תשובות בית חדש, הישנות פ״טTeshuvot Bayit Chadash, HaYeshanot 89
א׳שר התורה עמיה שריא נהורא. מסתכל באספקלרי' המאירה. הלא הוא אהובי חביבי האלוף המרומם והנעלה בכל מעלה ר"מ ור"ג מהר"ר יואל שי' ע"ש בני היצ"לו המקשיבים לקולו. יתברכו בגללו. באפס הפנאי מוכרח אני לקצר במקום שיש להאריך אודות היתר העגונה שטרח מכת"ר מאוד ומאוד למצוא לה היתר ואין ספק אצלי שכל מגמת דעתו היתה לשם שמים ומשכורתו ימצא בכפליים והנה קריתי ושניתי מה שהעלה מעומק לבו ומזך שכלו לחדש סברות נכונות חדשות וגם ישנות וכל דבריו הם כנים ואמתיים ושאין להסתפק בהם שהם ע"פ דת ודין כהלכה זולת מה שמכ"ת מפרש המשנה שלא כפשוטא והיא שנויה סתם צלוב שפירש"י צלוב על הצליבה והוא שמסתמא נמי מיירי בצליבה שהמלכות צולבין מדלא מפורש באיזה ענין מיירי צלוב על הצליבה ומכת"ר רוצה להוציא ממשמעות פשוטה ורוצה לפרשה שתולין אותו בשתי ידיו על העץ ואחר כך ממיתין אותו בדקירת חרב וכידון כו' בזה אין דעתי נוטה ונראה שאין זה אלא דברי נביאות וגם מהראיה שהוא מביא מפרק נגמר הדין נראה לכאורה שמשמע להיפך מדמפרש שם בהדיא כיצד תולין בדין תלייה של דין תורה ולא במקום אחר, התליי' אינה בידיו בפרט שמזכיר בברייתא שם אלו נאמר חטא ותלית הייתי אומר תולין אותו ואחר כך ממיתן אותו כדרך שהמלכות עושה ת"ל כו' משמע דהתליי' של מלכות הי' תליי' שעושין המלכות לע"ע שהיא בחבל ע"י חנק. ומה שמכ"ת דייק מלשון ואחר כך ממיתין אותו דמשמע דזולת שתולין אותו ממיתין אותו בידי' דיוק זה אינו מוכח כלל דגם אם נודה שהמיתה בא תיכף אחר שתולין אותו, מ"מ התלייה היא מוקדמת והיא היא היפוך משמעות הקרא והומת ותלית דמשמע שהמיתה תהא מקודמת ולשון ממיתן מיירי שפיר שהתלייה שעושין המלכות עושין בענין זה שהם ממיתן אותו אחר התלייה כלומר שהחבל שקושרין סביב הצוואר מתחילה ואחר כך קושרין החבל סביב העץ ומשליך התליין אותו אחר כך מידו זהו מקרי מיתה ממילא הן ממיתן אותו אחר שנתלה בעץ:
1
ב׳וראייה לדברי דברי תו' פ"ק דסוטה שהביא מכ"ת ג"כ וז"ל שנתלה ונחנק ומה שמכת"ר רוצה לבארם אינו אלא דבר דרש ועוד גם מה שהקשה עליהם אינה קשיא שכתב לאחר שתולין אותו הלא מת מיד ושוב א"א לדבר כי יכול להיות שקצתם הם בריאים ויכולין לחיות יום או יומים ויותר ואפשר להם ג"כ לדבר ואפשר ג"כ להיות ניצול מן התלייה אחר שנתלה כמו דאמרינן בירושלמי אומר אני מטרונא עברה עליו ופדאתו ומלשון זה משמע ג"כ קצת דלא מיירי שנתלה בידו דא"כ לא בעינן מטרונה לזה ואין להאריך ומי יתן שיבורר לי שמיד אחר שמשליך התליין התלוי מידו אז בוודאי הוא מת תכף מיד אז ג"כ הייתי מסכים להתיר העגונה אבל כל זמן