תשובות בית חדש, החדשות מ״חTeshuvot Bayit Chadash, HaChadashot 48
א׳הלכות חדש
1
ב׳אקוד ואשתחוה ואומר שלום עליך מרנא ורבנ'. כדי שאילות תלמוד לרב חנא. הלא הוא אב אחד לכולנו. תפארת גאון עוזינו קדוש ישראל מלכינו. ידבר תחתיו כל בני עמינו. אשר אמרנו בצילו נחי' לתורה ותושי' א' מבני עלי' גפן פוריה. הר המורי' לשני בתי ישראל. יורה ידין כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הגאון כבוד מוהר"ר יואל יחי עד כי יבא הגואל. אע"פ שאני הפעוט ומעוט איני כדאי להשיב על דברי רום כ"ת ארז בלבנון ואני איזוב בקיר מהלך בצדי דה"ר אכן רוחי בקרבי אשחר לדעת דעת רומכ"ת ומה פרץ רום כ"ת גדר הנטוי' להקל בדין חדש בטור י"ד סי' רצ"ג להתיר בשל גוים אשמע ולא אבין ע"כ אנכי אשאל מאת רום כ"ת והראני את דרכך כי תורה היא וללמוד אני צריך וביותר שכ"ת תלי בזה אשלי רברבי והעד העד בנו שהציע דבריו לפני הגאון מוהר"ר ליב מפראג ושאר גאונ' קדושים אשר בארץ המה ואין א' מהם שסתר דברי רו"ם כ"ת רק כולם הודו ואמ' כדברי כ"ת ואני חדל אישים ונבזה ואפר כירה מוכן תחת כפות רגליהם אבוא לסתור גדול כבוד הבית האחרון ע"כ תליתי בקוצר המשיג רום כ"ת ישיבני דבר ראשונה רו"מ כ"ת השיג על ר"י ב"ת וסתר הראי' שהביא מירושלמי וז"ל כ"ת ותימה ומה ראי' מייתי ר"י מירושלמי דהא ודאי מה דפריך לשם אמאי לא תני חלה כו' עכ"ל נ"ל דלק"מ אדברי ר"י דהא ודאי מוכרח דר"א אוסר אף בשל גוים דאי ר"א איירי דוקא בשל ישראלים מאי קאמר אף מן החדש דילמא ת"ק נמי מודה בחדש והא דלא תני להו משום דאינה בשל גוים דהא מהאי טעמא נמי לא תני חלה אלא ודאי ר"א ס"ל אף בשל גוים אסור החדש כמו בשל ישראל ות"ק ע"כ שרי בשל גוים. תו כתב רומכ"ת ומאי דכתבו תוס' דפריך עלה דמתני' דתני אף החדש היינו לומר דעל הרישא כו' עד ומ"מ אין זו ראי' עכ"ל נדחק הוד רום כ"ת מאוד בדברי ר"י אשר מימיו אנו שותי' ואני בעניי אומר דברי ר"י ברורים הן למבין ואין בהם קושיא כי הכי גרסינן בירושלמי מ"ט דר"א בכל מושבתיכם בין בארץ ובין בח"ל מה מקיימין רבנן בכל מושבתיכם בחודש שבו שיצאו מח"ל רבי יונה בעי אמאי לא תני אף מן החלה א"ל ר' יוסי לא תנינין אלא דברים הנוהגים בישראל ובגוים וחלה נוהגת בישראל ולא נוהגת בגוים מ"ט ראשית עריסותיכם כתיב ולא של גוים ע"כ מוכח מתוכו דאר' אלעזר פריך מב' הוכחות דאי פריך את"ק הל"ל למה לא תני חלה ומדקאמר למה לא תני אף מן החלה משמע דאר' אליעזר פריך דכמו דקתני אף החדש ה"ל למיתני אף החלה והחדש והוכחה ב' דאי את"ק פריך ה"ל לסדר הא דרבי יונה בעי קודם שמפרש טעמא