תשובה מאהבה חלק א ע״הTeshuva MeAhava Part I 75
א׳בע"ה יום השלישי ר"ח ניסן תקסד"ל פראג לק"ק פראנקפורט דמיין.
1
ב׳חורפי לן שדיר ראב"ד אומר מקודש ותדיר צי אדיר יגדיל תורה ויאדיר כבוד אהובי ידידי המצוין במדע והרעיון כהן גדול לאל עליון הרב הגאון המופלג בתורה ויראה מוהר"ר מאיר נתיבו יאיר נתיבות החיים והשלום יחדו יהיו תמים כל הימים אוכי"ר.
2
ג׳הנה זה ימים כבירים כו' יען שלא יאמר מעלתו הרב נ"י את אמרת תני' דמסייע לך אטו לא ידענא דשפיר קאמינא אשיב על מקצת דבריו להשתעשע עמו מה שהמציא מ"ו הגאון נ"ע בנ"ב חלק י"ד סי' נ"ה דלכ"ע והזרתם דרשה גמורה והני תנאי ואמוראי דס"ל וסד"ר אם כבר עברה וסתם ולא ראתה שוב ל"ל למפרע חזקה אב"ב כי נגד חזקה זו איכא חזקת טהרה אבל אם מצאה טמאה דליכא חזקת טהרה ודאי טמאה למפרע מדאוריית' מפאת חזקה אב"ב והיא בתוקפה ככל החזקות והני תנאי ואמוראי דס"ל וסד"א אפילו מצאה טהורה טמאה דחזקה אב"ב עדיפי המה דברים של טעם ודעת קדושים אך מ"ש לתרץ בהמצאה זו קושי' תוספות (נדה ט' א') ד"ה הא ליכא חרדה כו' דשפיר פשט הש"ס דלעול' החרדה מסלקת אפילו למ"ד וסד"א דהרי למ"ד וסד"ר אם ראתה למפרע היא טמאה מדאורית' ואפ"ה החרדה מסלקת יויש"ה אין לשון התלמודא סובלת דנקט אלמא וסד"א גם תוספות רשמו קושיתם וציינו על עלמא וסד"א ולכך הוכרחו לפרש דסמיך ארישא כו' ובאמת אביעתו נפשטת אפילו וסד"ר דהא אם כבר ראתה היא למפרע טמאה מדאורייתא ואפ"ה החרדה מסלקת כשטת מ"ו הגאון נ"ע ובזה תירצתי קושית המהרש"א אמאי הקשו תוספות על פרק כל היד ולא אהך דהכא למאי שתירצו דסמיך ארישא עכ"ד דהא כאן אינו רוצה למפשט דוסד"א כי אפילו למ"ד וסד"ר אפ"ה נפשטת דחרדה מסלקת אף בדאוריית' ולא נקט הכא וסד"א אלא משום משמעות דרישא משא"כ לקמן דפ' כל היד דרצו להוכיח מר"מ דס"ל וסד"א ודוק ועכ"פ לשטת מורי הגאון המנוח נ"ע אפילו למ"ד וסד"ר אם כבר ראתה ודאי למפרע טמאה מדאוריית' וסמוך לוסתה שמא תראה ודאי אסורה מן התורה ומביא סעד לדבריו שפשט לשון הרמב"ם פ"ח מה"ל א"ב הל' י"ב משמע שהוא מן התורה יעויש"ה אם כן בעלה הבא עלי' אחר עברה עלי' עונת וסתה ולא ידע אם טהורה היא אם טמאה היא הוא בספק תורה ואיך להקל בסברא זו שאם ראתה היתה עשתה כל התחבולות שלא להכשיל בעלה בבואו מן הדרך באופן שקושי' הכ"מ שם הל' טי"ת חזקה ועצומה ועוד לסברתו מה צריך הש"ס לאוקי הברייתא (שם י"ב א') דחמרין ופועלין בתבעה דאינו מרווח כ"כ (ועיין בהר"ן הנדפס אצל הרי"ף) לאוקי בשיש לה וסת והיא רמי נפשה בין ערה ובין ישנה כסברת מעלתו הרב נ"י אמנם גברא רבא אמר מלתא כו' אין מזה סתירה שהש"ס שקיל וטרי שם אליבא דשמואל דס"ל וסד"א כמבואר (שם ט"ז ע"א) ומ"ש מעלתו הרב נ"י לפי מה דאוקי ר"ז כ"ע וסד"א (שם שם) ה"ל לרב למנקט רבותא טפי אפילו אם מצאה טהורה טמאה אם לא בדקה כשעור וסת י"ל משום שמואל נקט לה דס"ל אפילו בדקה כשעור וסת ומצאה טהורה טמאה הואיל ולא בדקה בשעת וסת ממש ולא יאמ' מעכ"ת דחוי קא מדחינא לי' גם הר"ן שם כתב כה"ג מה דקאמר רב בדקה לאו למימרא שצריכה בדיקה אחר וסת אלא משום שמואל בעי למימר אפילו בדקה כו' הכ"ד הכותב ביד כהה ודש"ת. ה"ק אלעזר פלעקלס.
3