תשובות בית חדש, החדשות ט״וTeshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 15
א׳שלו' כטל וכרביבים בר אוריין ובר אבהן. נהר כיום דלהון. חכם עדיף מנביא שאגה לו כלביא כבוד מעלת הרב הנעלה מוה' אבא נר"ו: כתבך קבלתי ואשיבך בקצרה לאשר מוביל כתבך כו'. אודיעך דעתי הקצרה נראה מדקאמר בתלמוד פליגי בה חד אמר קודם שחיטה פריש וחד אמר לאחר שחיטה פריש והלכתא אחר שחיטה פריש אלמא דאין ספק אלא אי וודאי קודם שחיטה או לאחר שחיטה פריש והלכתא וודאי לאחר שחיטה פריש מאותן טעמים שכתב בכלבו וכן נראה מדברי כל המחברים ומבואר מרמב"ם הל' שחיטה פ"ז ותדע מדקאמר התם בסמוך אי נקוב ריאה היכי דמשמש ידא דטבחא תלינין לקולא רבא בר נתן אמר תלינין ומר זוטרא ברי' דרב מרי אמר לא תלינין והלכתא תלינין ולגבי מורנא לא אמר אי תלינין אי לא תלינין אלמא דפליגי אי נימא דודאי פריש קודם שחיטה או בודאי פריש לאחר שחיטה והלכתא דפריש אחר שחיטה ולא כדברי הטור דמפרש דה"נ פליגי אי תלינין או לא והלכתא דתלינין ומש"ה נמי כתב הטור וכן אם נמצא עליהם תולעים דלדעתו כיון דתלינין לקולא א"כ אפילו מקצתו בנקב ומקצתו חוץ לנקב אלא כולו חוץ לנקב נמי תלינין לקולא וממילא דאין חילוק אפילו אם נמצא רחוק מהנקב נמי תלינין דהנקב בא מן התולע לאחר שחיטה ואע"ג דבמשמשי ידא דטבחי לא תלינין לקול' רק בידוע שמשמש שם הבודק בידו ר"ל במקום הנקב שאני התם שאם משמש בריאה שלא במקום הנקב א"כ אין לתלות הנקב בו אבל במורנא שפיר איכא למיתלי שהתולעין יוצאין מהנקב להיכן שיוצאין דנושכין בשיניהן ועושים נקבים הרבה כמו דתלינין בזאב דנשך מנשך בהרבה מקומות ומפני שהטור מפרש דאי נקוב היכי דממשמש ידא דטבחא ומורנא דחד טעמא אית להו משום דתלינין לכך כתבן יחד ואח"כ כתב ואם אין מקום לתלות והדבר ספק כו' כלומר שלא משמש הבודק וגם לא נמצא עליהם תולעים והדבר ספק שמא משמש שם הבודק ולא אדעתי' או שמא היו שם תולעים וכבר יצאו מן הריאה או שמא נקב' מחיים ע"י חולי או שום סיבה עושין נקב אחר כו' זאת היא דעת הטור ודלא כמו שעלה דעתך ומה שהארכת בספק אמאי דכתב הטור וכן אם נמצא עליהם תולעים ונקבוהו דמשמע דהתולע נקבה הא לא הוי דקדוק כלל דנקבוהו דקאמר היינו לומר שהנקב הוא כענין הנקבים הרגילות בריאה ע"י מורנא והבודקים בקיאים הם שהם נקבים קצת עגולים אדום ורך סביב הנקב לאפוקי אם הם לא בענין זה אז לא תלינין במורנא אפילו נמצאים בריאה הרבה תולעים וכי היכי דלא תלינין במשמוש ידא דטבחא אלא כשהנקב משוך אבל לא כשהוא עגול דאז ודאי אין הנקב בא ע"י משמוש היד ואסור אפילו בידוע שמשמש שם והי' דכוותי' ואודיעך אגב גררא שראיתי הרבה בודקים קבלו מבודקים אחרים להתיר בנקבים אפי' לא נמצא שם תולעים ותולין לקולא במה שבקיאים בנקבים שרגילין לבא ע"י מורנא ואני גערתי בם שבלי ספק בודקים כאלו מאכילים טריפות לישראל שאפילו לדעת הטור דמיקל זה אסור כמבואר דאם אין מקום לתלות אסור ולא שרי אלא בנמצא עלי' תולעים אבל כל שאר המחברים הרמב"ם וסמ"ג וסמ"ק וספר התרו' וכלבו ורבינו ירוחם כולם כתבו תולעים נמצאים שיוצאין מן הריאה וכן כתב רש"י ואין אחד מהם שיכתוב שנמצאים על הריאה כמו שכתב הטור ונראה לפרש לשון יציאה כו' היינו כשהתולע מקצתה בהנקב ומקצתה חוץ לנקב כמו פסל היוצא מן הסוכה והתם הוא דקיי"ל הלכתא דבודאי לאחר שחיטה פריש שהרי אנו רואין הריאה נקובה בתולעת מקרוב וכן מבואר ברמב"ם שכתב וז"ל תולעת שהיו בריאה כו' מדכתב הרי הריאה נקובה דלכאורה זה אך למותר אם לא נאמר דכוונתו דווקא שעינינו רואות