דר"א כיון דר"י קאי אמילתא דת"ק דאתני קודם מילתי' דר"א אלא ודאי ר' יונה נמי קאי אר"א והא דלא פריך את"ק מ"ט לא תני חלה י"ל דאת"ק לא קשה מידי דס"ל דחלה נוהגת בח"ל משום דהוי חובת הגוף ממש דאפי' מי שאין לו קרקע חייב בחלה ולא מיקרי מצוה התלוי בארץ ואכליל בהדי' הא דקתני ברישא כל מצוה שאינה תלוי' בארץ נוהגת בין בארץ בבח"ל אבל לר"א דקתני אף החדש קשה דהא חדש יותר מסתבר דנקרא מצוה שאינה תלוי' בארץ דהא לפי האמת נוהג אפילו בשל גוים וחלה אינו נוהג בשל גוים ואפ"ה קתני אף החדש אלא ודאי הואיל שגדל מן הארץ נקרא מצוה תלוי' בארץ ולא הוי חובת הגוף קשה דה"ל נמי למיתני אף החלה וסברא זו שכתבתי הוא בתוס' בתחלת דיבור שהביאו ירושלמי זה. עוד כתב רום כ"ת נראה שבפסקיו כו' ואני אשמע ולא אבין למה נאמר שחזר מדבריו הראשו' אדרבה אית לון למימר הא דלא כתב בפסקיו חדש אסור בשל גוים לרוב פשיטות לא איצטרך למיכתב שכ"כ בתשובה מהי דניתי לן לומר דחדש לא ננהוג בשל גוים. ועוד דשם בקידושין לא נחית הרא"ש לכלל דין חדש רק דסמך אמ"ש במסכת פסחים דאסור לון למיכל חדש עד לאורתא כו' משמע לשון לון דאף בזמן ובמקום הזה נוהג חדש והראי' שבקיצור פסקי הרא"ש כתב מפורש ואסור למיכל חדש אף בזמה"ז משמ' שאף בזה"ז שאין ישראל שרוים על אדמתם ואין להם קרקע ואפילו קרקע שלהם משועבד למלך כמ"ש אפ"ה חדש נוהג ומתוך התוס' נמי משמע דלשון בזה"ז משמע אף בשל גוים שכתבו תוס' וז"ל ונראה דחדש נוהג בזה"ז ולכן יש ליזהר שאם יודע א' כו' עד ובירושלמי נמי משמע דחדש נוהג אף בשל גוים מדכתבו ובירושלמי נמי משמ' ולא כתבו ובירושלמי משמע דחדש נוהג נמי בשל גוים משמע שלפני זה נמי כתבו דחדש נוהג בשל גוים וזה לא נמצא בדבריהם אלא מ"ש לפני זה דחדש נוהג אף בזה"ז ורצונם שאף שהקרקע של גוים שמשועבדים למלך כמש"ל בדיבור זה וכ"כ הרמב"ם ובזה"ז במקומות שעושין שני י"ט כו' הרי כתב שבזה"ז אף שאין לנו ארצו' גוים חדש נוהג תו כתב רכ"ת עוד יש להבי' ראי' ברורה דחדש מותר בשל גוים דבפ"ק דר"ה איתא בעי מיני' חבריא כו' הרי מוכח להדיא דמדאורייתא אין איסור חדש אלא בשל ישראל עכ"ל ראי' זו לא אוכל להבין כלל כי מנין לי' למר שמעבור הארץ שאכלו הוא חדש דילמא מישן של אשתקד אכלו וניתר ביום י"ו אף שלא הקריבו עומר ואם יסבור מר שאשתקד נקרא בזמן שבית המקדש קיים ואין ניתר החדש אלא דוקא כשיקריבו העומר איני יודע מנין לו לומר כן ובתוס' ד"ה ומהיכן משמע בהיפוך שכתבו ז"ל משמע דאי לא הקריבו היו אסורין כל היום עכ"ל הרי כתבו שהיו אסורין כל היום ותו לא ולאחר י"ו היו מותרין ואף אם