תשובה מאהבה חלק א ע״טTeshuva MeAhava Part I 79
א׳עוד אחת אנכי שואל בטובו ובמדת ענותנותו כי אל מי מקדושי' אפנה הוא גדלני כאב מנעורי עד היום הזה והבן שואל לאביו והנה שאלה זאת איננה נחוצה כי כבר הוריתי להקל ואולי שגיתי אשא אל שמים ידי בצלותי ויסלח לי כי שגנה היא מעשה באשה אחת מנשי בני עירי שהיתה נדה והפסיקה בטהרה כדת של תורה והתחילה למנות שבעה נקיים וביום הראשון למנינה מצאה כתם אדום יותר מגרים ושאלה את פי והוריתי לה שהיא טמאה וצריכה ספירה חדשה וכן עשתה והתחילה למנות מספר הימים מיום מחרתו כדין וספרה יום יום ובדקה בכל יום כתק"ח ומצאה טהורה וטבלה ושמשה ויהי בקר והנה האשה השכנה עמה מגרת ביתה זאת אומרת מה עשית כי טבלת בלילה העבר טעית בחושבנך ליל הבא הוא ליל טבילה ולא ספרת רק ו' ימים נקיים והאשה אומרת יפה חשבתי ימים שבעה וכדין ספרתי עכ"ז באה האשה אלי נעצבת בקשת רוח ובפחי נפש מלאה דאבה ושאלה את פי כדת מה לעשות כי לבה נוקפה פן דברי חברתה אמת אף לפי דעתה אין לה שום ספק שכדין טבלה כדת ספרה כי דקדקה בתשבונה כי ספרה יום יום עד מלאות שבעה נקיים אעפ"כ להורות לה אם צריכה טבילה אחרת ואם צריכה כפרה ועל מספר תעניתים אינם מקפידים במדינה זו כי זה יותר מחצי פרנסתם.
1
ב׳לכאורה רציתי לומר שדינה כדין טעתה במנין יום אחר וטבלה ושמשה שנתבאר בי"ד סימן קצ"ו סעיף י"ב כי בין לתירץ ר"ה ב"ח עירובין (ל"ו א') שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה ופירש"י בד"ה הואיל וכו' דיש לו טומאה מן התורה כו' עכ"ל ה"ה בכתמים דטומאות דמי להדדי ויעיין ברש"י שם ד"ה קסבר תחומין דרבנן ומכ"ש לתירץ אחר דר' יוסי מחמיר בכל ספיקי אסורי דרבנן דאתחזק אסורא ודאי אשה זו בחזקת טמאה דרבנן מפאת הכתם שמצאה וזהו לדעת הש"ך י"ד סימן ק"י אות כ' דקיימ"ל כר' יוסי וכן נראה מתשובות הרשב"א ואף שבעל מנחת יעקב בכלל ס"ס אות ל"ו חולק על הש"ך בזה והאריך להקל היינו דוקא באיסור דרבנן דלית לי' עיקר מן התורה כמבואר שם אמנם לפמ"ש הפר"ח בכללי ס"ס אות ט"ו וט"ז דאף באתחזק אסורא ספקא דרבנן לקולא וכי היכא דבתרי ספיקי בדאורית' מקלינן אף בדאתחזק אסורא ה"ה בחד ספיקא דרבנן אפי' באתחזק אסורא ואפילו בטומאה קלה ספיקו טהור דקיימ"ל כת"ק דר' יוסי וכן דעת הרמב"ם פרק יו"ד מה"ל מקואות הל' ו' ויעוי"ש במ"ל בארוכה דאפילו בדבר שיש לו עיקר מן התורה ספק דרבנן לקולא אף דאתחזק אסורא כמבואר במ"ל בהלכות בכורות פ"א הל' א' בסופו כללו של דבר לשטת הפוסקי' דס"ס מהני לאיסור תורה אף באתחזק אסורא מהני בדרבנן בחד ספיקא אפי' אם נתחזק האיסור ואף שלכאורה נראה מתוס' (כריתות י"ז ב') ד"ה מדסיפא דאפי' בס"ס מייתי אשם תלוי משמע דלא מהני ס"ס באיסור תורה אי איקבע אסורא ה"ה ספק אחד בדרבנן אי איקבע אסורא ומה נעמו בזה דברי רבינו הגדול בתשובותיו חלק אה"ע ס"ס מ"ג ועיין מ"ש הגאון בעל כרתי ופלתי סי' ק"י ס"ק למ"ד ודבריו דחוקים ורחוקים ממרכז האמת דמוקי בשלשה חתיכות אשר לא עלה מעולם על כוונת תוס' יעיי"ש ומה שהוסיף להקשות מהא דאמרינן בגיטין ובנזיר האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ולא נודע אסור בכל הנשים דלמא קידש קרובתה וקשה הא איכא ס"ס דלמא לא קידש כלל שום אשה ואת"ל קדש דלמא לאו קרובת אשה שרוצה להנשא היא והניח בצ"ע נעלם ממנו שכבר הקדימו בזה הט"ז והב"ש באה"ע סי' ל"ה ס"ק כ"ח ומה שסיים הב"ש שם ולא מהני ס"ס כזה באיסור דאוריית' עכ"ל ר"ל לשטת הר"י אבל לשטת ר"ה הוי שפיר ס"ס ואין כאן מקומו.
