תשובות בית חדש, הישנות קל״אTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 131
א׳ספר תורה שהיה בה טלאי והיה נכתב גם על הטלאי מקצת אותיות ואות אחד היה מקצתו על הטלאי ומקצתו על ס"ת ונראה לעין שהסופר דבקו קודם כתיבת ס"ת. נראה לי שלא עשה הסופר יפה דבמסכת סופרים שנינו אין דובקין בדבק ולא כותבין ע"ג מטלית ולא תופרין במקום הכתב. אמר רשב"א משום ר"מ דובקין בדבק וכותבין ע"ג מטלית אבל אין תופרין במקום הכתב התופר צריך שישייר למטה ולמעלה. וס"ת שנקרע טולה עליה מטלית מבחוץ. הנה יראה מבואר דרישא דפליגי בי' ת"ק ורשב"א משום ר"מ לא פליגי אלא בדבק שקודם הכתיבה דלת"ק אין דובקין בדבק קודם הכתיבה כדי שיכתוב אח"כ ע"ג המטלית שדבק בדבק וזה שאמר אין דובקין בדבק ולא כותבין וכו' כולה חדא מילתא היא כלומר אין כותבין ע"ג מטלית ע"י שדובקין בדבק. ולרשב"א משום ר"מ דובקי' כו' וכן משמע שמפרש האשר"י שכתב בה' ס"ת אהא דאמר ר' זעירי אמר רב חננאל קרע הבא בתוך ב' שיטין יתפור. בתוך ג' לא יתפור. וכו' וז"ל ושאלתי את ר"מ מרוטנבורג הא דאמר בג' לא יתפור אם יוכל לדבקו בדבק כיון דטעמיה משום דמגיני' מדפלגינן בין עפיצין ללא עפיצין היה נראה דהדי באם יתן על הקרע קלף מבחוץ ויחברנו בדבק אינו ניכר. והשיב לי אינו אומר לדבק טוב הוא חדא דלא אשכחן דמפרש דבק אלא בתפילין המונחים בדפוסי' ואינן נמשכין לכאן ולכאן גבי תפילין של יד שכותבין בד' עורת והניחן בבית אחד יצא דאיכא מ"ד צריך לדבק ואיכא מ"ד אפי' לדבק א"צ. אבל בס"ת שקורין בה זה מושך לכאן וזה מושך לכאן ותמיד גוללין אותה ומהדקין אותה יש לחוש פן יתפרד הדבק ויקרע אותה:
1
ב׳וה"ט דשיור התפירה כדי שלא יקרע בפ' ב' דמגילה ועוד מדמסיק עלה ה"מ בגידין אבל בגרדין לא ולא משכח תלמודא תקנה אחריתי א"כ אין לשנות אלא כמו שאמרו חכמים ומצאתי במסכת סופרים הל"מ ס"ת שנקרע מבחוץ טולה עליה מטלית מבחוץ. משם היה נראה קצת שמותר דמסתמא איירי שהגיע הקרע עד מקום שאסור לתופרו וקאמר דע"י טלאי של מטלית שמחבר את הקרעים יפה ואינו ניכר מותר ולמעלה מזו הבבא קתני אין דובקין בדבק ולא כותבין ע"ג המטלית כו' רשב"א אומר משום ר"מ שדובקין בדבק וכותבין ע"ג המטלית משמע שנחלקו בדבק שקודם הכתיבה: אבל ס"ת שנקרע מותר לדבוק הקרעים יחד כיון שא"צ לכתוב על הדבק עכ"ל הרא"ש הנה כתב להדיא דבדבק שקודם הכתיבה ולכתוב על הדבק נחלקו ת"ק ורשב"א משום ר"מ ושם ודאי ס"ל להרא"ש דאין הלכה כרשב"א שאמר משום ר"מ דיחידאה הוא דאי אמרת דס"ל להקל כרשב"א א"כ מפני מה מסיק אבל ס"ת שנקרע כו' הלא ס"ל אף אם צריך לכתוב על הדבק מותר לדבק וכו' אלא ודאי ס"ל הרא"ש דדוקא היכא דמחבר את הקרעים יפה ואינו ניכר מותר דלא מיגני' אבל היכא שצריך לכתוב על הדבק וניכר ומגני' אסור וכך משמע בדבריו להדי' למעיין בהם דתלוי הטעם כיון שאינו ניכר אלמא דס"ל דאפי' שרשב"א משום ר"מ לא מקפיד על שניכר ומגני' מ"מ מאחר דמסיק בתלמוד פ' הקומץ דהיכי דמגני' לא נתיר הכי קי"ל כת"ק ולא כרשב"א לפיכך לא שאל אלא דאינו ניכר אבל היכא דניכר היה פשוט לו לאוסרו:
