תשובות בית חדש, החדשות ג׳Teshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 3
א׳אדרת צמרת גולת הכותרת מופת הדור צרור המור מזה בן מזה חכם עדיף מנביא וחוזה עוקר הרים וטוחנן זה בזה מחזה השם יחזה. ה"ה מחותני ע"ה יושב בשבת תחכמוני מאיר עיני הגולה לו דומי' תהלה לו שם בשלישים יוצא באוכלסא בא באנשים אם אמרתי אספרה שבחו כמו הנה לא ידעתי ספורות למו ר"מ ור"ג נ"י פ"ה מרנא ורבנא יואל יצ"ו כו' שוב אהובי לא זכיתי מימי לישא וליתן עם מעכ"ת בענין זה לא בהיותי לפניך בק' בריסק דליטא ולא בק"ק לובלין כ"א דרך העברה בעלמא במה שתמהתי מימי על מבואות שלנו העקומות או העשוים כנדל אשר כתבו רוב המפרשים ז"ל גם האחרונים שצריך תיקון בעקמימותו לפחות בלחי וכתב הרא"ש דאפילו מבואות הפתוחים אלו לאלו צריכין כולם תיקון בעקמימותן ואין אנו נוהגין כן בכל הקהלות חוץ מה שראיתי בימי בחרותי בלובלין בימי הגאון האלוף מ"ו מו' מאיר זצ"ל שמבוי א' ראיתי תיקון בעקמימותו ועל שאר המבואות לא נתתי אל לבי אלא שקטן הייתי ואין מביאין ראי' מן הקטן ותמהתי על המראה למה לא נתנו גדולי הדור אל לבם לתקן המעוות ואמרתי אל לבי אולי יען כי מבואות שלנו יש להם דין חצירות אפשר אין בו דין מבוי עקום אם הי' בו שבילין כמבואות ומצאתי בס' תה"ד סי' ע"ד אשר משם מקור הדין דמבואות שלנו דין חצירות להם ואין בידי עתה ספר תה"ד אלא שהעתקתי התשובה זה ימים כי נשאתי ונתתי בזה עם הרב האב"ד כמוהר"ר זלמן שור יצ"ו ואני כתבתי לו כי מוכח בת"ה סימן הנ"ל דאין למבואות דין חצר אלא במוקפין חומה כי רוב עיירות בישב ולבסוף הוקף והוא השיב לי שאין שם רמז מזה ולכן העתקתי כי כתב שם שתמה מימיו למה מבואות שלנו מתוקנין בצ"ה אפילו בפחות מיו"ד והשיב דכן ראוי ונכון יען יש רוב עיירות שלנו מוקפות חומה כו' א"כ מוכח דעיירות שלנו דאין מוקפות חומה אין להם דין חצר ואף אם נחזיקם כחצר לחומרא לענין צ"ה לא נחזיקם לקולא לענין מבוי עקום שיהי' פטור כחצר אבל לפי האמת נראה דמתשובה א' שהעתיק הב"י בסוף סימן שצ"ב בשם חזה התנופה מבואות היהודים כו' עד שאין כל העיר כחצר א' אע"פ שמוקפות חומה הרי משמע דגם בעיר המוקף חומה יש לו דין מבוי עקום והרב הנ"ל השיב לי דברים שאינם נכונים בעיני כי כתב מאחר שאנו מתקנין מבואות שלנו בצ"ה נשתקע שם לחי מאתנו אפילו בעקמומית ואני אומר ישתקע הדבר ולא יאמר הרי בגמר' נמי אע"פ שתקנו בצ"ה במפולש הי' צריך לחי בעקמומית ועוד הרי דגם בחצר שאין בו תיקון לחי צריך עכ"פ תיקון עקמומית ועוד שהוכחתי שאין לו דין חצר אלא במוקף חומה ואם אנו מחזיקים כחצר לחומרא נחזיק לקולא לענין מבוי עקום והוא השיב דהטעם שיש לו דין חצר כי הרבה תנאים יש בדיני מבוי ומאחר שאין אנו מדקדקים בכל התנאים לכן עושים לחומרא וכל אלו הדברים אין בהם טעם כי מוכח בת"ה כי טעם אחר יש כמ"ש לעיל גם אין לתרץ מאחר שאין טעמו של רב במבוי עקום כ"א מטעם מפולש ומפולש גופא הוה דוקא במפולש לר"ה ועכשיו אין לנו ר"ה אף כי מחמירין במבוי גופי' לעשות צ"ה במבוי עקום לא מחמרינן וכן השיב הרב ה"ל ולי נראה דאין זה נכון דמוכח מתשובת הר"ן שהביא הב"י סי' שס"ד והיא בתשובת הר"ן סי' ע"ב לא יפה עשיתם כו' עד והוה כההיא דאמרינן בעירובין מבוי המפולש כו' עד דקי"ל כרב דאמר מבוי עקום כו' הרי שפסק דגם בכרמלית יש דין מבוי עקום כמו במפולש לר"ה אלא שהוא ז"ל פסק כר"י דא"צ תיקון