תשובה מאהבה חלק א ס״דTeshuva MeAhava Part I 64
א׳וע"ד אשר מצא בתפילין באות יו"ד שקוצו של צד שמאל לא הי' כפוף למטה אם מותר לתקן היש בזה משום כתב שלא כסדרן דע אהובי תלמידי שהב"י בא"ח סי' ל"ו מביא שני דעות בזה ולפי סדרו נראה שמכריע להקל כי מתחלה מביא דעת האגור השני קוצות יעשה ביו"ד בטרם יתחיל לכתוב אות אחרת ואם כתב אות אחרת תחלה ואח"כ עשה הקוצות הוי כתב שלא כסדרן ויגנזו ואח"כ מביא דעת הר"י אלכסנדרי רגל של צד ימין אם לא עשאה בתחלה אין תקנה אח"כ בתפלין ומזוזה משום שאין נקרא יו"ד בלא אותו רגל נמצא כתב שלא כסדרן אבל קוץ שמצד שמאל אם לא עשאו לא פסל מאחר שהשם יו"ד עלי' אפילו בלא אותו קוץ עכ"ד אבל הלבוש גם הוא מביא אלו שני דעות וסיים ויש להחמיר משמע אף בחסרון של צד שמאל יש לפסול וכן נראה שהסכים עמו בעל ל"ח בה"ל ס"ת אות נ"ה ואני הגבר ראה ראיתי שתי ראיות במג"א סימן ל"ב ס"ק ל"ו שפשוט בעיניו וכתב וז"ל אם לא עשה לה רגל שמאל יכול לתקן דשם יו"ד עלי' עכ"ל (ואינו מביא שום זכרון מהלבוש והל"ח) ובט"ז סימן ל"ו מביא דעת הלבוש וחולק עליו וגם הב"י בש"ע אינו מביא דעת האגור כלל וראיתי בטור א"ח סימן ל"ב שכתב מתוייג כראוי ולא יחסר אפילו קוצו של יו"ד עכ"ל ופשוט דקאי על רגל שמאלי של יו"ד שהוא כפוף והוא בכלל התגין של אות לכך כתב הטור מתוייג כראוי ולא יחסר אפילו קוצו של יו"ד אלמא דקוץ זה בכלל התגין וכ"כ הב"ח עייש"ה אמנם לפמ"ש הרמ"א בהג"ה שם סעיף ד' שהיפך לשון הטור וכתב וז"ל שלא יחסר אפילו קוצו של יו"ד ויהא מתוייג כהלכתו עכ"ל לא נראה לכאור' כדעת הב"ח שקוצו של יו"ד הוא בכל התגין ואין להאריך ועיין עוד לקמן אי"ה בד"ה ובנמוקי יוסף.
1
ב׳אלכה נא אל שרש הענין ושרשו בארץ החיים במסכת מנחות דף כ"ח ע"א מתני' שתי פרשיות שבמזוזה מעכבן ואפילו כתב אחד מעכבן ופירש"י כתב אחד כו' דכתיב וכתבת כו' כתיבה תמה ושלימה כו' עכ"ל שם דף כ"ט ע"א בפיסקא אפילו כתב אחד כו' פריך התלמודא פשיטא (ופירש"י דאות אחת מעכבן דכתיב וכתבתי כתיבה תמה) ומשני אר"י א"ר ל"צ אלא לקוצו של יו"ד (פירש"י רגל ימיני של יו"ד) ופריך התלמודא הא נמי פשיטא (פירש"י הא לא נעשית אות) ומשני אלא לכאידך דר"י א"ר כו' וכתבו תוספות בד"ה קוצו של יו"ד פי' בקונטרס רגל ימיני וקשה דהא פשיטא דאין זה אות ומפרש ר"ת דהוא ראשו כפוף (ר"ל מצד שמואל של יו"ד למטה כפוף ברכת הזבח) כדאמרינן בסמוך כו' וא"ת דאמרינן באגדת חלק ונער יכתבם דהיינו יו"ד שאם השליך נער אבן בקיר ועושה רושם עושה יו"ד וי"ל דכעין יו"ד קאמר ולא יו"ד ממש