2
ג׳וכ"כ להדי' רבינו ירוחם בנ"ב ח"ב אחר שכתב תשובת הר"מ מרוטנבורג לרא"ש ז"ל כדלעיל וז"ל ובמסכת סופרים נחלקו בדבק ומטלית להניחו על הקרע מבחוץ ונחלקו בקרע שקודם כתיבה ואפילו למ"ד שמדבקו אין לכתוב על הדבק עכ"ל אכן צ"ע במ"ש ואפילו למ"ד שמדבקו וכו' דהא לכאורה עיקר פלוגתייהו דת"ק ורשב"א אינה אלא באם לכתוב על הדבק עצמו דאי פליגי באם לכתוב על הס"ת עצמה מ"ט דת"ק דאין דובקין כו' דמאי שנא כשמדבק קודם כתיבה למדבק אחר הכתיבה. ונראה לומר דמ"ש רבינו ירוחם ואפילו למ"ד שמדבקו כו' לא קאי ארשב"א שאמר משום ר"מ דלדידי' ודאי מותר לכתוב על הדבק אלא שרבינו ירוחם אחר שכתב תשובת הר"מ מרוטנבורג וברייתא דמ"ס כתב אח"כ ואפי' למ"ד שמדבקו וכו' כלומר למ"ד שפוסק דלא כהר"מ מרוטנבורג ומותר לדבק מ"מ ס"ל להלכה שאין לכתוב על הדבק וכת"ק ולא כרשב"א והיינו כמסקנא דהרא"ש הנה מבואר להדי' מדברי הרא"ש ורבינו ירוחם דאין לכתוב על מקום הדבק ופשיטא דפשטין של דבריהם משמע דאין חלוק בין אם מקום הדבק הוא מטלית או קלף או גויל דלעולם אין כותבין דזיל בתר טעמא דכיון דאין מתחברים הקרעים וניכר מגני' בה הקריעה א"כ אין חילוק ואין להקשות על פי' הרא"ש מדברי סה"ת שכתב סוף סי' ר"ג וז"ל תני' אין דובקין בדבק ואין כותבין ע"ג מטלית ולא תופרין במקום הכתב אמר רשב"א משום ר"מ דובקים בדבק וכותבים ע"ג מטלית אבל אין תופרין במקום הכתב מבפנים אלא בחוץ ונראה דהך ברייתא מיירי בס"ת שנקרע הדף עצמו ולכך קאמר אין תופרין במקום הכתב מבפנים אלא מבחוץ ואי מיירי לתפור שתי יריעו' יחד ה"ל למימר אין תופרין בצד הכתב ולא במקום הכתב והתם נמי קתני ספר שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ. ועוד שנינו במ"ס וכן אית' בירושלמי פ"ק דמגילה אמרינן הל"מ שיהיו כתובים בעורות וכותבין בידיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין וכשהוא תופר יתפר בתפירה הזאת משמע דמיירי בנקרע היריעה וקאמר שמבחוץ ישום מטלית אם יחפוץ או קלף בדבק או אם ירצה יתפר הקריעה בגידין כו' ואחר כך כתב להדיא דברייתא דמ"ס מיירי בס"ת שנקרע ולא מיירי בקודם כתיבה כדכתב הרא"ש הא לא קשיא כלל דסה"ת לא כתב כן אלא אסיפא וברייתא דקתני אבל אין תופרין במקום הכתב דההיא בוודאי לא איירי אלא בספר תורה שנקרע וכו' אבל לא מיירי לתפור ב' יריעות יחד. אבל בבא דרישא דקתני אין דובקין בדבק ואין כותבין על גבי מטלית כו' שפיר