תשובה מאהבה חלק א ס״וTeshuva MeAhava Part I 66
א׳בס"ד פראג יום ג' כ"א כסלו תקס"ח ל' שלום למר ולתורתו בחילו ובארמנותו ולעד יעמוד תהלתו ה"ה ידידי וחביבי כנפשי הרב הגאון המפורסם מוה' אלעזר ראב"ד דקהלתנו נ"י פניו אתנו סלה.
1
ב׳אחר ד"ש וטובתו באתי לשאול ממר הגאון נר"ו שאלה אחת קטנה כי אל מי אפנה נא באין משען ומשענה ע"כ יוקח מעט זמן להנה על מה דפסקינן בש"ע י"ד בסימן רפ"ד סעיף ב' והוא מגמר' דגיטין דף וי"ו דאסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שרטוט כו' אי שרי לכתוב ב' תיבות בשטה א' והשטה תחתי' יכתוב ג"כ כזה וכן יכול לכתוב כמה שיטות על אופן זה בלי שרטוט או אפילו בכה"ג אסור כל אימת דכתב ג' תיבות בלי שרטוט והנה באמת שראיתי בכ"מ בפ"ז מה"ל ס"ת הל' ט"ז שרצה לתרץ שם קושית תוספות בגיטין דף וי"ו וז"ל שם ואית היכי אמרינן בתפילין לא בעי שרטוט וכמ"ש רבינו בפ"א מה"ל אלו והא מטעם דאסור לכתוב ד' תיבות בלי שרטוט צריך לשרטט וי"ל דהתם הכי קאמר דמטעם דקדושת תפילין א"צ לשרטט ואלו רצה שלא לכתוב יותר מג' תיבות בכל שטה רשאי הוא משא"כ בספר תורה אבל אה"נ שאם כותב יותר מג' תיבות שטה א' צריך לשרטט כו' עיין שם והנה מדברי הכ"מ הנ"ל נפשט שאלתי שהרי הוא מתיר בפירוש לכתוב כך אך מאחר שדברי הכ"מ צל"ע ע"כ ימחול נא כבודו הרמה לאלף פעמים אם אאריך קצת דלכאורה דברי הכ"מ נגד הגמרא ערוכה ביבמות דף ק"ו ע"ב אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה כו' עד סוף הענין דקשה לפי דברי הכ"מ למה אביי לא כתבה בתרי שיטין וגם על מר זוטרא קשה למה צריך לשרטט וכתב לכולא פרשה אלא בודאי צ"ל דג' תיבות אסור אפילו בב' שיטין וכדי שלא יהי' דברי הרב הכ"מ ח"ו כטועה אכתוב מה שנלע"ד ליישב ונקדים לתרץ דברי הרמב"ם במה שסותר עצמו בפ"ז מה"ל ס"ת עם מה שכתב בספ"ד מה"ל יבום וחליצה.
2
ג׳(וימחול כבוד הרב הגאון נר"ו לעיין בלח"מ שם שם אשר דבריו תמוהים עד למאד במ"ש הרמב"ם כתב בהדי' אין כותבין כו' אפילו כתבן על הנייר והאיך יוכל הרמב"ם לדבר בתורה ותפילין ומזוזות שהם פסולין אם כתבן על הנייר ואי כתבן שלא לשם קדושה הרי אין להם מעלה יתירה משאר דברי' שכתבן לדרשה).
