תשובה מאהבה חלק א נ׳Teshuva MeAhava Part I 50
א׳ב"ה יום השלישי כ"ד אדר השני תקס"ז לפ"ק פראג. ה' יברכהו בברכה המשולשת בתורה ורות ממרום עליו יערה פי המדבר בשפה ברורה ובנעימה אמירה אוהב אמת ודרך ישרה כבוד ידידי וחביבי הרבני המופלג בתורה ובי"ח ומושל' במעלות יושב תהילות מוה' יעקב איידליץ נר"ו.
1
ב׳אהובי ידידי דבר שאין יסודו בנוי על דברי הגמרא והרי"ף והרמב"ם והרא"ש ואינו לא לחיוב ולא לפטור לא לאיסור ולא להיתר לא לטמא ולא לטהר לא לרחק ולא לקרב ואינו נוגע במטב' שטבעו חכמים בברכות וכיוצא בהן זולת במציאות אשר המציאו אחרוני' ואין זכרון לראשונים ומר אמר חדא ומר אמר חדא אני אומר תמיד דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד כמו בנדון שאלתו אשר עלה ונסתפק אם י"ל בבית אבל ברכת כהנים כדעת מורינו הגאון נ"ע בספרו דגול מרבבה או שאין לומר כדעת שכ"ג אמנם לכבוד מורינו הגאון נ"ע ולכבודו האהוב עלי מאד אמרתי אשימה עיני עליו.
2
ג׳הנה מעלתו פותח בתשובה תחלה להשיג על מורינו הגאון האמתי וכתב וז"ל דהנה על עיקר השגת של הרב מוהר"י לנדא בס' דגול מרבבה בש"ע א"ח קכ"ז על הרב שכ"ג יש לפקפק ודבריו אינם מובנים לי ראשון מה שהקשה דלפי השכ"ג לטעמי דא"א או"א בבית האבל מטעם דאבל אינו נ"כ א"כ לא יאמרו אצלו או"א כל י"ב חדש דאבל כל י"ב חדש אינו נ"כ עכ"ל ואנכי לא ידעתי דהאיך מוכרח הדבר ומאן יימר לן דלא דהא מסתימת השכ"ג שכתב דאין אומרים בבית אבל ולא כתב דוקא תוך שבעה משמע באמת דאפילו כל י"ב חדש כ"ז שאבל אינו נ"כ א"א אצלו או"א עכ"ל מעלתו, ועמו הסליחה בחנם השיג על רבינו הגדול נ"ע כי בעל שכ"ג ודאי תוך שבעה מיירי מדנקט בסי' קכ"ח אות כ"ו בב"י הנהגתי פה איזמיר שלא לומר או"א בבית אבל כו' וכ"כ בסי' תקנ"ט בטור אות י"א עייש"ה ופשטא דלישנא בית אבל הוא בכל דוכתי תוך שבעה והוא לשון המשנה אין מוליכין לבית האבל לא בטבלא כו' ותני' אבל כל שלשה ימים הראשונים אין הולך לבית אבל אחר ועוד תני' כך היו חבורות עושין בירושלי' אלו לבית האבל ואלו לבית המשתה ואלו לשבוע הבן כו' וכן מכבדין ומרביצין בבית אבל וכן בראשונם היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף כו' וכיוצא בהן טובא עד אין מספר בלשון הגמרא וש"ע ואף שלמה אמר טוב ללכת אל בית אבל ויפה תמה מורינו הגאון לפי טעמו של שכ"ג משום שהאבל אינו נ"כ ולכך אין לומר גם או"א בביתו א"כ לדעת הרמ"א שאבל כל י"ב חדש אינו נ"כ לא יאמרו אצלו או"א ראה זה דבר חדש ודבר תימה.
3
ד׳עוד כתב מעלתו נר"ו וז"ל ומה שהניף שם ידו שנית על הרב שכ"ג והקשה דא"כ כשהאבל מתפלל בבהכ"נ נמי לא יאמר או"א גם באלה הדברים לא זכיתי להבין דאפשר לומר שבשכ"ג בזה לשיטתו אזיל דכתב שם בסימן קל"א אות ט"ו לחלק ולהבדיל בין חתן שבא לבהכ"ן שאין אומרים תחנון לבין האבל שבא לבהכ"נ שאומרים תחנון וכתב שם לחלק ולהכריע דשנוי טעמי' יש ביניהם דבשלמא גם החתן ששרוי בשמחה לכן שאר קהל נגררי' בתרי' ואין אומרים נפילת אפים אם החתן בבהכ"נ אבל באבל הטעם שהדין מתוחה עליו כמ"ש הלבוש עבדינן שאר הקהל השרוי בשמחה עיקר ואין נגררי' אחריו לכן כשהאבל בבהכ"נ אומרים נפילת אפים כך הם תמצית דבריו יעו"ש ולפ"ז גם הכא יש לחלק ולומר כן דאע"ג שהאבל בביתו אין אומרים אצלו או"א אפ"ה אם בא להכ"נ אומרי' או"א דעבדי' שאר הקהל עיקר וכמ"ש אך י"ל ולהצדיק דברי הרב דגול מרבבה שהוא כתב כשהאבל מתפלל בבהכ"נ והוי כש"צ דהכל נמשכי' בתרי' כך י"ל בדוחק עכ"ל המה דברים של טעם ואמרי נועם שפיר מותיב ושפיר מפרק אבל לא כמו שסיים מעלתו כך י"ל בדוחק דהא בפי' כתב מורינו הגאון וכן כשהאבל מתפלל בבכה"נ לפני העמוד כו' הרי שבנה ודייק כשהאבל הוא ש"צ שנגררי' אבתרי'.