2
ג׳ולענ"ד אף שתוספות במסכת כריתות מוקי בשתי חתיכות ובשתיהן כשיעור ויש גם כן ס' אם אכל כשיעור דאפילו בס"ס מחויב אשם תלוי אפשר זה לשטתייהו דס"ל כר' יוסי וכתי' רבא להחמיר אפילו בס' איסור דרבנן באתחזק ה"ה בדאורייתא בס"ס ויפה כתבו לחייב אשם תלוי אף על הס"ס והרמב"ם בה"ל מקואות דס"ל בטומאה קלה ספיקו להקל כת"ק דר' יוסי ה"ה באיסור תורה בס"ס ולכך הרמב"ם לשטתו בפ"ח מה"ל שגגות לא ס"ל כדעת תוספות אלא דוקא על חד ספק תורה באתחזק אשם תלוי ולא על ס"ס ועיין בתוספות י"ט רפ"ד דמס' כריתות ועיין בלח"מ שם עכ"פ לדעת הרמב"ם והפר"ח והמ"ל יש להקל בספק איסור דרבנן אף דאתחזק האיסור גם יש לצרף קולת דעת הרב אב"ד ודעת הרי"ף אבל חלילה לי אף לעשות סניף בדעה הדחוי' לגמרי ויעיין בחדושי הר"ן (נדה נ"ה ב') לדברי אין קץ ובלא"ה יש הרבה צדדים להקל אין עד אחד נאמן במקום שבעל דבר מכחישו ועל חברתה מלתא דלא רמי' ולא הוי דעת' ובנות ישראל כשרות הן ומסתמא דקדקה וספרה מספר הימים כהוגן והתורה אמרה וספרה לה ואז"ל לה לעצמה ומסתמא עשאה כדרכה ומנהגה תמיד ורוב פעמים סופרת כמשפט והי' רוב נגד חזקת טומאה דרבנן וכה"ג כתב הט"ז בשלשה מקומות בא"ח סי' פ"ט סק"ו וסימן תכ"ב ובי"ד סי' ס"ט ס"ק כ"ד ואע"ג דהש"ך בנקודות הכסף חולק עליו דענין מליחה עסק גדול הוא והאיך אפשר ששכחה י"ל כאן מודה דסומכין על רגילות ועפ"י סברא זה מט"ז דמה שאדם רגיל לעשות מחשב רוב אף שהוא נגד חזקת איסור דרבנן יש לפלפל הרבה לעומת המ"ל פ"א מה"ל בכורות סוף הל' א' ואין להאריך גם רבינו הגדול נר"ו בספרו נ"ב חלק י"ד סי' נ"ג צדד עם סברת הט"ז להקל ועפ"י כל הסברות יחד ואח"ז שכבר שמשה ויש חשש לעז פגם לולד אשר תלד הוריתי לה להקל שא"צ לא טבילה ולא כפרה ואחרי שהיא אומרת שכדין טבלה ובזמנה טבלה צויתי עליה שתאמר לחברתה בפי' שאינה מאמנת לה ויעיין בי"ד סי' קכ"ז.
3
ד׳ויש לי בזה מקום להאריך אלא שאינו מגדר דרך ארץ מתלמיד להרב מכ"ש מתלמיד קטן תלמיד שאינו ותיק קנתן תביר שאין בו לא חמר חדית ולא עתיק לא גמיר ולא סביר הצעיר אלעזר פלעקלס.
4