לא הקריבו הנה גם מה שאכלו מתבואה שעברה א"כ אי לאו דרשה ממחרת הפסח אכיל מעיקרא לא אכיל ה"א שאכלו ישן אבל השתא דדרשינין מעיקרא לא אכיל ע"כ בחדש מיירי כיון דמעיקר' לא אכיל. ועוד לו יהא כדברי רום כ"ת שמעבור הארץ משמע דוקא מן החדש אין ראי' משם להתיר חדש של גוים דהא בפ"ק דקידושין איכא תנאי ואיכא דס"ל דמושבתיכם אתי שלא ניסרו עד אחר ירושה וישיבה ואיתא התם בש"ס דהאי תנא לית לי' האי דרשא ממחרת הפסח אכיל מעיקרא לא אכיל ור"א דס"ל דמושבתיכם אתי בכ"מ שאתם יושבים אית לי' האי דרשא ממחרת הפסח אכיל מעיקרא לא אכיל א"כ הא דמשני הש"ס לא ס"ד דכתיב ממחרת הפסח כו' היינו ע"כ כר"א ולא כאידך תנאי דהתם וא"כ אי לא דמחרת הפסח אכיל ה"א דלא הקריבו וחדש לא הי' נוהג עד אחר ירושה וישיבה א"כ הש"ס הכי פריך ממאי דאקריבו דילמא לא אקריבו כי עדיין לא נאסרו בחדש עד אחר ירושה וישיבה ומשני ממחר' נפסח אכיל כו' א"כ אין ראי' כלל להתיר של גוים דאי לאו ממחרת הפסח אכיל ה"א חדש מותר עד אחר ירושה וישיבה וא"כ לפענ"ד הראי' ברורה שכתב רומכ"ת אינה ראי' (נכתב שם הגה על הגליון מגדול אחד וז"ל ול"נ דאין זה קושיא דאי ס"ד הקושיית הש"ס כך הי' דילמא לא אקריבו משום דחדש אינו נוהג אלא לאחר ירושה וישיבה א"כ לא הוי משני הש"ס מידי ממחרת הפסח אכיל מעיקרא לא אכיל דהרי כבר תירצו ספ"ק דקידושין זה אליב' דמ"ד הנ"ל דאינו נוהג אלא אחר ירושה וישיבה דקודם לכן לא היו צריכים כי היו מסתפקי' מן המן ע"ש בקידושין עכ"ה). תו כתב רמכ"ת אלא בע"כ דחדש אינו נוהג בשל גוים כו' עד ומשני שלא הביא שליש ביד הגוי עכ"ל דברים אלו אינם מובני' לי כלל במ"ש רומכ"ת לא אכיל מעיקרא אלא בשל ישראל א"כ רצון כ"ת שהי' להם תבואו' של ישראל א"כ מאי פריך מהיכן הקריבוהו הלא הי' להם משלהם ושפיר איקרי קצירכם ואפשר רצון כ"ת כי פריך מהיכן הקריבו ה"ה דהוי מצי למיפרך מהיכן מעיקרא לא אכלי וכי משני שלא הביא שליש ביד גוי היינו שלא אכלו ממה שהביא שליש ביד גוי אבל רחוק הוא מאוד ולפענ"ד נ"ל פירושו דש"ס חד מהני ב' אנפי דכתיבנא וא"כ אינה ראי' כלל מכאן להתיר חדש של גוים ואדרבה מטונא דמר נראה להיפוך ואיכ' ראי' לאסור חדש של גוי דהא כיון דפריך הש"ס מהיכן הקריבו פשיטא לי' לתלמודא שלא הי' להם אלא תבואות של גוים ואפ"ה מסיק מעיקר' לא אכיל ועוד יש לי להביא ראי' מירושל' דקידוש' דלעיל לאסור חדש בשל גוים דגרסינן מ"ט ראשית עריסותיכם ולא של גוים משמע בחלה אי לאו דעריסותיכם הוי נוהג חלה אף בשל גוים א"כ ממילא חדש דליכא מיעוטא אסור אף בשל גוים ועוד ראי' ברורה מירושלמי פ"ב