4
ה׳ואנא אמינא לתרץ קושי' מורינו הגאון נ"ע מעל שכ"ג דכשהאבל מתפלל בבהכ"נ לפני העמוד והוא אחר שבעה קיימ"ל משבעה עד שלשים שואל בשלום אחרי' שהם שרוים בשמחה כמבואר במ"ק דף כ"א ע"ב א"כ יכול לומר נמי וישם לך שלום ואין זה דומה לנ"כ אשר למנהגנו שאבל אינו נ"כ כל י"ב חדש כי הגם דאסמכו והנהיגו לומר במקום שראוי לנ"כ עכ"ז הא כדאיתי' והא כדאיתי' ברכת או"א אינה אלא שאילת שלו' בעלמא ומעין ברכת שים שלום ובקשת הש"ץ ועיין סימן קי"ט וסי' קכ"ז ושאילת שלום מותר אחר שבעה אבל מצות נ"כ בכהנים השרוים בשמחה דוקא ואבל אסור בשמחה כל י"ב חדש ולכך מנהגנו שאינו נ"כ כל י"ב חדש ועיין סימן קכ"ח סעיף מ"ג ובלבוש והאחרונים.
5
ו׳ומה שרצה מעל' להכריע כשכ"ג אבל לא מטעמי' אלא מטעם האיך יאמר וישם לך שלום הא אבל כל שבעה אין שואלין בשלומו ואינו שואל בשלום כל האדם והוא לכאורה דבר נאה אבל אחר העיון היא הכרעה שלישית ואינה מכרעת כי לפי דברי מעלתו אם כן במקום שנהגו להיות שואלים בשלום אבלי' בשבת וכ"ש לדעת הרמב"ם פ' יו"ד מה"ל אבל שהאבל נותן שלום לכל אדם בשבת שהוא בכלל דברים שבפרהסיא ועיין בש"ע י"ד סימן שפ"ה וא"כ בשבת אשר בתוך השבעה אמרו בבית אבל גם זה דבר חדש ודעה שלישית ועיין בסמוך.
6
ז׳ומעתה אבוא לתרץ מה שרמי מע"ל דברי מורינו הגאון נ"ע אהדדי דבסי' תקנ"ח כתב בעצמו בספר דגול מרבבה הטע' דאין אומרי' ב"כ בתשעה באב דאיך יאמר וישם לך שלום הא אסו' בשאילת שלום ובסימן קכ"ז הכריע לומר ב"כ בבית אבל וצ"ע הא לענין שאילת שלום זה וזה שוין והניח בתימא ונלענ"ד אינו דומה לתשעה באב התם כלם אבלי' ויום שאסור בשאילת שלום משא"כ בבית אבל שאינו אלא האבל לבד אסור בשאילת שלום והנותרי' מותרי' ועפ"י הרוב האבל אינו מתפלל להוציא אחרי' במקום דאיכא אחרי' שיוכלין להתפלל כמבואר בש"ע י"ד סימן שפ"ד סעיף ג' (ידעתי מהולכי נמושות לקוטי בתר לקוטי שכתבו בנים על האבות מתפללי' לפני העמוד ולא באבל על שאר קרובי' וכן המנהג פה פראג) וא"כ הש"צ והצבור מותרי' בשאילת שלום גם הי' צריכי' לחלק בין שבת שבתוך השבעה לחול והניחו מייסדי מנהגים לאומרה ולא חילקו בזה בין אית אבל למקום אחר ואף דאסכמו בקשה זו במקום נ"כ יפה כ' מורינו הגאון האמתי דלא גרע ממנחה ביוה"כ אף שאין בו נ"כ מ"מ אומרי' או"א הואיל ואם עלה לא ירד גם בסי' אלי' רבה סי' תקנ"ט ס"ק י"ג חולק על השכ"ג יעיי"ש זולת זה לא אוכל להאריך כי ידי כבדה עלי לא אליכם וטרידנא טובא בימים האל להשיב לכל שואל ידידו ומכבדו. ה"ק אלעזר פלעקלס.
7