דנקובה בתולעת מקרוב וכן יש בידי העתק מהגהות מהרש"ל על הטור על מה שכתב הטור וכן אם נמצא עליהם תולעים וכתב הוא וז"ל דוקא כשמוציאין התולע עדיין בנקב אבל אותו שפירש מהנקב לא תלינין דלאחר שחיטה פירש וכן מצאתי בבדיקות ישנים וצ"ע. וכן קבלתי מזקן אחד ובוודאי שלא היתה כוונתו לפרש דברי הטור בכה"ג שהרי מבואר מלשונו דבנמצא עליה מכשיר אע"פ שאינם בנקב אלא כתב כן בגליון כמו פסק היפך דעת הטור ונראה בעיני שזה נמשך ממה שכ' תחלה דלמה שנפרש לאחר שחיטה הלכך לא מכשירין אא"כ הוא נמצאת בנקב ויוצא קצת מהנקב דהתם ודאי לאחר שחיטה פריש מאותן טעמים שכתב בכלבו אבל אם נמצאת על ריאה שלא בנקב סברא דכבר פריש מחיים כמו שעתה נמצאת פה ואתרע לה חזקתו שתנקוב אחר כו' דתלינין שפירשה מהנקב וא"כ (נראה שכצ"ל אין לנו לתלות לקולא) דלאחר שחיטה פירש כמו דתלינין היכי דאיכא נקב היכי דמשמשא ידא דטבחא (דבכה"ג לא) תלינין לקולא כנ"ל וא"ת הוא גופי' טעמא מאי ומאי שנא נקב היכי דמשמשא ידא דטבחא ר"ל דקים לי' לרבינו ז"ל דהמורנא בשפריש לאחר שחיטה מהרגשה בנשחט הבהמה ואזיל החמימות אז כשיוצאה מן הריאה ולא מצאה חמימות אדרבה נתקרר יותר אזי עומדת במקומה וא"כ כשנמצא על הריאה ואז קודם שחיטה פריש ויוצאים לאשר יוצאים ואסור ולענין מעשה כבר נתווכחתי עם הגאון מוהר"ר... ז"ל שהוא ז"ל הי' מן המתירין ואני חושש להחמיר מכח דברי הרמב"ם ז"ל והגהת מהר"ש לוריא מ"מ איני מוחה ביד הנוהגים היתר אפילו שלא נמצא בנקב רק על הריאה כדברי הטור אך אני משיב להחמיר למעשה ואחת צריך אני להודיעך שאפילו אם נמצא תולע בנקב אין להתיר רק אם לא נמצא אלא אותו הנקב אבל אם נמצאים הרבה נקבים ובאחת מהם נמצא התולע או נמצא תולעים על הריאה לדעת הטור לא שרינין משום הכי ולתלות לקולא שגם בשאר נקבים היו תולעים ונפלו דלא כיש בודקים שנהגו בזה היתר ובזה יש למחות בידם דאין תולע אחת מוציא מידי ספק שאר נקבים שאין בהם תולעים וזה דבר פשוט לדעתי ואין להאריך ולא דמי לזאת דתלינין דנשך בהרבה מקומות דהכא כל נקב נתהווה ע"י תולע בפני עצמו וק"ל:
1
ב׳וראיתי בכתבך שדקדקת בדברי הטור מדכתב ועלי' משמע דוקא עלי' ולא בתוך הנקב לא ידעתי טעמך דאי עלי' כשר כ"ש תוכה ואולי דעתך הוא כשהתולע כולה הוא בפנימי' הנקב ואין נראית בחוץ כלום וע"י נפיחת הריאה נדחף התולעת לחוץ ע"ג הריאה ואז אסורה שהרי עינינו רואות שלא פירשה התולע ממקומה מקודם וא"כ בודאי לא נעשה נקב זה ע"י תולע דאם היה נעשה ע"י תולע זו לא היה מונח כולו בתוך הנקב אלא מקצת מחוץ לנקב וא"כ היה דעתך יפה פסקת וכך פסקתי בחידושי והבאתי ראי' מהגהת אלפסי ע"ש ריא"ז מבואר שם כן לפענ"ד דכשכולה בפנימי' הנקב לא תלינין לקולא דנימא דלעולם נקב זה נעשה מתחלה ע"י אותו תולע אלא דחזר לנקב והא קמ"ל דכתב הרשב"א בתולעים שבכלים ובפירות דכל זמן שנמצא בתוך פרי לא חיישינן שמא פריש ושרי וא"כ כ"ש דלהחמיר אמר הכי דלא חזר ואצ"ל דלא אמרינן להקל שתולע אחר יצא כבר מקודם ועשה נקב זה לאחר שחיטה ונפל דלא תלינין בתולע אא"כ שהתולע לפנינו לדעת הטור ואפילו אם נמצא על הריאה ולדעת שאר המחברים דווקא בנמצא מקצת בנקב ומקצת חוץ לנקב וכמו שנתבאר ושאר דבריך ופלפולך בזה לא ראיתי להאריך כי לדעתי הכל יתיישב בדברי הקצרים ובזה אפסיק. הש"י ב"ה יתן לך נועם כנפשך ונפש דורש שלומך הקטן והצעיר יואל בן לא"א מוה' שמואל זלה"ה החותם פה ק"ק קראקא:
2
ג׳תיכף בבא כתבך אלי פניתי הבית מכל טירדת להשיבך כנ"ל. והנך רואה כי דברי בלתי מסודרים קצת ובלשונות מגומגמים תגי' על חשכי:
3