דחלה שהביאו התו' סוף ד"ה דאקריבו דקאמר לא אכלי ישראל מצה בלילי פסח משמע שם להדיא דלמ"ד חדש נאסר מיד נאסר אף בשל גוים ואני בתומי אלך בעקב' רכ"ת ולמצוא היתר לנוהגי היתר באיסור חדש דס"ל דלא מסיק הירושלמי דחדש נוהג בשל גוים אלא בא"י והיינו טעמא דאין קנין לגוי בא"י להפקיע מיד מעשר וה"ה חדש אבל חלה מיעוטי' קרא אבל ח"ל אין איסור חדש נוהג בשל גוים דהא אי לאו מושבתיכם ה"א אפילו של ישראל מותר והשתא דרבי מושב' לא רבי אלא של ישראל ואפשר דמ"ל שהתוס' וכל הפוסקים אחריהם לא ס"ל דאסור של גוים אלא בא"י אבל חלה אינו נוהג אפילו בא"י בשל גוים והיינו דקאמר בירושלמי לפי שאינו בשל גוים אפילו בא"י אבל חדש איכא בא"י בשל גוים ולקוטי מהרי"ל נמי ע"כ ס"ל דהאי מושבתיכם לא אתי לרבוי אלא של ישראל דהא כ' חדש בח"ל דרבנן ואנן קימ"ל כהא דתנן במס' ערלה חדש אסור מן התורה בכ"מ א"ו דאיירי בשל ישראל וה"ט כמ"ש דמושבתיכם אתי למסתבר טפי דהי' בשל ישראל לכן כתב בח"ל מפני שכל הארצות שלנו הם של עכו"ם כמ"ש התוס' שמשועבדים הם למלך משא"כ בא"י דאפילו של גוים הן של ישראל דאין קנין לגוי בא"י כו' אכן נהגו היתר ס"ל דאפילו מדרבנן בח"ל שרי וכי להוסיף על הגזירה יש מה שלא נמצא בגמ' ולדברי הר"ן ע"כ אנו צ"ל חילוק זה בחלה דהוי בא"י אסור אפי' בשל עכו"ם ובח"ל מותר אפילו מדרבנן שכתב בקידושין ז"ל פרכינן בירושלמי אמאי לא תני חלה כלומר שנוהגת בח"ל אפילו מדרבנן לא אתי' מתני' אלא דברים הנוהגים בשל ישראל ובש"ג וחלה אינה נוהגת בשל גוים דכתיב עריסותיכם ולא של גוים עכ"ל ולפום ריהטא דברים אלו קשים להולמן דפריך וליתני חלה דרבנן ונקט קראי למעוטי גוים ומאי משני אכתי קשה ליגזר מדרבנן ואי רצה דלא גזרינן ח"ל בשל גוים הל"ל אין גוזרין בשל גוים א"ו ה"פ דמקשה ליתני חלה בח"ל וליגזר אטו א"י ומשני לפי שאינו בשל גוים אפי' מדאורייתא דכתיב ראשית עריסותיכם ע"כ של ישראל דאיתי' בא"י דאורייתא גזרינן בח"ל וש"ג דבא"י ליכא דאוריי' לא גזרינן בח"ל הרי ס"ל דחלה של גוים בא"י אסור ובח"ל מותר אפילו מדרבנן וא"כ י"ל מתירי חדש ס"ל בחדש כן אבל לאחר אלף מחילו' ראיות רומכ"ת אינם ראיות כלל להתיר בשל גוים אפילו בא"י גם ראיתי בדרישה להגאון מהרי"ך כתב ג"כ דמשמע בפ"ק דר"ה דאינו נוהג בשל גוים ולא כתב מנין לו בלתי ספק הדבר יצא מפה קדוש רומכ"ת אמנם אין לי משיב נפש עד שאקבל תשובתו דמר ובכן החותך חיים לכל חי יפוש ויסגא חייא אריכא לרומכ"ת אלה דברי הצעיר בתלמידים ונרצע לרומכ"ת הקטן לבית אהרן בלא"א הר"ר משה מאיר אשכנזי זלה"ה יום ה' כ"ג אדר שצ"ד לפ"ק.
2