תשובה מאהבה חלק א ס״הTeshuva MeAhava Part I 65
א׳ב"ה יום ג' יו"ד אלול תקנ"ב ל' פראג ישאו נהרות שלומים עד אחרית הימים לאיש צדיק תמים ה"נ מר חביבי הרב הגאון המופל' מוה' זלמן עמריך נ"י ראבד"ק.
1
ב׳מה שהראני רו"מ נר"ו בהיותי במחיצתו הקדושה דעת הריצב"א פ"ק דב"ב דף י"ג ע"ב בתוספות ד"ה ומסיים כו' דבין חומש לחומש לא יסיים מלמטה ומתחיל מלמעל' אפילו בהנחת ד' שיטין כדאמרי בירושלמי ספ"ק דמגלה וצריך שיהא גומר באמצע הדף ומתחיל באמצעיתו כו' עכ"ל ובעבור זה רוצה תפארת מעלתו להחמיר בס"ת אשר מצא בין חומש לחומש הד' שיטין בראש הדף ותמה על הראשונים והאחרוני' שלא דברו מזה הירושלמי ולית מאן דפליג עלי' בירושלמי אהובי ידידי הרב נ"י כבר הרגיש בזה בעל מעדני מלך בה"ל ס"ת בל"ח אות ל"ג מביא דברי הריצב"א והירושלמי וסיים שם והב"י לא הביא מכ"ז כלום אבל כתב לשון הסמ"ק וזהו ובין חומש לחומש צריך להניח ד' שיטין חלק אפילו כשמסיים בסוף העמוד עכ"ל וז"ל הרמב"ם פ"ו מה"ל ס"ת ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין פנויות בלא כתיבה לא פחות ולא יותר ויתחיל החומש מתחלת שיטה חמישית עכ"ל ולא ידעתי למה שם תלונתו על הב"י לבדו ולא על הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דרך כלל למה לא הובא על ספרן של צדיקים הראשונים והאחרונים ויותר על הסמ"ק דפסק מפורש להיפך אבל עכ"ז ס"ת הכתובה כדעת הסמ"ק מי ירים ראשו לפסול ס"ת הזה וכן נלע"ד להוכיח דעת הרמב"ם שכתב בפ"ז מה"ל ס"ת הל' ז' ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין פנויות בלא כתיבה כו' וכשיגמור התורה צריך שיגמור באמצע השיטה שבסוף הדף כו' עכ"ל הרי שבאותו הבבא התנה שבסוף התורה שיהי' בסוף הדף ובחומש לא התנה דצ"ל באמצע הדף וגם בפרק יו"ד שם מונה עשרי' דברים שכל אחד מהם פוסל ס"ת ואינו מונה פסול זה עמהם ואפי' מה שגמר התורה צ"ל בסוף הדף אינו מונה אף עמהם כמ"ש בפ"ז הל' ט' כל הדברים האלה לא נאמרו אלא למצוה וכן נראה מהש"ע י"ד סימן רע"ג סעיף א' שהעתיק סתם ובין כל חומש וחומש שיטין פנויות כו' ולא התנה שהסיום צ"ל באמצע הדף כמ"ש בסימן ער"ב סעיף ד' לענין כשיגמור התורה ובסימן רע"ג סעיף ה' סיים כל אלו אינם אלא למצוה מן המובחר כו' ונראה דגם הירושלמי לאו לעיכובא קאמר אלא לכתחלה והטעם שמא יבא לחתוך שכתבו תוספות אינו אלא למצוה לכתחלה.
