תשובה מאהבה חלק א נ״דTeshuva MeAhava Part I 54
א׳ב"ה א"ח השבעות ח' סיון תקסזי"ן ל' ברעזניץ מאת חתני הרב המאור החרי' הגדול המפורסי' לשבח מוה' איצק שפיץ אב"ד בק"ק ברעזניץ והגליל פראכינע.
1
ב׳שמעתי אומרים כי בעוד רגעים מספר וציר שולח מפה לעירכם אמרתי לא אשלחנו ריקם כו' אהו' אדמו"ח הנה רעיו' על משכבי סליקו סכ' אחד באחד שאומר לחברו הנני נותן לך מינה במתנה גמורה מעכשיו ולעולם ע"מ שתתן לי אחר שלשים מנה ופרס היש בזה חשש רבית דאורייתא או דרבנן או הער' רבית וכל אלה האמורים בפוסקים באשר הוא בא מלוה גמורה והתנאי הי' על הרבית לתת לו דרך מתנה לא כן אשר אנכי שואל שאין כאן מלוה כלל ולא זכרון הלואה אבל יש כאן מתנה גמורה בע"מ להחזיר ואפילו ע"מ להחזיר ליכא דהא ע"מ שייך כשיחזור אותו הדבר בעצמו שנותן ויש בזה מי שאומר דמתנ' עמ"ל לש"מ אבל הכא שהוא נותן לו המנה זאת מתנה גמור' רק בתנאי שגם הוא יתן לו לזמן פלוני מתנם ידועה וקצובה ויען כי עוד לא רגעי' כבירי' אשר הספק הזה נתחדש לי לא אוכל עוד לעיין בגמרא וסברא מפה ומפה לכן כתבתי בלי פלפול ועל חכמתו אשען כו'. איצק שפיץ מקעללין.
2
ג׳ב"ה יום ד' י"א סיון תקסזי"ן ל' פראג תתענג על רוב שלום כנהר שאינו פוסק וכמים שאין להם סוף כבוד אהובי ידידי חביבי מחמד עיני ולבי חתני הרב המאוה"ג החריף ובקי מהו' איצק נ"י אתה ואשתך וי"ח יחיו עד מש"א.
3
ד׳אמת אגיד כו' הנה יום אתמול קבלתי מכתבו הנעים שעלה ומסתפק אם הקרן בתורת מתנה ע"מ שיתן לו אחר חדש ימים מנה ופרס אהובי ידידי חתני הרב נ"י עיין בשו"ת צ"צ בסי' כ' וכ"א שמתיר למכור משכנות במכירה גמורה על בטחון שיחזור וימכור לו המשכנות האלה בכך וכך ולא כט"ז בא"ח סימן רמ"ו סק"ה עיי"ש בספר אלי' רבה ומה בין מכירה למתנה אמנם ראיתי הנה המרדכי ר"פ א"נ מביא תשובת מהר"מ ב"ב וז"ל על בחור שהלוה לך מעות ואתה נותן הוצאה והוא חוזר עם בנך אם מתחלה הי' התנאי בינכם שילוה לך מעות ואתה נותן הוצאה והוא יחזור עם בנך אעפ"י שהיית נותן להוצאה בשכר שהי' חוזר עם בנך אם מתחלה הי' התנאי כך שילוה לך מעות אסור כדאית' בפרק הרבית הלויני ודר בחצרי צריך להעלות שכר אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא כו' ואע"פ שהבחור קבל עליו האונסין כיון דאחריות גנבה ואבדה עליו אסור משום רבית כיון שאתה קצבת עמו לתת הוצאה ה"ל ר"ק כדאמרינן בפ' א"נ ר"ח הוה מוגר זוזי בפשיטי ביומא כו' ול"ד כו' דש"ה דדרך מקח וממכר הוי דרבנן אבל אם כך הוי שנתן לו הקרן במתנה גמור' שאם תרצה לעכבו הרשות בידך כה"ג מותר עכ"ל הרי מסוף דברי מהר"מ ניכרי' שראש דברי חתני הרב נ"י אמת אם נותן הקרן במתנה גמורה לית בזה משום איסור רבית אך י"ל משום הא לא ארי' דעד כאן לא הקיל מהר"מ אלא כמעשה שהי' שחוזר עם בנו ונראה מה שמשלם לו היציאה הוא משום ההחזרה אבל במתנה בעלמא ע"מ לתת לו אח"ז מנה ופרס ודאי מיחזי כרבית.
4
ה׳יען אחר כוונת הלב הן הן הדברים שסיים מהר"מ ז"ל אם נותן הקרן במתנה גמורה כה"ג מותר הוא היתר גמור בכל צד דהנה יאות להתבונן אחרי שמהר"מ לא אסר אלא בעבור שלא קבל הבחור עליו כל האונסין אפילו מגנבה ואבדה אם כן ביותר ה"ל לסיים מעין הפתיחה אבל אם הבחור קבל על עצמו כל האחריות אפילו מגנבה ואבדה כה"ג מותר כאשר הרגיש בזה בעל תה"ד סימן ש"ב ועיין שם ועוד מסתמא יותר ניחא לי' לאדם לקבל על עצמו כל האחריות מלתת הונו מתנה לזולתו באופן שאם ירצה לעכבו הרשות בידו אמנם י"ל גם לאידך גיסא דניחא לי' לתת מתנה גמורה ונכון לבו בטוח בהימניתי' של המקבל מלקבל על עצמו כל האחריות וראה שבחר מהר"מ בהך היתר דרך מתנה שבכה"ג מותר בכל צד אבל אם הוא דרך הלואה נראין כל צדדי' וצדי צדדי' לאיסור אפילו אם קבל על עצמו גם האחריות גנבה ואבדה אלא דבלא קבלת אחריות של גנבה ואבדה הוי ר"ק אחרי שקצב עם הבחור ההוצאה כנראה מפשט לשון מהר"מ ואם מקבל על עצמו גם אחריות של גנבה ואבדה מה גם דנפיק מרבית התורה עכ"פ הוי איסור דרבנן אבל במתנה גמורה אין איסור רבית כלל ולכך בחר מהר"מ ההיתר הזה.
