תשובות בית חדש, החדשות ל״גTeshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 33
א׳חביות של יין שנשרו חשוקים העליונים שסביב שוליו והיה היין שותת ומקלח והסירו החביות מהעגלה והעמידה על שולי' השניה ועמדה כך עד שבא אומן גוי ותקנה בחשוקים חדשים כבראשונה וההסרה וההעמדה הכל היה ע"י קצת ישראלים וגוים יחד מה משפט היין בזה:
1
ב׳תשובה אם נגע הגוי בידו ביין אע"פ שלא היתה כוונתו כי אם לעשות מלאכתו להציל את החביות או לתקנה דלדידן שאין הגוים בקיאים בטיב ניסוך ה"ל מגע גוי שלא בכוונה מ"מ הא קיי"ל מגע גוי בגופו שלא בכוונה אסור בשתיה ואף אלפסי ורוב גאונים דמקילין במגע גוי שלא בכוונה ע"י ד"א בהא מודו וכדמוכח בפרק ר"י בעובדא דההוא גוי דאייתי לולבא ואם אין ידוע אם נגע הגוי בידו או ע"י דבר אחר נראה להקל. וכדכתב המרדכי בתשובת הר"י בר ברוך וז"ל ומיהו אפי' בגנב נמי יש להסתפק שמא לא נגע ביין אלא מיד כשעבר הסכין את עובי עוביי השוליים יצא הסכין ולא נגע בו בסכין כי היכי דחזינין דתלינן לקולא בההיא רביתא בפרק השוכר דאמרינן מגבא דחביתא שקליתי' אע"ג דהשתא ליתי' כו'. וכן התיר הר"ן בתשובה בעובדא דההוא גוי שוטה וז"ל חמרא שרי אפילו בשתיה וראיה מההיא רביתא דכל שאינו יודע בטיב ניסוך תלינין בכל מה דאפשר שכ"כ רש"י כו' ואע"פ דהכא הגוים גדולים ואינם שוטים הלא התוספות כתבו דלפרש"י לא נ"מ עכשיו דגם הגדולים אינם בקיאים בטיב ניסוך וכן כתב הרא"ש לשם דהאידנא דאין גוים בקיאים בטיב ניסוך בכולהו תלינן לקולא. ותו דהלא הטור בסי' קכ"ח בההיא רביתא הכריע דלא כפירש"י דאפילו בגוי גדול דיודע בטיב ניסוך תלינן לקולא. וכדמוכח מתשובת רבינו שמואל שבמרדכי שהבאתי בסמוך וכך הוא דעת התוס' והראב"ד והרשב"א וכן פסק בש"ע ואין לפקפק דההסרה מהעגלה וההעמדה על שוליה השניה דומה לחביות שנסדקה לארכה דאם חבקה גוי ומנע שלא יצא אסור בשתיה דב' תשובות בדבר חדא דנסדקה לארכה שאני דכיון דמזומנת ליפול חציה אילך וחציה אילך דבחביות של חרס מיירי כדכתבו התוס' בד"ה מעשה לבינה (דף ס"ו) וכ"כ המרדכי והר"ן דדוקא בשל חרס דהוי כאלו נוגע ביין והלכך אסור בשתיה אבל חביות שלנו של עץ שהם מחושקים בחשוקים אינו מזומן ליפול ואע"פ שהוא שותת ומקלח דינו כחביות של חרס שנסדקה לרחבה דמעשה לבינה קעביד ותו דבההיא דנסדקה לארכה אינו אסור דחבקה גוי לבדה אבל היכי דכח ישראל מעורב עמו שרי וכל זה התבאר בהגהות מיימוני שהביא הב"י סימן קכ"ד ע"ש רק דנראה מדבריו דדוקא כשהוא שותת או מקלח הוא דאסור בשתיה כשנגע הגוי ביין בקילוח או בשתיתה בידיו משום דהוי חיבור למה שבפנים אבל אם אינו אלא מטפטף אפילו נגע ביין בידיו אינו חיבור והכי מסתבר מיהו אין איסור זה אלא למאי דקיי"ל ניצוק חיבור בדליכא הפסד מרובה ובנ"ד אפילו בכה"ג אי הוי הפסד מרובה כשמכרו לגוים הוי נמי שרי בשתיה אבל כיון דליכא הפסד מרובה בהא סליקנא ובהא נחיתנא כיון שיש ספק אם נגע הגוי ביין בידיו בשתיתה או בקילוח כשהיה שותת ומקלח שרי אפילו בשתיה:
2
ג׳הק' יואל בן לא"א מ' שמואל זלה"ה:
3