תשובות בית חדש, החדשות ל׳Teshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 30

א׳להגאון בעל ב"ח

ב׳יהודה ועבר הירדן והגליל כו' מורי ור' מו"ה יואל כו' הגדתי היום לאדמ"ו כי עשיתי ככל אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי מלהזכיר החשודים במשא ומתן סתם יינם בכל האיומים אחת מהם לא נעדרה הראתים לדעת כי בידיעות מ"ו אעשה מה שאעשה קוה קויתי אל השם כי הימים הראשונים יפלו ורוח הקודם יחיל בקרבם. ואודות היין הכשר אשר יביאוהו עכשיו לעיר קדשך מכאן ומזמיגראד אומר לאדמ"ו כי עברתי על הנאמנים בכל הדרישות והחקירות ואיומים גדולים ועל כולם שבועה חמורה הכל אל נכון אפס כי ספק א' עבר על פניהם כי אחר התשלומין להגוי בעד היין עדיין קודם התחלת הדריכה הי' הגוי עם פועליו בכרמו והי' מכינים הענבים בגיגית ויבא פועל אחד יהודי להכרם והנה בעל הכרם עומד בצד הגיגית וקנקן מלא יין צלול בידו ויאמר אל היהודי למה אתם מאחרים הדריכה הלא גרמתם לי היזק כי מחובט הענבים זה לזה נתמעכו והיין עולה מן הכלי וזב לחוץ ועתה ראה כי לולי לקטתי קנקן זה עם יין מראש הגיגית הי' הכל נוטף על הקרקע. והכשרתי היין הנשאר בגיגית עם הענבים חדא דהרי כתב הטור סימן קכ"ה בגוי ששפך ענבים לגת אע"פ שהיין מזלף על הענבים מותר מפני שעדיין לא נדרכו הענבים ולא נמשך יינו ועוד דאף את"ל דלא גרע זה ממילא ממנו כוס יין וכיון לשלותו מן הזגין ומן החרצנים דהוי המשכה הא כתב המרדכי בשפחה גוי' בבית ישראל שלא היתה בקיאה בדת יהודית והכינה יין לשלחן ואומרת שמהחביות הוציאה היין דמותר היין שבחביות דאימור מעלמא הביאה אותה היין ולא מהחביו' וראיה מהאי רביתא דהוי נקטין אופי' בידי' אמר אבא אימור מגבא דחביתא שקליתי' כמבואר בב"י סוף סי' קכ"ט וכה"ג מעשה א' שם ביהודית שטמנה המפתח וכו' דאמירת השפחה לית בי' ממשא דאפילו ישראל אינו נאמן בדבר שאינו בידו עכשיו וכו' וא"כ אין לנו להאמין בנ"ד לגוי זה שמהגיגית לקח היין וכמו שפסק בתה"ד דגוי האומר שהחביות הי' מטפטף והוא הדקו ונגע ביין אינו נאמן לאסרו ואפילו ניכר עדיין קצת יין מבחוץ ויש אומדנא כדבריו ועוד כיון דהיהודי פרע לגוי ולא נשאר חייב אפילו פרוטה אף אי נמצא הגוי עומד אצל הגיגית הפתוחה לגמרי אמרינן דמירתת ליגע כיון שיודע שהישראל יפסיד יינו בנגיעתו ותו דאף אי נודע דמגיגית שקלי' מ"מ הוי נגיעת גוי ע"י דבר אחר ע"י הקנקן דהוי מגע גוי שלא בכוונה בזמן הזה ואף אם נחוש שמא נגע גם בידו ממש מ"מ כיון דלא הי' שם ישראל אמרינין דלהציל נתכווין ודברי אדמ"ו בזה בטוב טעם ודעת סי' קכ"ד סעיף כ' דבזמן הזה אפילו בשתי' שרי בכה"ג ובכן אדמ"ו לא תחמול ולא תכסה אם שגיתי אתי תלין משוגתי הלא אחרי דברי אדמ"ו לא אשנה אחזור ומודה ולא אבוש כאשר חכמים יגידו לא טמנו בחבם ולא כחדו בדבר ק"ו בן בנו של ק"ו לשוגגים בלתי יזידו: