תשובות בית חדש, הישנות קל״בTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 132
א׳בלילה הראשונה של סוכות ירדו גשמי' והרבה מבני הקהילה לא אכלו בסוכה כל עיקר וברכו וקדשו בבתי החורף אם חייבי' לברך זמן ביום ראשון כשנכנסין בסוכה לישב בה אם לאו:
1
ב׳תשובה נראה דאין לברך זמן למחר ביו' הראשון ואעפ"י דהר"ן ע"ש הראב"ד כתב דצריך לברך זמן למחר וגם מהר"ם איסרליש הביאו בהגהותיו בא"ח סי' תרמ"א מ"מ נראה לפע"ד דלענין מעשה אין להכניס עצמו בספק ברכה לבטלה. ותחילה אעתיק לשון הר"ן שכתב וז"ל וכתב הראב"ד ז"ל שמי שלא אכל בסוכה לילה הראשון אעפ"י שבירך זמן בביתו צריך למחר כשישב בסוכה לברך זמן אם לא בירך על העשיה כשם שמברכין על הלולב זמן אע"פי שכבר בירך אותו בלילה עכ"ל. והנה יש לתמוה מאי ראיי' מביא מלולב הלא למנהגינו דמברכין זמן אנטילת לולב ביום הראשון דסביר' לן דאין זמן דקידוש פוטר זמן דלולב כמו שהוא פוטר זמן דעשיית סוכה ודלא כבה"ג שפסק בראש הלכות סוכה דמדרב כהנא דמסדר להו אכסא שמעינן דא"צ לברך זמן לא בעשיית סוכה ולולב גם לא בנטילת לולב דסגי ליה בדכסא גם לא כרב שמואל בר חפני הכהן ושאר הגאוני' שהביאו במרדכי הארוך פ' לולב וערבה וכן בסוף ס' אגו"דה לשם הנה הטעם הוא משו' דאין לולב דומה לסוכה וי"ט דשאני סוכה וי"ט דכיון ששניהם נוהגי' בלילות כבימי' הלכך זמן די"ט פוטר זמן דעשיית סוכה אבל לולב דזמנו ביום ולא בלילה. הנה כיון דמפסקי לילות מימים אין זמן די"ט פוטר זמן דלולב וכך הוא במרדכי להדיא וכן באש"רי בדברי ר"י בר שמשון בדין זמן דלולב בי"ט שני וז"ל ותמהני על מ"ש בה"ג דזמן דכסא פוטר דלולב והלא לענין לולב מפסקי לילות מימים ואין להקשות על זה הלא כשמברכין זמן אלולב בשעת עשיי' אין חילוק בין יום ובין לילה לעולם מברך זמן אעשיי' וא"כ השתא נמי דמסדר להו אכס' אין לחלק בין יום ובין לילה ויהא פוטר זמן דקידוש בין זמן דעשית סוכה בין זמן דעשיית לולב הא ליתא דהא פשיטא דשעת עשיי' או שעת מצוה בעינן והלכך די"ט אינו פוטר אלא זמן דעשיית סוכה כיון דעכשיו שעת מצוותו הוא אבל זמן דלולב דאינו לא שעת עשיי' ולא שעת מצותו אינו פוטר והשתא לפי דברי הרא"ש בשם הר"ש בר שמשון ולפי דברי המרדכי דלעיל וכן מצאתי במרדכי הארוך ע"ש הר"ר יום טוב דשאני סוכה דמצותו בלילה כביום דין הוא שברכת הכוס פוטר זמן דסוכה אבל שופר ולולב שמצוותן ביום מה עניינ' לברכת הכוס שבלילה לפ"ז שפיר איכא למימר בברכת זמן שבירך בביתו פוטר זמן דסוכה. אע"פי שלא ישב בתוכה כיון דשעת מצוותה היא ואינו דומה ללולב דכיון דאינו שעת עשיי' ולא שעת מצוה אינו פוטר ואין לתמוה היאך יפטור לזמן דסוכה כיון שאינו יושב בתוכה דאין ספק דאחר כוונת הלב הדברים הולכי' דמאחר שכוונתו לברך גם על הסוכה שפיר פוטר דסוכה ותדע דהא לא חלקו הגאונים האחרוני' אכה"ג ושאר הגאונים דעמי' אלא מטעם דמצות לולב אינו אלא ביום ולא בלילה ולא חלקו עליו מטעם דאין לולב לפניו בשעת הברכה אלא בע"כ דלא חיישינן במה שאינו לפניו דמ"מ כוונתו ודעתו היתה לברך גם על הלולב ולא חלקו אלא מטעם דכיון דאינו לא שעת עשיי' ולא שעת מצוה הלכך אינו יכול לברך עליו וא"כ בסוכה ודאי אע"פי דאינו יושב בתוכה מ"מ כיון דשעת מצוותו היא וכוונתו לברך גם אסוכה שוב א"צ לברך עוד ואם מברך הוי ברכה לבטלה:
2
ג׳ועוד נראה לפע"ד להביא ראיי' ברורה מדברי התוספות והאשר"י להלן בפ' לולב וערבה שכתבו דכשבירך זמן אסוכה בעשייתו שוב א"צ לברך זמן כשנכנס לישב בה משום י"ט כדרך שמברך בשאר י"ט והכי מוכח בברייתא וכתבו דאפשר שהטעם דכיון דסוכה מחמת החג קאתי זמן דידה אעפ"י שבירך בחול פוטר לזמן דחג ע"כ אלמא דאעפ"י דעדיין לא הגיע המועד אפ"ה פטר לזמן דחג מאחר דכוונתו בשעת ברכה הי' גם על החג משום דסוכה מחמת החג קאתי זמן דידה. א"כ כ"ש בנ"ד דמלבד דכוונתו היתה גם על הסוכה עוד הזכיר בפירוש בקידש את יום חג הסוכות הזה פשיטא דפשו' הוא דכשיברך זמן די"ט הית' כוונתו גם על הסוכה שהוזכר בפירוש בדבריו ולא קשה מהא דכתב המרדכי ע"ש הר"ש מבונבורק דכשיברך קידוש על היין חדש פוטר זמן דיין חדש דזמן קאי אהאי והאי אבל אם לא קידש על היין חדש ובאמצע סעודתו הביאו לו יין חדש צריך לברך זמן על יין חדש אע"פי שכבר בירך זמן על הקידוש עכ"ל ומשמע וודאי דמיירי שהית' כוונתו בשעת קידוש לברך גם על יין חדש ואפ"ה צריך לברך דאי בדלא הית' כוונתו על היין חדש לא איצטרך לאשמעינן דיש לומר דשאני יין חדש דאינו חייב לברך עליו עכשיו הלכך לא מהני במה שהית' דעתו בשעת קידוש לברך גם על היין חדש כיון שאינו לפניו אבל בזמן דסוכה שהוא חייב עכשיו לברך עליו שפיר איכא למימר דמועיל כוונתו לפטור לזמן דסוכה ג"כ ואעפ"י שאינו לפניו דאינו יושב בתוכה וכדאמרן איברא דנוכל לומר דהראב"ד ס"ל הכי דאע"פי דבירך על עשיי' צריך לחזור ולברך זמן אי"ט וכך נראה מדברי ר' ישעי' אחרון זצ"ל שמביאו באלפסי בהגה"ה בפ' לולב וערבה ע"ש וכן פסק הסמ"ק וז"ל ומברך בעשיי' שהחיינו ואין מברך לעשות סוכה כדמוכח בפ' החליל נכנס בסוכה לאכול מברך לישב ואח"כ זמן בשביל היום משמע להדי' דרצונו לומר דאע"פי שבירך זמן אעשיית' צריך לברך בכניסת' זמן בשביל היום משמע דצריך לפרש דס"ל דמברייתא לא מוכח' מידי דאע"פי דלא תנא ברישא מברך שתיים כדתני' בסיפ' איכא למימר דעיקרא דרישא לא אתי' לאשמועינן אעפ"י שכבר בירך זמן אעשיית סוכה צריך לחזור ולברך זמן בשביל היום וכדתני' בסיפא אלא כיון דבסיפא קתני כו' דאין צריך לברך אעשיית סוכה מאחר דלא חידש בה דבר תני בה בהדיא דמברך שתיים ותני סיפ' לגלוי' רישא וברישא נמי מברך שתי' וגם ס"ל להראב"ד דהא דקי"ל דזמן דקידוש אינו פוטר דלולב כי היכא דפוטר סוכה לאו מטעמא דלולב מיפסיק לילות מימים אלא מטעמא דלולב אינו לפניו בשעת ברכה והשתא שפיר כתב הראב"ד דמי שבירך בביתו זמן אי"ט צריך לחזור ולברך זמן למחר אסוכה דאין זמן די"ט פטור זמן דסוכה כיון שאין הסוכה לפניו דהרי אינו יושב בתוכה כי היכי דאינו פוטר זמן דלולב כיון שאינו לפניו ה"נ אינו פוטר דסוכה כיון שאינו לפניו וס"ל דכשמברך אעשיית סוכה צריך לחזור ולברך כשנכנס לתוכה בשביל היום וממילא איפכא נמי כשבירך בשביל היום צריך לחזור ולברך בשביל הסוכה זו היא דעת הראב"ד ז"ל וקצת משמע מדבריו דהכי ס"ל שהרי כתב צריך למחר כשישב בסוכה לברך זמן אם לא בירך עליו בשעת עשייה והשתא אי הוה ליה כסברת התוספות דכשבירך בשעת עשייה שוב א"צ לברך בשביל היום א"כ מה הוא הצורך שהביאו לבאר ולפרש אם לא בירך עליו בשעת עשייה דהא פשיטא היא דבדלא בירך עליה בשעת עשייה קיימינן השתא דאי בירך עליה בשעת עשייה לא היה מברך זמן בשביל היום אפילו בביתו אלא בע"כ דס"ל להראב"ד דאף כשבירך זמן אעשייה צריך לחזור לברך כשנכנס בה בשביל היום וכדפי' אכן לדעת התוספות והנמשכים אחריהם אין ספק דכשם שאם בירך אעשייה פוטר זמן הבא בשביל היום ה"ה זמן הבא בשביל היום פוטר זמן דסוכה וכ"ש הוא כדפרישת ואין ראייה מזמן דלולב דשאני לולב דמיפסקי לילות מימים והשתא בפלוגתא דרבואתא אין להכניס עצמו בספק ברכה לבטלה:
3
ד׳ועוד דאפילו רש"י משמע להדיא דס"ל כדעת התוספות שהרי בפ' החליל אפלוגתא דרב ורב"א בסוכה ואחר כך זמן כתב רש"י וז"ל סוכה ואחר כך זמן מי שלא בירך שהחיינו בעשייתה שהייתה עשויה ועומדת ותני' בפ' לולב וערבה כשנכנס לישב מה מברך שתי' סוכה וזמן. אמר רב סוכה לימא ברישא והדר זמן עכ"ל רש"י משמע להדיא דהוה קשי' לי' הלא לתנא דברייתא דמברך זמן אעשיית סוכה תו לא צריך לברך בשביל היום דליכא לפרש דפלוגתייהו היכא דמסדר להו אכסא דהא ביומי דרב ורב' לא הוי מסדרי להו אכסא דלא שמעינן לה אלא מדרב אשי דקאמר חזינא לי' לרב כהנא דמסדר להו אכסא ולכך פירש"י דפלוגתייהו בעשויי' ועומדת כו' הנה מפורש ומבואר דגם רש"י ס"ל כדעת התוספות דברכה שבירך אעשייתה פוטר לזמן הבא בשביל היום ואע"פי דעדיין לא הגיע היום ואינו לפניו וה"ה איפכא דהכא בשביל היום פוטר זמן הסוכה ואע"פי שאינו יושב בתוכה איברא דמדברי הרא"ש משמע דהך פלוגתא דסוכה ואחר כך זמן מיירי בשלא בירך אעשייתה וקא מסדר להו אכסא ופלוגתא אי הוה הזמן הבא בשביל היום קאי אסוכה דבתרי' אם לאו ע"ש מ"מ אעפ"י שרש"י ז"ל והרא"ש נחלקו בפי' הסוגיא שניהם מודים דזמן הבא בשביל סוכה פוטר לזמן הבא בשביל היום וא"כ לדידהו ודאי ה"ה איפכא ולא כתבו כן בלשון שמא כמ"ש התוספות גם לא בלשון אפשר כדכתב הר"ן אלא תופסין כך פי' הסוגיא בבירור וא"כ לדידהו בנ"ד באין ספק דפשיטא דאין צריך לברך זמן למחר בשביל הסוכה ואף לר"י והר"ן שכתבו כן בלשון שמא אפשר דאין להכניס ראשו בספק ברכה לבטלה:
4