2
ג׳ולא עוד אלא שנראה לענ"ד ראי' מהימנא מבבלי נגד הירושלמי דבחומשין של ס"ת ליכא קפידא כלל על סיומן דהא במס' מנחות דף למ"ד ע"א דאמר רב הכותב ס"ת ובא לו לגמור לא יגמור באמצע הדף כדרך שגומר בחומשין אלא מקצר והולך כו' ועיין רש"י ומשני כי קאמר רב בחומשין של ס"ת ופירש"י כגון ויישם כו' יכול לכתוב באמצע כדרך שגומר בשאר חומשין שאינן של ס"ת מו' עכ"ל הרי מפורש דבחומשין של ס"ת אין דרכן לגמור באמצע הדף ואשמעינן רב דמותר לגמור אפילו באמצע הדף ויעיין והוא להיפוך מהירושלמי ואף כי תירוץ הזה כי קאמר רב בחומשין של ספר תורה הוא דוחק כמ"ש תוספות דף כ"ט ע"ב בד"ה ותני ועיין שם עכ"ז הדין דין אמת (ויש לי בזה פלפול בדרך רחוקה דבשטת הנמוקי יוסף שם אליבא דרבנן דאמרי אף באמצע שיטה שוב ל"צ להאי תרוצה דקאמר רב בחומשין על ספר תורה ועיין בספר בה"ז וצ"ק ועיין בשו"ת שב יעקב חלק י"ד סימן ג' ושו"ת פ"מ חלק שני סימן קע"ט ואין זה אלא פלפול בעלמא כי עכ"פ נראין דבריהן של בבלי שהיו מסיימין החומשין של ס"ת בסוף הדף ואין רצוני להאריך בדבר פלפול כי לא באלה חפץ מר).
3
ד׳וחפשתי בספרי התשובות אשר בארגזי ומצאתי דין גלי רזי בשו"ת תשב"ץ חלק א' סימן קע"ה ואמרתי להעתיקו אות באות אולי אינו תח"י וז"ל מה שהצריכו חכמים להניח ד' שיטין בין חומש לחומש נראה ודאי דלמצוה בלחוד היא ולא לעיכוב דדבר הלמד מענינו הוא דפ"ק דבתרא כי תני' דבין כל חומש וחומש צריך להניח ד' שיטין תני' בתר הכי וכן בין כל נביא ונביא וליכא למימר דבנביאי' מתני' לעכובא שלא שמענו פסול בדעבד בנביאי' וה"ה נראה לבין כל חומש וחומש דמיתני בהדי' דהא וכן קתני וליכא לאפלוגי בינייהו וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב זה בכלל הדברים הפוסלים ס"ת ומיהו היינו אם הוסיף ואם גרע אבל אי לא שביק רווחא כלל נראה ודאי דמיפסל ס"ת בהכי דלא נפיק בין כל חומש וחומש מכללא דפרשיות דאם שינה צורתן מיפסל ס"ת בהכי כדאית' בפ' הבונה הלכך אי לא שביק אפליו רווחא דפ' פתוחה מוחשת ודאי מיפסל ס"ת אפילו בדיעבד כן נ"ל ולענין שאלתך כיון דלמצוה מן המובחר אתמר ולא לעכובא מסתברא דליכא קפידא בהא מלתא בין שיהי' אלו הד' שיטין באמצע הדף או בתחלתו או בסופו או קצתן בסופו וקצתן בתחלתו דבין כך ובין כך אפילו לכתחלה שפיר דמי דמאי שנא משאר פרשיות סתומות או פתוחות דלא קפדינן בהכי אע"ג דסתימתן ופתיחתן מעכבת ואין זה צריך לפנים וכ"כ בספר עמודי הגולה (הוא הסמ"ק) עכ"ל עכ"פ תמיהתו קיימה שלא הזכירו דברי הירושלמי כלל על ספריהם והצעתי הדברים לפני אדמ"ו מופת הדור הגאון האמתי נ"י וישרו בעיניו ואמר שהראי' ממס' מנחות היא ראי מכרחת וקלסה הכ"ד אוהבו וחובבו הדורש שלום תורתו. ה"ק אלעזר פלעקלס.
4
ה׳והנה אח"ז שנת תקס"ב ל' נדפס פה ספר בני יונה להגאון החסיד מוה' יונה לנד סופר זצלל"ה וראיתי שם בקיצור ארוך ד"ס רע"ג שכתב יכוין הסופר שלא יסיים חומש אחד בסוף הדף אף אם יניח ד' שיטין פנויות ויתחיל בחומש השני בעמוד השני כדי שלא יבוא לחתוך אותו זה מזה ירושלמי עכ"ל לא פחות ולא יותר ויש לתמוה איך לא שת לבו שאין זכרון לראשונים וגם להאחרונים מהירושלמי ואפשר שגם הוא לא קאמר אלא למצוה מן המובחר לצאת ידי כלם לכתחלה וצל"ע.
5