בעקמומית ולכן השמיט הב"י ז"ל דברים אלו והביא סוף התשובה דאין קי"ל כרש"י ז"ל מ"מ מדבריו נשמע דדין מבוי עקום יש גם בכרמלית מכאן וכרמלית מכאן וכ"מ מדברי הריב"ש שהביא הב"י תחלת סי' שס"ד אם המבואות עקומין עד דינו ככרמלית משמע דדין א' להם מדגבי ר"ה כתב דעקומין דינם כמפולשין ולא כתב דבכרמלית לא הוה הכי משמע דבזה אין חילוק אלא בתיקונם יש חילוק ופשוט הוא וכ"כ בש"ע דין מבוי עקום ודין מבוי העשוי כנדל אף דאין לנו ר"ה גם א"ל שאנו נוהגים כר"י בעל התוספת חדא דאין נכון לעשות נגד רוב הפוסקים ועוד דבמבוי כנדל משמע דלא פליג אף כי שרשו מדין מבוי עקום משמע דמודה וכן משמע מדברי ה"ה פרק י"ז מהל' שבת דגבי מבוי עקום הביא דברי הרשב"א שפסק כר"י וגבי דין כנדל הביא דברי הרשב"א וכתב שחולק בדין דלת משמע קצת דמ"מ בתיקון עקמימות מודה כללו של דבר אין למצוא היתר כלל וכמדומה שראיתי בליקוטי מהר"י ווייל ז"ל לתרץ דין מבוי עקום והביא דברי הגמ"י דתיקון שלנו אינן רק סילוק רשות ואינם בידי ונראה דגם זה מיירי במוקף חומה וכמדומה דמזה מיירי בהג"מ ואדוני אם יכנסו דברי באזניך אזור כגבור חלציך וקום כי עליך הדבר כי עיני כל ישראל אליך כי מופת הדור אתה ולמה נניח לחלל שבתות בפרהסיא הלא ידע כבוד אדוני מ"ש הרא"ש בתשובה על א' שלא רצה לתקן המבואות בצ"ה וכתב שאלו הי' בימי סנהדרין הי' נידון כזקן ממרא וגם צוה למסור ממונו למלכות כדאית' התם ובא ברוך ה' ותלמודך וראיותך ונימוקך עמך ואני אהיה כסניף למכ"ת ולפי דעתי יש לי עוד ראיות ואולי מיני ומינך יתקלס עילאה לבטל המנהג וכבר בטלתי בעירי ותקנתי כל העקמומי': עוד תמוה בעיני על מה שתמה מכ"ת עלי מה שהוריתי שמחויבים כל האורחים להניח עירוב חצירות ולא ידעתי מה הוא התימה הלא מבואר גבי ה' חבורות ששבתו בטרקלין דאם שרוין בחדרים ועליות ממש צריכין עירוב לכ"א וה"ה נראה פשוט דאף אי אין עמהם דיורין בחצר צריכין עירוב דחד טעמא הוא לתרווייהו כיון דכ"א נראה כבית בפ"ע דאם הי' כחד בית פשיטא דלא היו צריכין כ"א עירוב א' אף אם היו דיורין עמהם בחצר דהוי כבית שמניחין בו עירוב דהא בברייתא מדמה להו להדדי וכ"נ מדברי הטור שכתב דין וכן אם אין עמהם דיורין בדין חלוק מחיצות משמע דגבי חדרי' ועליו' פשיטא דצריך וגדולה מזו אני אומר דגם על העלי' צריך עירוב דמ"ש מה' עלי' פתוחין למרפס' דצריך כמבואר בסימן שע"ה וזיל בתר טעמא דעירוב חצירות מטעם דכל בית נראה כרה"י וחצר כיון דרשות כולן בה נראה כר"ה וה"ה זה ודוחק לחלק יען כי מקורה דא"כ חצר מקורה יהא פטור מעירוב וכ"נ מהתשובה שהביא הב"י בסי' שפ"ב בשם שבולי לקט גבי בתים שבספינה אף דספינה יש לה מחיצות והוה כבית א' צריך עירוב ושכירות מן הגוי וכן אני נוהג מימי כשאני בלובלין וכן מצאתי בתשובת הגאון מהרש"ל סי' י"ח וכן הקשיתי למורי בלובלין על שאנשי ק"ק קראקא מטלטלין בעיר דנראה שאיסור גמור הוא כי צריכין עירוב עם האורחים כדאיתא בגמרא גבי ריש לקיש ותלמידי רבי חנינא דהיו אורחי' והוצרכו שכירו' ובמטו ממורי השיבני על כל דבר ודבר גם על דין חליצה אשר תשובתי בידי מכ"ת שנתתי לו בלובלין ויצוה להעת' וישלח לי תשובתי הכל ע"י גוי זה כי הבטיחני לשלוח לי תשובתך הרמה ובכן שלום כבוד מורי ושלום תורתו יגדל עד למעלה בקרב כל ישראל ויאריך שנותיו בנעימים כחפץ נפשו וכחפץ תלמידו ד"ש וטובתו כל הימים מחותנו יושע בלא"א מו' יוסף ז"ל:
1