ה׳עוד נראה בעיני דאפילו אם תמצא לומר דהזמן שבירך בביתו בשביל היום אינו פוטר זמן דסוכה והוא משום דכיון דאינו יושב בסוכה לא היתה כוונתו לברך אסוכה כי אם בשביל היום לחודה אפילו הכי אין לברך זמן למחר בשביל הסוכה והוא מטעם כיון דליל שני לפניו שצריך לחזור ולברך זמן בשביל היום ואז יהיה כוונתו לפטור גם זמן דסוכה אם כן למה יברך ביום ראשון ברכה לבטלה שאינו צריכה ואף על פי דלכתחילה צריך לברך אסוכה מיד בשעת מצוותו ולא יאחר אותה עד ליל שני כיון שאינו עושה כן אלא משום ספק ברכה לבטלה יכול לאחר אותה לכתחילה דהלא כאן איכא משום ספק ברכה לבטלה דאם יברך למחר ביום ראשון בשביל הסוכה הנה לדעת התו' והרא"ש והר"ן ורש"י ז"ל א"צ לברך ביום שני זמן כל עיקר דכי היכי דס"ל דכשמברך זמן אעשייתה תו לא צריך לברך זמן בשביל היום משום דסוכה מחמת החג קאתי' כו' ה"נ כשמברך למחר ביום ראשון בשביל הסוכה אפילו הוא חול פוטר לזמן הבא בשביל היום דאעפ"י דכשהוא חול אינו לא שעת עשיי' ולא שעת מצותו. מ"מ כיון דבירך בשביל היום בשעה שישב בסוכה לשם מצות עדיף טפי מאלו בירך בשאר יומי דחול לאחר עשיי' כדכת' הרא"ש להדי' אנטילה דלולב דמה"ט א"צ לברך זמן ביום שני אנטילה דלולב ע"ש ונדון דידן נמי דכוותי' היא הלכך טוב לאחר זמן הבא בשביל הסוכה עד הלילה ותדע דהכי הוא שהרי ודאי יש להקשות מאי היה דעתי' דרב כהנא דקא מסדר להו אכסא הא ודאי משמע מברייתא דלכתחילה עיקר הברכה היא בשעת עשיית הסוכה וא"כ למה היה מאחר הברכה וקא עבר עליה לכתחילה אלא בע"כ דהי' מסופק אם יהיה צריך לחזור ולברך בשביל היום וכסברת רש"י ותוס' והנמשכי' אחריהם מ"מ אינו בהידור שיקדשו על היום ולא יברך שהחיינו כמו שמברך בכל שאר י"ט ומפני ההידור ושלא לחלק בין י"ט לי"ט הוה קא מאחר לה ומסדר להו אכסא. א"כ כ"ש נדון דידן דאיכא משום ספק ברכה לבטלה דפשיטא דיש לאחר אותה עד הלילה והראב"ד ז"ל שפסק דמברך למחר מיירי לדידהו דאינו נוהגים י"ט אלא יום אחד הלכך צריך לברך למחר זמן אסוכה. אבל לדידן דאיכא ליל שני לפניו אף הראב"ד מודה דאין לברך זמן למחר ביום ראשון אלא מאחר אותה עד הלילה מיהו לפי זה אם גם בליל שני היו יורדין גשמים ולא היה אוכל בסוכה כל עיקר ומקדש בביתו היה צריך לברך זמן ביום שני אסוכה אכן למאי שכתבנו ראשונה דלדעת רש"י ותוספ' והנמשכים אחריהם דזמן דסוכה פוטר לזמן הבא בשביל היום ה"נ הזמן הבא בשביל היום פוטר לזמן דסוכה לפ"ז אפי' ירדו גשמים כל שני הלילות והיה מקדש ומברך בביתו א"צ לברך זמן אסוכה דכללא כיילינהו במילי דברכות דספק ברכות להקל והלכך כיון דהא מלתא תלי' בפלוגתא דרבוותא אין לאדם להכניס ראשו בספק ברכה לבטלה ואע"פי דמהר"ם איסרליש נמשך בהגהותיו אחר דברי מהר"ן בשם הראב"ד אנן לא שמיע לן הכי וכדבריו נראה לן דאיכא רבואתא טובא דמשמע להו דאין לברך והכי נקטינן הנראה לפע"ד הקטן יואל:
5