תשובות בית חדש, הישנות קנ״דTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 154
א׳על דבר תינוק נולד ביום ב' דר"ה לאחר שקיעת החמה ובצאת הכוכבי' היה נראה להם שהיה על כל פנים חצי שעה לפני צאת הכוכבים כשנולד והורה הנעלה כההר"ר מעיקיל זצ"ל שהמילה תהיה בשמיני ללידה וחלקו עליו ונימול בעשירי לאחר יה"כ כבר מפורסם מחלוקת התנאים בס"פ ב"מ בשיעורא דבין השמשות והמסקנא העתיק ב"י דאזלינן הכא והכא לחומרא והלכך אי אתיילד ינוקא בע"ש משתשקע החמה ספק הוא עד תשלום ב"ה דר' יוסי ונימול לעשירי וכוונתו לע"ד דסבירה ליה דאזלינן לחומר' כמ"ד דלבתר תשלום ב"ה דר' יהודא חייל ב"ה דר"י אכן דברים הללו סתומים בכאן כי לא פורש מאיזה שעה מתחיל ההיא שיעורא דג' רביעי מיל וכבר נחלקו גדולים המפרשי' ר"ת והר"א ממיץ בספר יראים סוף סימן ק"ב ותו הקשו ארש"י דפרק בבא מציעא והרא"ש יישוב הקושיא אבל ר"ת לא פי' כך ולענין הלכה רוב המחברים תפסו פירושו ז"ל וכן פסק ב"י בה' שבת וכן מנהג כל ישראל דאילו לפירוש הרא"ש הוה משעה שמכירין העולם שהחמה רוצה לנטות עד צאת הכוכבים ה' מילין פחות רביעי מיל או ו' מילין פחות רביעי מיל לחד מ"ד והוא ב' שעות בקירוב ומאז היה חיוב לקבל שבת עליו מלבד התוס' שצריך להוסיף וא"כ לפ"ז צריך להקדים הרבה הכנסת שבת ואנן הא לא קא חזינא מרבוואתא קשישא הכי ואם כן לפ"ז בנ"ד אם בבירור נולד לפחות שליש שעה קודם שנראו ג' כוכבים בינונים כאשר הרקיע מזהיר ולא נתקשר בעבים בודאי אין דוחין ליום העשירי וגדולה מזה שאם הי' נראה להם שהי' יום בהוצאת ראש השנה אין להם אלא מה שעינים רואות ויהא נימול לח' אף אם יארע בשבת מכ"ש בנ"ד מפורשת בהל' שבת סי' רס"א ואם ידעו החולקים שפר"ת עיקר אלא שלא ידעו לכוין והיה ספק להם פן נולד התינוק מכי עייל ב"ה דרבא אליבי' דר' יוד' בזה אין עליהם אשם דלא עדיפי מאריסי' דרבא דא"ל אתון דלא קים לכו כו' וכן זה אומר בכה וזה בכה נכון לדחותו הקטן יואל:
1