5
ו׳ומזה נלע"ד ראי' להרב ב"י בטור י"ד סימן קע"ז שכתב וז"ל כתב הר"ר ישעי' ומדברי מהרי"ק בשרש קי"ט משמע דלא אסר רבינו ישעי' כשהנותן מקבל עליו אחריות דאונסין ולא דגנבה ואבדה אבל אם מקבל עליו אחריות גם מגנבה ואבדה מותר לקצוץ (פשט לשון הטור בשם רבינו ישעי' לא משמע כן עיין) וכדשמע מתשובת מהר"מ שכ' המרדכי כו' ואין נ"ל דכיון דהר"ר ישעי' לא אמר אלא משום דמיחזי כמלוה ברבית אפילו קבל אחריות דגנבה ואבדה אכתי מיחזי כמלוה ברבית ואפשר דגם מהר"מ יודה בכך ומ"ש באותה תשובה ואעפ"י שהבחור קיבל עליו האונסין כיון דאחריות גנבה ואבדה עליך אסור כו' אבל אה"נ דאפילו קבל הנותן אחריות דגנבה ואבדה אסור משום דמיחזי כמלוה ברבית עכ"ל והוא הדבר אשר דברתי שדברי מהר"מ מורים כן בעבור שבחר דרך היתר חדש עפ"י מתנה ולא סמך על היתר שבחור יקבל אחריות כל האונסין אמנם י"ל דכוונת מהר"מ ז"ל שני ההיתרי' נכונים לדינא בין שמקבל עליו כל האחריות בין שנתן דרך מתנה אבל עכ"ז חלילה לנו בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה בפרט לפמ"ש די"ל דלא המציא מהר"מ היתר דרך מתנה אלא במקום שחוזר עם בנו וכי"ב ואם רבינו ישעי' ז"ל אוסר קציצה בעיסקא אפילו אם כל האחריות על הנותן משום דמחזי כמלוה ברבות ואתי לחלופי ברבית גמורה וה"ה אם נותן מנה ע"מ שיתן לו תוך שנה מנה ופרס ואפשר דכ"ש הוא אם שם דרך עיסקא אשר דרך מו"מ הוא עכ"ז בקציצה מחזי כמלוה ברבית מכ"ש להתנות מתחלה אני נותן לך מנה במתנה ע"מ שתתן לי מנה ופרס אין לך הערמת רבית גדולה מזו הגע עצמך אי ס"ד דמותר לתת מנה במתנה גמורה ע"מ לתת אח"ז מנה ופרס לאיזה צורך האריכו רז"ל למצוא היתר במעות של יתומים באבק רבית וכי"ב הא יכולין לעשות על אופן הזה בשלמא לפי ההיתר המהר"מ שנותן הקרן במתנה שאם ירצה לעכבו הרשו' בידו י"ל אין רשות ביד הב"ד לסמוך על הימנותי' בזוזי דיתמי אבל לפי המצאת חתני הרב נ"י שיכול לעשות תנאי מתחלה על כך אם כן איך לא תקנו את זה להיות נמלט מאיסור רבית מכל וכל אלא ודאי אין לך איסור הערמת רבית גדולה מזו ויאמרו הני רבנן שרו לן עורבא ויהיו מצות השם ית' לחוכא ואטלולא שחוק והיתל בעיני המון עם לא בינות להמציא תחבולות להתיר מקח ומתן ברבית ואין בזה משום צדיקים ילכו בה דהא סיים שם בעל תה"ד סוען ש"ב מאן לימא לן דשרי לחפוש צדדי' ותנאי' כדי להתיר מה שאסרה התורה בכמה אזהרות ודי לנו במה שדקדקו הגאוני' הראשונים למצוא היתר ע"י א"י וכה"ג ואע"ג דהני התירים דומין קצת לחוכא ואטלולא אינהו הוו כדי לסמוך עליהם ועל דקדוקיהם ולא אנו עיין שם וזכר לדבר הראני כבוד ידידי הרב מוה' נפתלי הירש פאללין שהריב"ש אוסר לתת ס"ת במתנה ע"מ להחזיר מעות במתנה שהיא בהערמה לא הותר כמבואר בבית יוסף א"ח סימן קנ"ז עיין שם לדרך כלל אני אומר אם נעשה תחבולות כאל בטלו כל האזהרות של רבית וכיוצא בזה ראיתי בבדק הבית הנדפס בב"י חושן משפט סימן ס"ו אבל אם אמר שלא תשמיטני בשביעית תנאי קיים וכיון שהתנאי קיים למה הוצרך הילל לתקן פרוזבול כדי שלא תשכח תורה שביעית אבל ע"י פרוזבול הוא זכור ואין להאריך ואח"ז מצאתי דאתי לידי שו"ת פרח מטה אהרן ומאי מצאתי ראיתי שם בחלק שני סימן ק"ח שצדד להקל בראובן שנתן לבנו שמעון סך גסים חמשה מאות במתנה גמורה אגב ד"א קרקע בק"ס הכל כדינו ואחר ימים או עשור מתחייב שמעון בן ראובן בחיוב גמור לתת לאביו חמשים גסים מדי שנה בשנה עיין שם והנלע"ד כתבתי ולולא טרדות רבו הארכתי הכ"ד חותנך הד"ש ושלום תורתך. ה"ק אלעזר פלעקלס.
6