תשובות בית חדש, הישנות קכ״טTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 129
א׳ע"ד האבל שנתתפק על מתו אם הוא תוך ל' או לא. נראה דחייב להתאבל ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא. ובפרט דספק אבילות להקל כמו בב' אומרים מת, וב' אומרים לא מת דא"צ להתאבל דהתם מעמידים בחזקת חי אבל כאן אדרבא הך סברא דהעמידנו בחזקת חי גורמת לומר דעדיין הוא בתוך ל' וליכא להקשות דמה צורך למרדכי הטעם גבי בא' כו' דלעיל מדאמר יש בכור וכו' ע"ש תיפוק ליה דהעמידו בחזקה שהוא חי וכדאמר בפ"ק דגיטין ואלא ערעור תרי מאי חזית וכו' אלא צ"ל דטעמא דמרדכי בזה הוא דמתניתן הספיקות מתאבלים עליהם משמע שכל הספיקות שוין לחומר' באבל. לפיכך הכריח מההיא דלענין אבילות אזלינן לקולא וממילא בע"כ ההיא דפסיקות מתאבלי' איירי בכה"ג דספק בן ז' לראשון או בן ט' לאחרון מטעם דגנאי היה הדבר אם לא יתאבלו כו' ומ"מ ברור דנ"ד שאני וכדתנן המביא גט והניחו זקן כו' וליכא למימר דשאני התם דא"ל שמא לא מת משא"כ הכא א"כ לא נעמידנו על חזקת חי שהיה בו מקודם שמת וכדאמרינן בפ' עשרה יוחסין גבי קדשה אביה כו' דהתם לא פליגי אלא ביומא דמשלם שתא דעשוי להשתנות ואין שם חזקה דכשרות הלכך קאמר רב הרי היא בוגרת כו' משא"כ כאן ותו כיון דאפשר לשלוח למקום שמת ולברר אם הוא תוך ל' לא אזלינן לקולא אפי' היה רובה למיתא כגון שהניחו גוסס כדאמר בפ' הכל שוחטין דלא סמכי' ארוב מצוין אצל שחיטה היכי דאיכא לברורי ולא תימא שאני התם דרובה תלוי במעשה ע"י שלמד הלכות שחיטה. אבל רוב דתלוי בטבע דכיון שהרוב הוא קבוע מצד טבע העולם כגון רוב נשים מתעברות ויולדת ומיעוטה מפילות לא חיישינן למיעוט וא"צ לברורי וכדאי' בא"ע בסי' ח' דהתם דאיכא רוב גריד' אבל היכא דאיכא חזקה נגד רוב כנ"ד דרובה למיתה כגון גוסס וזקן שהגיע לגבורת וחזקה לחיים לא אזלינן בתר רובה ואע"ג דצריך להוציא הוצאת ע"ז דחייב להוציא כל ממונו שלא יעבור על ל"ת וכ"ש בלא יסור ואח"כ מצאתי כן בתשובת לבן לב דחייב להתאבל הקטן יואל:
1