נוכל לפרש עכ"פ דמיירי בדבק שקודם הכתיבה ואף אם דאיירי בס"ת שנקרע סוף סוף נוכל לפרש דנקרע באותו עניין שנתפר בה מקצת אותיות וכשדובקים בה מטלית נחלקו אם מותר לכתוב ע"ג המטלית אם לאו ואין מזה סתירה כלל לדברי הרא"ש רק כמו שכתב סה"ת בסוף דבריו ישים מטלית אם יחפוץ או קלף בדבק או אם ירצה יתפור כו' דמשמע דס"ל דבגוונא דמהני תפירה מהני נמי מטלית וקלף אבל היכי דלא מהני ליה תפירה לא מהני ליה מטלית והרא"ש ס"ל דאף היכי דלא מהני ליה תפירה מהני ליה מטלית וק"ל גם בתשובת הריב"ש סי' ל"א כתב לפרש הירושלמי ההיא שהביאו הס"ת כמו הס"ת ולא כרא"ש וז"ל כי מה שכתב ודובקו בדבק מיירי בקרע ותופרין בגידין מיירי לתפור היריעות זו בזו או בקרע אם בא לתפור אבל כל מה שנקרע למעלה מב' שיטין בישן ולמעלה מג' בחדש דאסיקנא בגמרא דלא יתפור אין להן תקנה אלא בסלוק היריעה כמ"ש רש"י ז"ל והאריך עוד שם ע"ש וצ"ל לדעת הרא"ש דס"ל דמאח' דבמ"ס תני ס"ת שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ ולא הוזכר אצל זה דין תפירה כמו בירושלמי וגם לא נתן שיעור לקריעה משמע דמיירי שהגיע הקרע עד מקום שאסור לתופרו ואעפי"כ ע"י מטלית מותר דאל"כ יקשה למה לא הוזכר שיעור לקריעה וגם למה לא כתב דין התפירה כשנקרע ב' שיטין בישן וגם בחדש אצל תיקון המטלית וק"ל:
3
ד׳סוף דבר אין נראה משום אחד מהפוסקים שיכשירו לכתוב על מקום הדבק כלל רק שמתירים לשום קלף על הקריעה לבד כשאין צריך לכתוב על הדבק ומשמע אבל היכי דצריך לכתוב על הדבק אסור וכמ"ש רבינו ירוחם להדיא וכדמשמע מדברי הרא"ש שהבאתי שוב מצאתי בתשובת מהרי"ק שורש קכ"ב שהשיב לדחות ראיית האסורין לכתוב על הדבק וכתב דהא דפירשו המפרשים דההיא דדובקים בדבק איירי היכי דנקרע לא למעוטי חסר נקטי דנוכל לומר ה"ה נקרע וחסר כו' וק"ל הלא אי אפשר לפרש כן דברי הרא"ש שכתב בסוף דבריו אבל ס"ת שנקרע מותר לדבק הקרעים יחד כיון שא"צ לכתוב על הדבק הרי לך דדוקא בנקרע ולא נחסר התיר וכמ"ש רבינו ירוחם להדיא וא"כ סתמא נפרש דככה היא דעת כל המפרשים אעפ"י שלא פירשו להדיא ומפני מה נפרש דפליגי בהא מלתא ומ"ש מהר"יק עוד ומאי דמייתי מר ראייה מספ' הטורים שאסור מהר"ם כו' מ"מ האי דקאמר ודובקו בדבק כו' קאי אס"ת שנקרע וכ"כ הסמ"ג וכן בסמ"ק כו' יש לתמוה על דבריו אהא דמייתי ראייה מסמ"ג וסמ"ק ליתיב תיובת' מר"יף והרמב"ם שלא כתבו ההיא דדובקו כל עיקר לענין ס"ת ובע"כ שהם מפרשים אותו ג"כ לענין תפילין וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' ל"ה וז"ל והרי"ף והר"ם ז"ל לא הביאו כלל תיקון הדבק אפילו בתוך שלש וההי' דמ"ס ודירושלמי בתפילין היא שמצריך לדבק הפרשיות של יד בדבק או בקלף שכורך עלייהו ואם לא נהגו כן גם במ"ס ברייתא