עכ"ל כאן ישאלו התנוקות מאי מקשים בתוספת על רש"י דהא פשיטא כו' די"ל דזה גופי' קושית הגמרא הא נמי פשיטא ועוד למה לא מקשי' תוספות בפשיטות על הגמרא דאר"י א"ר ל"צ אלא לקוצו של יו"ד ונלענ"ד לבאר דבריהם הנה הלשון הא נמי פשיטא משמע דתרצין קמא חידש איזה דבר ומקש' תמה עלי' דהחידוש הזה נמי פשיטא אף שאינו פשיטא כ"כ כדפריך מתחלה דסלקא אדעתי' דהמתני' אתי לאשמעינן דחסרון אות אחת מעכבן דזה פשוט מאד דמעכב וא"צ לאשמעינן כלל וכתבתם כתיב כתיבה תמה בעינן וחסרון אות ודאי מעכב אלא אפילו הא שהאות נעשית אלא שלא נעשית כתקונו בחסרון קוצו נמי פשיטא ע"ז מקשי' שפיר ואי ס"ד כפירש"י דמתני' אתי לאשמעינן דרגל הימיני של יו"ד מעכב הא פשיטא דאין זה אות והיא בכלל קושית פשיטא של המקשה קמא ואין שייך לומר בו הא נמי פשיטא דהא לא חידש בזה התרצין מאומה ולכך מפרש ר"ת דהתרצין חידש דראשו כפוף שבצד שמאל מעכב ע"ז פריך התלמודא שפיר הא נמי פשיטא דכ"ז שלא נעשית האות כתקינו עם קוצות אין שם אות עליו ועתה לשטת רש"י כפוף של צד שמאל אינו מעכב ולשטת ר"ת אם חסר אחת מהנה הקוצות מעכבת ויפה מקשי' בתוספות לשטת ר"ת מאגדת חלק דאיך ס"ד לומר אם השליך הנער אבן בקיר עושה יו"ד הא חסרי הקוצות מימין ומשמאל דמעכבן בשלמא לשטת רש"י עכ"פ מצד שמאל נראית כיו"ד והוי כעין יו"ד אבל לשטת ר"ת נראה החסרון מכל צד ואיך הוא בכלל יו"ד ודחקו לתרץ דאף לשטת ר"ת צ"ל כעין יו"ד אף בחסרי קוצותיו וזה נלענ"ד כוונת המרדכי שכתב וההיא דפרק חלק נער יכתבם משמע קצת כפירוש הקונטרס עכ"ל ר"ל דלשטת ר"ת קשה מאד לומר להיות בכל יו"ד בחסרון פני' ואחור כמ"ש עכ"פ פליגי בזה רש"י ור"ת.
2
ג׳גם בהרמב"ם לא מצאתי הכרע דבפ"א מהל' תפילין הלכ' א' כתב וז"ל אפילו קוצו של אות מד' פרשיות אלו מעכב וכן בהלכ' ב' שם כתב וז"ל וכן ב' פרשיות שבמזוזה כי אפילו אות אחת מב' פרשיות האלו אם חסר קוצו עכב מה"ת וסיים שם וכן ס"ת שחסר אפילו אות אחת פסול עכ"ל וצל"ע למה לא נקט נמי בס"ת אפילו קוצו של אות אחת דחד דינא אית להו כמ"ש הכ"מ וכן נראה מלשון הרמב"ם דנקט וכן ס"ת כו' וצ"ל אות בלא קוצו אין שם אות עליו ולכך כאשר מנה הרמב"ם בפ' יו"ד מה"ל ס"ת כל דברים שפוסלים את הס"ת ואחד מהם שחסר אות אחת צ"ל נמי בחסרון קוצו הוי כחסרון כל אות וצל"ע למה שינה לשונו בין תפילין ומזוזה לס"ת ומה בינייהו ועוד ראוי לשית לב למה נקט הרמב"ם אפילו קוצו של אות מד' פרשיות ולא נקט לשון הש"ס קוצו של יו"ד ונראה לענ"ד מה דקאמר התלמודא ל"נ אלא לקוצו של יו"ד לרבותא לא מיבעי' קוצו של