3
ד׳דהנה המג"א בסימן ל"ב סק"ז מביא ב' קושיות מבעל הרב בה"ז והרב בה"ז בעצמו תירץ לקושית ב' דהרא"ש הקשה זו לשטת רש"י דפסק דג' כותבין בלי שרטוט וכן תירץ הרב בעל ק"ן אבל הרב המג"א לא נח דעתו בתרוצם להגיה בדברי הרא"ש וגם לפי דעתם ה"ל להרא"ש להקשות גם על הרמב"ם שגם הרמב"ם פסק כמו רש"י הלכך הוא תירץ בתירץ אחר והנה נ"ל להרמב"ם נמי הוי קשה קושית הרא"ש הלכך נראה להרמב"ם תירוץ המג"א מה שאסור אביי לכתוב לא חפצתי לקחתה הוא מטעם דסבר כמר בר רב אשי (בגמרא שלפנינו הגירסא כמר בר אידי אבל גירסת הרי"ף והרא"ש כמ"ש המג"א) דלא ניתן לכתוב אפילו בשרטוט דסבר הרמב"ם אף דהנך ג' תיבות כמו לא אבה יבמי או לא חפצתי לקחתא נקרא פרשה הואיל שהוא ענין שלם מה שאמרה היבמה ומה שאומר היבם אם כן למר זוטרא שכתב לכולא פרשה ולא חש להא דמר בר רב אשי א"כ ק' למאי צריך לשרטט לכולא פרשה הלא עכ"פ ג' תיבות כמו לא אבה יבמי או לא חפצתי לקחתה מותר בלי שרטוט וצ"ל דמר זוטרא סבר אף דבשאר מקומות מותר לכתוב ג' תיבות בלי שרטוט אבל כאן שהוא פרשה שלם אסור וסתם גמרא פסק כמר זוטרא הלכך בפ"ד מה"ל יבום וחליצה פסק הרמב"ם שפיר כמר זוטרא הואיל שהוא פרשה שלם אבל בפ"ז מה"ל ספר תורה מיירי בפשוט ג' תיבות ופסק כמתניתא דשרי אפשר דהרמב"ם סבר דר' יצחק בגיטין נמי לא פליג על המתניתן דמיירי בכה"ג כדמיירי מר זוטרא.
4
ה׳גם נראה דכל קושיות הבה"ז ולמה צריך מ"ז לשרטט לכלא ופרשה כו' הוא רק לפי תי' ר"ת דתפילין לא בעי שרטוט לכל שטה ושטה ודי בשטה ראשונה אבל הרמב"ם בלא"ה ל"ק קושית התוס' דהרי הרמב"ם כתב הטעם בפ"א מה"ל תפילין הל' י"ב משום שהן מחופין אם כן י"ל בשאר דברי' צריך לשרטט לכולה ושפיר עביד מר זוטרא והוא דלא כהגמיי"נ שכתב על דברי הרמב"ם והיינו דוקא בין שטה לשטה אבל בשטה ראשונה צריכין שרטוט עיין שם.
5
ו׳גם נראה דהרמב"ם ור"ת כל חד לשטתי' אזיל דלדעת ר"ת ספר תורה לא בעי שרטוט אם כן כמו שהקשה ר"ת מתפילין קשה נמי מס"ת רק תוספות הקשו מתפילין שכתוב בפי' דלא בעי שרטוט אם כן לא יכול לתרץ כמו שתי' הרמב"ם הואיל דתפילין מחופין הרי ספר תורה הוא בגלוי הלכך צריך ר"ת דתפילין וס"ת לא בעי שרטוט רק שטה קמיית' אבל הרמב"ם לשטתו דס"ל בעי שרטוט א"כ לא ק' קושי' התוס' רק מתפילין וע"ז תירץ הרמב"ם שפיר לפי שהן מחופין ודוק.
6
ז׳והיוצא מדברינו דהרמב"ם סבר כמו שיטת המג"א דלאביי לא ק' למה לא כתב לא אבה יבמי שהוא סבר דאסור לכתוב פרש' כולה כמו מר בר רב אשי אם כן להכ"מ נמי לא קשה למה לא כ' אביי תרי שיטין דלאביי מטעם אחרינא אסור משום דלא ניתן לכתוב ועל מר זוטרא בודאי לא ק' שהוא רוצה לשרטט כדי שיוכל לכתוב שיטה השלימה אם מכל הלין דברים יש לקיים דברי הכ"מ קצת ראי' לדברי הכ"מ מהרמב"ם בפ"ז מה"ל ספר תורה הלכה ד' כתב מגלה ג' ג' בשטה אחת מותר אך הט"ז והש"ך בסימן רפ"ג כתבו מטעמי אחרינא ע"כ באתי בכתבי השפל לבקש תורה מפיהו וללמוד אני צריך ובזה אחוי קידה ואצא בשים שלום רב לאור הנערב בחוקי חורב והי' שלום למר ולתורתו ועל ישראל יהי' הדרתו הנאמן באהבתו. משה וואלף בהרב מוה' שמעון אויש זצ"ל.
7