תשובה מאהבה חלק א פ״חTeshuva MeAhava Part I 88
א׳בע"ה יום השני טי"ת תמוז תקסד"ל פראג החיים והשלום יחדו יהיו תמים נאהבים ונעימים כל הימים לאהובי חתני מחמד עיני הרב המאוה"ג החריף המופלג מוה' איצק שפיץ אב"ד בק"ק ברעזני והגליל פרעכין יע"א.
1
ב׳אהובי חתני הרב נר"ו והארכת מאד על המערב לדבר מצה וכלתה מדתו בעבורה של העיר טרה בואו העירה או לכפר משלשה כפרים משולשים וכיוצא בהן ובארת שאסור לילך משם העירה כי ודאי לא עדיפא עבורה של העיר או כפר משלשה כפרים משולשים מעיר עצמה אם כלתה המדה ממקום ערובו באמצע העיר אסור להלך את כלה אלא עד סוף מדתו ותו לא והדבר פשוט אצלך אלא שאתה מיראי הוראה אחרי ששמעת מודדי תחומין מקילין ומתירין ללכת אל העיר אף אם שלמו אלפים בבתי' הסמוכים לעיר בתחלתה ואין רצונך להסיג גבול אשר גבלו הראשונים אף כמדרך רגל ובקשת מני לחות עניות דעתי בזה הן הן דבריך הנעימים בקצרה אהובי חתני הרב נר"ו לא ידעתי להוסיף על דבריך הטובים והדין דין עמך אם כלתה מדתו ממקום הנחת עירוב בבתי הסמוכים בעבורה של העיר מתחלתה או בכפר מג' כפרים המשולשים וכי"ב לא יכול עוד ללכת אפילו פסיעה אחת ממקום סיום מדת תחומו כי לא עדיף עבורה מעיר עצמה דהלכה מרווחת בגמרא וכל הפוסקים כריב"ל (עירובין ס' ב') הי' מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר כו' ואף שהראב"ד והרשב"א ז"ל מקילין ומביאים ה"ה פ' כ"ז מה"ל שבת הל' ה' והעתיקו הרמ"א בא"ח סימן ת"ח סעיף א' בהג"ה דאם כלתה המדה בסוף העיר בין העיר לעבורה שדינו הקל למחשב כל העיר כד"א דעבורה של העיר להקל אמרו ולא להחמיר עייש"ה אבל להמציא להקל בעבורה יותר משל העיר ולומר אם שלמה המדה בעבורה טרם בוא העיר שמותר להלך בעבור עבורה תוך העיר לא שמעתי ולא ראיתי הוא נגד הגמרא ונגד הסברא וממ"נ אם עבורה היא כעיר הא בעיר עצמה ממקום שכלתה המדה אסור לזוז אם אינה נדונית אל העיר איך תגרר העיר בתרה שמותר ללכת העיר למענה ואין להאריך בזה ועל מודדי תחומין אלו אני אומר כדאמר ר' אידי על ריב"ל אין אלו אלא דברי נביאות אבל לא כפי' תוספות שם.
2
ג׳אמנם אם הניח העירוב בסוף אלפים מביתו וחזר ולן בביתו יש להקל עפ"י מ"ש הטור ודעמי' סימן ת"ח והעתיקו הרמ"א שם ולאו דוקא בביתו ה"ה אם כלתה המדה בעבורה של העיר מתחלתה ולן שמה ועבורה של העיר כעיר להקל ואף שבעל אלי' רבא שם סק"ח האריך להוכיח כדעת הרמב"ם ז"ל דאפילו בעיר עצמה אין לא אלא ד"א ומפסיד חצי העיר שחוץ אלפים מערובו וסיים לכן נ"ל להלכה ולמעשה להחמיר עכ"ל ולא כב"י דס"ל דדעת הרמב"ם היא יחידאה עייש"ה וגם אני מצאתי בש"ג פ"ה ממס' עירובין שדעת הרי"ף כדעת הרמב"ם עכ"ז כדאים רש"י וסמ"ק והטור והגמיי"נ והרמ"א לסמוך עליהם ובתחומין שומעין להקל ובפרט מכל ראיותיו אין אני רואה דמיירי בלן בה ולאו דוקא לן בה אלא אם שבת באויר מחיצת כמו מי שהפליגה בספינתו בים בסי' ת"ה סעיף ז' ועיין מ"ש הט"ז שם סק"א ועיין בשו"ת שמש צדקה סימן י"ח וי"ט לכן נלע"ד אם כלתה המדה בעיר או אפילו בעבורה בתחלתה ממקום הנחת הערוב והיא אחר הנחת הערוב חזר ולן בעירו ואפילו לא לן אלא שבת באויר המחיצות ואפילו בעבורה בבתים הסמוכים מהלך את כלה כ"ז נלע"ד במהירות אחרי שאתה אץ עלי להשיב הכ"ד חותנך הד"ש ושלום תורתך כה"י. הק' אלעזר פלעקלש.
3