תשובה מאהבה חלק א צ״זTeshuva MeAhava Part I 97
א׳ואחרי אשר בארתי קודש דעת קדושי' הרמב"ן והר"ן הנ"ל בדעת הרי"ף עוד ידי נטוי' מה שנלע"ד עם ביאור דברי תוס' (ברכות מ"ט ע"ב) ד"ה אי בעי אכיל וי"ל דה"פ שא"צ לאכול בסוכה אם לא ירצה אבל בשביל י"ט צריך לאכול וא"ת מנ"מ אם צריך לאכול בשביל י"ט או בשביל סוכו' ומיהו אומר ר"י דנ"מ כגון שירדו הגשמי' עכ"ל כל הרואה דברי תוס' הללו ישתומם על המראה שתמהו מנ"מ אם צריך לאכול בשביל י"ט או בשביל סוכה איך לא דקדקו רבותינו מכזית ועד כביצה דהא הם עצמן הקדימו דבי"ט מחויב לאכול פת שחייב בהמ"ז והיינו כזית ושעור לאכול בסוכה הוא כביצה וכן תירץ הר"ן (סוכה כ"ז א') להדי' ודוחק לומר דתוס' כתבו דבריהם אליבא דר"י ור"צ דס"ל גם בהמ"ז שיעורו כביצה (ועיין תוס' יומא ע"ט ע"א בתוס' ד"ה ולא בירך) וא"כ לדידהו אין נ"מ אלא כגון שירדו הגשמים כו' ז"א די"ל דאינהו סברי כד' אליעזר (פסחי' ס"ח ע"ב ביצה ט"ו) דאמר שמחת י"ט רשות ואין חובה כלל בי"ט דמה שאמרו (ברכות שם שם) שבתות וי"ט לא סגי דלא אכל היינו אליבא דר"י דס"ל חלקוהו חציו לה' וחציו לכם ועיקר אכילה הוא לחם אבל אי שמחת י"ט רשות אין ה"נ דגם בי"ט א"צ לחזור בבהמ"ז כמו בר"ח וכ"כ הרא"ש שם להדיא עייש"ה אמנם י"ל תוס' ס"ל כשטת הר"ר אביגדור (שמביא בעל אלי' רבא סי' תרל"ט ס"ק י"א) דאכילת עראי דשבת וי"ט חשיב קבע ותמה עליו בעל אלי' רבא א"כ מאי פריך הש"ס (סוכה כ"ו ע"ב) מעשה לסתור דלמא מעשה דריב"ז ור"ג הי' בי"ט וחשיב קבע ולכך אמרו העלום לסוכה ובאמת קושיתו לק"מ דהא דאמר הר"ר אביגדור אכילת עראי דשבת וי"ט חשיב קבע היינו דוקא כזית פת שחייב עליו בהמ"ז והך מעשה דריב"ז ור"ג בפירות הי' ולא חשיב קבע אפי' בשבת וי"ט וא"כ לשטת הר"ר אביגדור שפיר כ' תוס' מנ"מ אם צריך לאכול בשביל י"ט או בשביל סוכה מה גם שא"צ לאכול בי"ט אלא כזית הא הי"ט משוי לי' קבע.
1
ב׳אלא אי קשיא הא קשיא להר"ר אביגדור מאי קא דייק הש"ס ביומא ובסוכה מר"צ הא כביצה בעי סוכה דלמא אפי' כביצה לא בעי סוכה הא אליבא דר"צ שיעור בהמ"ז כביצה וכמ"ש תו"ס בד"ה ולא בירך ע"כ מפת איירי מדקאמר נטלו במפה ואכלו דהנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח ודלמא ר"צ בי"ט מיירי ואי הוי כביצה הי"ט הי' עושה קבע שצריך לברך בהמ"ז והי' צריך לאכול בסוכה אבל חוץ משבתות וי"ט אפי' כביצה א"צ סוכה וצ"ע קצת יען אימתי הי"ט משוי לי' קבע אי שמחת י"ט רשות וא"צ לאכול פת בי"ט אין הי"ט משוי לי' קבע ומעתה י"ל התלמודא הוי מוקי ר"צ כר"א דאי כר"י קשה קושית תוס' הנ"ל מנ"מ אם צריך לאכול בשביל י"ט או בשביל סוכה ומה שתירצו דנ"מ אם ירדו גשמים זה הי' דחוק (כמ"ש הרשב"א ומביאו הב"י סי' תרל"ט) וצל"ע קצת על הטור שם וז"ל אין קיצבה לסעודות של סוכה אלא אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל שאין המצוה אלא כשיאכל שלא יאכל חוץ לסוכה חוץ מליל י"ט הראשון שהוא חובה לאכול אם ירדו הגשמים לא יעצרנו הגשם ומיהו כשאכל בה כזית דגן יצא אע"ג דשיעור אכילה בלא סוכת הוא בכביצה שאני ליל הראשון שהוא חובה טפי ואפי' לא בעי למיכל אלא כזית אסור לאכלו חוצה לה הלכך יוצא בו נמי י"ח סוכה עכ"ל רבינו ז"ל הרכיב שני דעות יחד ודבריו נובעים מהר"ן (סוכה כ"ז ע"א) ורבנן אמרי כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל לאו למימרא דאי בעי לא אכיל כלל א"נ דלא אכיל פת דהא בפ' ג' שאכלו