שאינו מבורר בזה לפני אין בידי לסמוך על היתר זה ושוב יש צד להתיר מכח עדות שהוגבה פה שדברה הפלגש של באקערטער חבר שלו וז"ל קום מיר וועלין דיר ווייזן וואו ער ליגט האבן מיך גפירט אין איין וואלד איז איין תלייה גשטנדין האבין זיא מיר גיוויזן אויף איין קבר דא ליגט ער עכ"ל ועדות זו היתה מספקת להתירה אם היה דרך מסיח לפי תומו רק שפשוט הוא שאין מקרי מל"ת כיון שהפלגש היתה מכרת לאברהם אחיה של העגונה שבא לשם עבור זה כי גם היתה באותו מעמד שהיה אחיה משוה עם הבאקערטער על הגט והיתה יודעת שלא בחנם יתן גט כדי להתיר אחותו להשיא לאיש ועכשיו כשתאמר לאחיה שהבאקערטער מת ממילא תהא אחות מותרת להשיא לאיש והיתה סבורה שלא יבקש ממנה בחנם ועשתה בשביל הנאת ממון. מ"מ מאחר שהפלגש וחבר עשו לברר דבריהם ובאו לגלות מקום קברו ומשרתו אחר זה שהוליכו ליער להראות לו הקבר וי"ל שאין לחוש להנאת ממון בענין זה כמו שכתב ב"י סי' י"ז דף מ"ב וז"ל וכן נראה מתשובות מהר"מ וכו' למה לא יחשב מל"ת אי משום דקאמר למה אינכם מביאים אותו יהודי שנהרג כי הוא שוכב באותו מקום הדר אמר ואני הייתי לוקח ליטרא מכם ומביאים בעגלה שלי וקא חיישיתו משום שהזכיר ממון בעדותן אדרבה כ"ש דאלים סהדותיה טפי משאר מל"ת פלוני מת או נהרג סתמא דלא עביד לאגלוי' עכ"ל מזה נשמע שאין לחוש להנאת ממון אעפ"י שהזכיר בפירוש שעושה להנאות ממון מכל שכן הכא שלא הזכירו בפירוש הנאת ממון אעפ"כ יש לחוש כיון שהם מרגישים שיש להם נפקותא בדבר משקרים אפילו באו לגלוי הקבר שמא מראים קבר אחר כמו שכת' ת"ה סי' רל"ט אם לא שנצטרף ב' סברות להדדי כיון שרובא דרובא הנתלין ע"פ המלכות אינם ניצולין ומתים בתלייה שלהם וגם הכא הם מראים קברו יש רגלים יותר לסמוך שהם אומרים אמת. ויש עוד לצרף לזה לשון שאמר ליזר מלובמלא וז"ל האט מיר גזאגט מיר האבן אונזרן ליבן טאג דר הערט אן דען באקערטין מן האט אין גיהאנגן עכ"ל: מדמבשרו מן האט אין גיהנגין משמעות הבשורה משמע שידוע ומפורסם שלא ניצל מאותו תלייה כגון שהיה נפדה או נברח וכמו שכתב מכ"ת ג"כ בסוף דבריו ובשעת הדחק נ"ל להיות סניף וסעיף לדעת המתירי' עגונה זו ומ"מ דעתי שמכ"ת יצרף לזה עוד בעלי הורא' כי היכא דלמטי כו' כי כל רז לא נעלם ממכ"ת שחומרת א"א גדולה היא ובזה אפסיק הפעם הש"י יצילהו מכל זעם וישלח בכל מעשיהו הצלחה וברכה דברי המעתיר ככה יהודה בלא"א הר"ר חנוך ז"ל מק"ק:
2
ג׳על הצירוף לא אדון בי' מידי לחבר שתי סברות יחד רק את זה ראיתי להסכים על עדות אליעזר כאשר כתבו הגאונים הוא וגם עדות קאפיל מועלת והמתיר אותה העגונה יזכה לרב חסדא ולרב הונא. נא' אהרון זעליג בן מהר"ר נפתלי הירץ ז"ל ה"ה א"י:
3