו חל אלא כשיש אחריו שני ולא עוד אלא אפי' אם אנו מסופקי' אם ראש הכנסת בכלל הפרימוס הא קיימ"ל בכ"מ ספק תקנה חומרא לתובע וקולא לנתבע יען בדבר הזה אפשר לומר אם היינו מסופקי' בתקנה אז אוקי הדבר אדינא וכבר בארתי למעלה שראש הכנסת אף בזה"ז יש לו דין חיוב וקדימה כ"ז כתבתי במקום שאין מוכרין הסגן אבל במקומות שמוכרין הסגן כבר כתב הלבוש א"ח סי' קל"ו יש לו רשות לקרות למי שירצה ובלבד שיקרא לכל אחד לפי כבודו והעתיקו המג"א שם וכ"כ היש"ש גיטין פ"ה סי' כ"ח חוץ מן הכהני' והלוים ואב"ד שנתקבל לשם שמים לא יכול לדחות.

י׳והנה החכמי' תקנו בזה דרכי שלום וברכת התורה היא שבחר בנו ונתן לנו את התורה אשר כל נתיבותי' שלום וחלילה שיקוים קוה לשלום ואין טוב ובטוח אני בראש הכנסת אשר שמעו הטוב שמעתי מהולל ונודע לשבח שלא יחוש לכבוד המדומה והנה שכרו אתו ופעולתו ישולם לו וצדקתו עומדת לעד כדבר האמור בפירקי דחסידי ונכון לבי בטוח ביחידי סגולה יראי ה' שינהגו כבוד בראש הכנסת כמשפט עפ"י התורה ויראו בצרוף חבר העיר לעשות שלום ביניהם ויהיו למודי הי' ורב שלום כל בניהם עד עולם סלה.

י״אוע"ד שעולים המכונים בשם חבר קודם להמכוני' בשם מורינו כל כי האי ריתחא אינו כדי ללכת בעובי קורה כבר כ' המהרש"ל בהקדמתו ליש"ש על חולין וז"ל האידנא בעו"ה נסמכים מרובים הלומדים מעוטי' עכ"ל אם אמר כן על דורהו כו' אמנם אם המה באמת לומדין בעלי גמרא וש"ע ואז אפי' אינם נקראים בשם מורינו יאות להקדימן כלשון הרמב"ם ז"ל שהבאיתו כל מה שגדול מחברו בחכמה קודם לקרות אבל עכ"ז אם מקדימין להם עשירים ונכבדים גם בזה אין איסור אפי' קודם לת"ח כמבואר בהגהות רמ"א א"ח סי' רפ"ב סעיף ג' אין להאריך ואל יתר הדברים עוד חזון למועד אקח ואשפוט מישרי' אי"ה בל"נ כעת טרידנא טובא ללכת למרחץ טיפליץ הכ"ד אוהבו ורבו ומחבבו ה"ק אלעזר פלעקלס.