אחריתא דתני בה פלוגתא אי דבקי בדבק אי לא ולת"ק דברייתא אין דובקין בדבק ורשב"א משום ר"מ סבר דובקין בדבק ויחיד הוא עכ"ל הריב"ש א"כ בודאי כך נפרש ג"כ אליבא דמהר"ם מרוטנבורג אמנם יש לדקדק שלא פי' הריב"ש אליבא דרי"ף ורמב"ם ההיא דמ"ס דתני בסיפ' וס"ת שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ דליכא לאוקמי בתפילין וגם לכאורה משמע דליכא מאן דפליג בהך מילתא אכן נראה לומר לדעת הרי"ף ורמב"ם ומהר"ם דס"ל דהך בבא אתי' נמי משום ר"מ ואתי לאשמועינן דאין חילוק בין כשדובקים טלאי על הנקבים שבעור כשהוא חדש עדיין כמו שרגילות להיות ובין לשדובקים אחר הקריעה כדי שלא תסלק אדעתך דדוקא כשדובקים על הנקב שנתהוה בעור בעודו שלם כמו שרגילות להיות נקבים בעורות בהא מתיר רשב"א משום ר"מ אבל היכי דנקרע אינו מתיר קמ"ל דלא מפלגינן אליבא דרשב"א במידי אבל לת"ק לעולם אסור וראיית מהר"ם לפי' הזה מדלא משכח תלמודא תקנתא אחר' א"כ אין להתיר בדבק כלל כמו שהשיב להרא"ש ז"ל מהר"ם ובודאי שזו היא דעת הרמב"ם והרי"ף ודלא כמ"ש מהרי"ק ז"ל ומ"ש עוד מהרי"ק ואף אמנם כי לפי הברייתא כו' עד ואין לומר דחדא קתני כלומר אין כותבין ע"ג מטלית ע"י שדובקי' בדבק דא"כ ה"ל למיתני אין דובקין וכותבין מאי אין ואין דקתני כו' יש לי תמיה על דבריו אלה וכי מאור הגדול כמותו אשר לפניו חשכה כאורה לא ראה דברי הרא"ש שכתב למעלה שדבריו מבוארי' להדיא שמפרש דחד' קתני וכמ"ש למעלה ומה שהקשה ע"ז דא"כ ה"ל למיתני אין דובקין וכותבין ע"ג מטלית לאשמועינן היתר כו' איכא למימ' דאי תני הכי ה"א דתרתי מילי קאמר חד' לאיסור וחד' להתיר כו' דאין דובקין בדבק לענין חיבור היריעה אשה אל אחותה ולכותבה ע"ג מטלית לאשמועינן היתר דמותר לכתוב ע"ג מטלית שדבוק על היריעה שבאמצע היריעה לפיכך תני אין דובקין ואין כותבין לאוריי' דכולה חדא קתני כלומר אין דובקין בדבק לענין שאין כותבין ע"ג המטלית ואף שמפרש דפליגי ת"ק ורשב"א משום ר"מ בס"ת שנקרע כו' ע"ש אינו ידוע מה זו הוכחה דהא אפשר לומר דה"ה בקלף כשר פליגי והא דקתני מטלית להודיעך כחו דרשב"א דכח דהתירא עדיף. גם מ"ש בסוף דבריו וז"ל ועוד כי מההיא דרבי"א דפ"ב דמגילה כו' ע"ש שהרי לפי מה שפירש כדמשמע מדברי הרא"ש דטעמי' דאיסור אינו אלא מפני דמגני' ביה קריעה א"כ ודאי דגרע בכתב על הטלאי מאלו לא נכתב עליו תדע דבנקרע ג' דלא יתפור לא מכשרינן ליה מהאי טעמא דלא גרע מאלו לא נכתב כלל דהא ודאי כיון שנכתב ומגני' גרע ה"ה כאן א"כ הוכחנו דאין שום ראיי' להתיר ואף מהרי"ק לא בא אלא לדחות ראיי' האוסר ובנדון דידן הוא טעות גמור אליבא דכ"ע שהרי אף מהרי"ק כתב דהיכא שנקרע גוף האות אעפ"י שהדבק מתקן פסול שהרי אין מוקפת גויל וכן בנדון דידן ודו"ק הקטן יואל:
4