מוכח דחייב אדם לאכול פת בשבתות וי"ט כו' בי"ט ראשון של סוכות גמרינן דמחייב לאכול שיעור שהוא חייב לאכול בסוכה דאלו מדין י"ט סגי לאכול כביצה עראי חוץ לסוכה דגמרינן מחג המצות דמחייב לאכול שיעור המחייב לאכול בסוכה לפיכך נראה שהוא חייב לאכול יותר מכביצה אלא שי"א דכיון דגמרינן מחג המצות לגמרי גמרינן מיני' מה התם בכזית אף הכא בכזית ואע"ג דבשאר ימות החג כזית עראי הוא ורשאי לאכול חוץ לסוכה אפ"ה בליל י"ט הראשון כיון שהכתוב קבעו חובה לאכלו בסוכה עשאו אכילה קבע ואחרים אומרים דלהכי גמרינן לילי י"ט הראשון של חג מחג המצות לומר שאפי' ירדו הגשמים חייב לאכול בסוכה אע"ג דמפטר בשאר יומי עכ"ד עכ"פ לדעת האומרים כיון שהכתוב קבעו חובה ל"צ לומר אפילו ירדו הגשמים וה"ה להיפך (ומנא לי' לרבינו ז"ל הני שני דינים יחד ועיין שם בב"י שדעת הרשב"א באמת אם ירדו הגשמים אינו מחויב לאכול אפי' בליל הראשון ואין כאן מקומו) והשתא דמוקי לר"צ כר"א פריך שפיר הא כביצה בעי סוכה כו' דאפי' ר"צ בי"ט מיירי אפ"ה לדידי' אין הי"ט משוי קבע.
2
ג׳ומעתה רבא דמשני קושית הש"ס גם איהו לא סבר הך נ"מ אם ירדו הגשמים אלא ר"צ כר"א אמנם הרי"ף לטעמי' אזיל דס"ל כר"י דשמחת י"ט חובה ולא פריך הש"ס מידי ולא צריך לשנויא דרבא ולכך השמיט הך דרבא והדרא למאי דס"ד מעיקרא דפירי בעי סוכה ובזה חזיתי ובארתי דעת הריא"ז רפ"ב דביצה דפסק אין לו לאדם בי"ט אלא אוכל ושותה או יושב ושונה והוא דעת ר' אליעזר דס"ל כתוב אחד אומר עצרת לה' כתוב א' אומר עצרת תהי' לכם הא כיצד או כלו לה' או כולו לכם ותמו' הא אנן קיימ"ל כר"י לגבי ר"א דחלקוהו הכתוב חציו לה' וחציו לכם וכ"ד כל הפוסקים בזה אמנם לפמ"ש אחרי שרבא הכריע דפירי לא בעי סוכה ע"כ ס"ל כר"א דשמחת י"ט רשות ופסק ריא"ז כרבא דבתראה הוא.
3
ד׳ובזה י"ל קושי' מוהר"ר הלמן על רמ"א (בהגהות ש"ע א"ח סימן תרל"ט ס"ה ותר"מ ס"ד) דפסק בלילה הראשונה אפילו מצטער חייב לאכול כזית בסוכה ותמה (ומביא בעל אלי' רבה לשם סק"ח) אם כן מאי פריך הגמרא (סוכה כ"ו ע"א) על רבא דאמר מצטער פטור מסוכה והתנן חולה ומשמשין פטורין מן הסוכה חולה ומשמשין אין מצטער לא דלמא חולה אפילו לילה הראשונה פטור והא דאמר מצטער לא דלמא חולה אפילו לילה הראשונה פטור והא דאמר מצטער פטור היינו בשאר ימים לפמ"ש לק"מ הא הוכחתי מכדי דרבא תירץ פירי לא בעי סוכה ס"ל שמחת י"ט רשות ושוב ל"צ לתירץ תוספות דנ"מ אם ירדו הגשמים אלא אפילו בלילה הראשונה מצטער פטור ופריך הש"ס שפיר על רבא לשטתי' והתנן חולה ומשמשין כו' אמנם הרמ"א לשטתי' דס"ל כר' יהושע שמחת י"ט חובה וע"כ צריכין אנו לתירץ תוספות דאפילו מצטער חייב בלילה הראשונה ודוק ובזה בארתי (מ"ת פ' פינחס) ביום השמיני עצרת תהי' לכם ילמדנו רבינו מה לאכול בחג חוץ לסוכה כך שנו רבותינו ר"א אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומריה אין לדבר קצבה חוץ מליל י"ט ראשון של חג עכ"ל והדבר תימה מה סמיכת יש לשאלה זו לפסוק ביום השמיני עצרת תהי' לכם וקשה הא כתוב א' אומר עצרת לה' אלדיך וצ"ל או כר"י דחלקוהו הכתוב חציו לה' וחציו לכם או כר' אליעזר או אוכל ושותה או יושב ושונה ועתה שאל שאילתו מהו לאכול חוץ לסוכה אי אמרינן שמחת י"ט חובה וא"כ היו"ט משוי לי' קבע וצריך לאכול כל י"ט בסוכה או שמחת י"ט רשות ודוקא לילה א' מחויב לאכול מפאת הג"ש ואמר כך שנו רבותינו כו' וק"ל והארכתי בדרוש בס"ד. הק' אלעזר פלעקלס.
4