אות אחרת ודאי מעכב כמו קוצו ושל אות ד' ואם לא יהי' בו קוצו ויהי' נראה כרי"ש וכן קוצו של בי"ת וכדומה משא"כ אות יו"ד אף אם לא יהי' קוצו אפ"ה תינוק דלא חכים כו' יכול לקרותו וה"א דלא מעכב קמ"ל דמעכב כי מה מועיל בזה תינוק אחרי שאנו רואי' שאין אות כתקינו כמבואר בט"ז סימן ל"ב ס"ק ט' בשם מוהרי"ק והריב"ש א"כ לקושטא קיצות כל האותיות מעכבות ויפה נקט הרמב"ם סתמא מעתה אפשר להוכיח דהרמב"ם ס"ל כשטת ר"ת מה דקאמר התלמודא קיצו של יו"ד שמאלית קאמר דכפוף למטה דאי רגל ימיני הדר' הקושי' מאי ארי' דנקט של יו"ד ולא של שאר אותיות אי לאשמעינן אף שהתינוק קורא יפה דהא בחסרון רגל ימיני של יו"ד אף תינוק לא יכול לקרות דאינה אלא נקודה בעלמא וכ"ז איננו שוה די"ל דתינוק אף נקודה בעלמא קורא בשם יו"ד באופן דמהרמב"ם לא נראה הכרעה.
3
ד׳ובנמוקי יוסף והרא"ש והגמיי"נ פ"א מה"ל תפילין בצורו' האותיות מצאתי דעה שלישית דקוצו של יו"ד היינו תג של מעלה ויו"ד כפוף הייני רגל ימיני והוא מהפסיקתא מפני מה יו"ד נקודה אחת למטה כו' ונקודה אחת למעלה כו' ויו"ד כפוף כו' עייש"ה ובודאי לשטתם התיקון מועיל להם ואין בזה משום שלא כסדרן דלא עדיף תג הזה משעטנ"ז ג"ץ דאמר רבא בגמרא מפרש שצריכות ג' זיונין ואם לא תייג פסול לדעת גדולי פוסקי' עכ"ז לדידהו מועיל לתיקון אף בתפילין ועיין מג"א ק"ח ס"ס ל"ו ועיין בשו"ת זכרון יוסף אמנם מדחזינן לר"ת דלא רצה לפרש קוצו של יו"ד היינו תג של מעלה כדעת הפוסקים הנ"ל ע"כ דס"ל דקוצו של יו"ד אינו בכלל תג והיא מגופו של אות ועדיף מתג ואינו מועיל לו התיקון אח"כ דלא כהב"ח שהביאתי לעיל שראשו כפוף הוא בכלל התגין יען בכוונת הטור י"ל דס"ל כדעת הפוסקי' דקוצו של יו"ד התג למעלה.
4
ה׳וראיתי במהרי"ק סוף שרש ס"ט וז"ל וע"ד קוצו של יו"ד פשיטא שיש לחוד לדברי ר"ת שהביא ראי' לדבריו וגם כל הפוסקים האחרונים הביאו דבריו לפסק הלכה עכ"ל י"ל כוונתו דיש לחוש לדבריו היינו לכתחלה אבל לא לפסול בדעבד ועיין בתה"ד סימן ר"ל ורל"ו וכ"מ המרדכי אפילו לפ"ה יש ליזהר בהא דר"ת כו' ואפילו אם נקבל באהבה דעת ר"ת בחסרון קוצו שלשמאל פסול ולא מהני התיקון אח"כ כדי רש"י והנ"י והגמיי"נ וב"י וב"ח והט"ז והמג"א לסמוך עלייהו ולתקן עתה קוץ שמאלי ע"י סופר מומחא שלא להביא הפרשה לידי גניזה ודברי האגור צל"ע קצת ומצאתי שהרגישו בשו"ת זכרון יוסף סימן ב' בחלק א"ח ואח"ז פקחתי עיני וראיתי שגם באלי' רבה בסימן ל"ו ס"ק כ"ג הורה להקל אבל כ"ז שלא תיקן הקוצות פסולות לכ"ע לרוב טרדה קצרתי ודש"ת. ה"ק אלעזר פלעקלס.
5
