תשובות בית חדש, החדשות ד׳Teshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 4
א׳על ההתר שנהגו בק"ק שידלוב שנהגו לטלטל בכל העיר בשבת ובבתי הגוים וסמכו על מור' שלהם בשנת שס"ב שכתב ז"ל שכרנו רשות של כל הבתים של המקום דכאן עיר שידלוב מהפקיד שכירו דשכירו של המלך יר"ה עד נ' שנה דהיינו עד חג הפסח ת"ח לאלף הששי עכ"ל נראה באין ספק שהמורה הורה הוראתו עפ"י הגה בש"ע סי' שפ"ב סעיף י"א שכתב וז"ל שכירו של שכירו ולקיטו של בעה"ב הוא כשכיר של בעה"ב עצמו עכ"ל הגה ואלו ראה המקור שממנו נובע ההגה לא מילא לבבו לשכור רשות כל בתי העיר מהפקיד כי הבדל גדול יש בין שכירו ולקיטו של בעל החצר שהאדון עצמו משתמש בחצר והתם ודאי נעשה שכירו ולקיטו כשלוחו ויכול להשכיר את החצר משא"כ בשר העיר שהוא נתמנה לאדון ושר מפי המלך שאינו משתמש בבתי העיר ואין לו כח עליהם כ"א ליקח מס מבתי העיר ולא עדיף ממשכיר היכא דלא מצי לסלק לשוכר עד זמנו דאיתא להדיא בפרק הדר בעובדא דריש לקיש ורבי חנינא דלא אגרינן מיני' דמשכיר וכן פסק להדיא הרשב"א בתשובותיו סי' תרכ"ו כו' (כל דבריו בתשובה זו כבר הם כתובי' על ס' הב"ח סי' שצ"א כל הסי' משם תדרשנו לכן לא העתקנוה פה רק בשביל דבר שנתחדש בה) בהא סליקנא ובהא נחיתנא שלא ניתן המורה הנזכר לאמת וצדק כמ"ש שכרנו רשות כל הבתים של המקום כו'. שאין לנו לשכור רשות כל הבתי' להכניס ולהוציא לבתי הגוים רק יש לשכור רשות המבואות שיוציאו ויכניסו מבתי היהודי' זה לזה דרך המבוי דבזה יועיל שכירות מאדון העיר או משכירו ואם לא היו השכירות רק רשות כל הבתים של המקום כו' כאשר כתוב בלשונו הנה צריך לחזור ולשכור מהפקיד רשות בכל מבואות העיר וגם צריך לבאר בפירוש שאין מועיל שכירות זה אלא כ"ז שהמלך קיים אבל לאחר מותו בטל השכירו' אע"פ שלא כלו החמשים שנה הנלע"ד דין אמת וצדק כתבתי וחתמתי אנכי הצעיר והק' יואל בלא"א מו' שמואל זלה"ה:
1