תשובות הגאונים (הרכבי) קפ״בTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 182
א׳ראובן תבעיה לשמעון במאה זוזי ואודי ליה שמעון בהון קמי בי דינא אמ' ליה בי דינא לשמע' הב ליה דאודית ליה ביה אמ' להו שמע' לית לי מידעם בעלמא למיפרע ליה ומן קמי השתא כד הוה אתי לידיהון דדיאני דילן כי הדין דינא משביעין ליה דלית בהאידאנא שום מידעם למיפרעיה לבעל דיניה ושימין ליה מאי דעביד ירחא בירחא והשאר העודף על הוצאתו והוצאת אשתו ובניו אם יש לו אשה ובנים יקח אותו בעל חוב. ועוד משביעין בכל חדש וחדש והידנא דחזו דיאני מאי דכתב מרנא בספר שבועות שחיבר תמהי ביה בהאיי דינא דהאיי גברא ולא יאכלין למידיניה והכין אמ' אדונ' נט' רחמ' והדא פי אלמדאפעה ען מכנה וכל שכן אלמדאפעה ען פקר פאנא נוכדה מתל הדה אלמדה ליקתרץ ויביע קמאשא אן כאן לה. השתא מאן דקא מודי דאית עליה ולא מיגליא מילתא דאית ליה שום מידעם לשלומי אמאי משמתינן ליה תשעין יומי והיכי משמתינן ליה בשמיה מפרש נימא הכי פל' בן פל' או אית ליה לשלומי לבעל חוביה וקאמ' לית לי ולא מידי השתא או אית ליה יהוי ויהוי אומשמתינן לכל מאן דמחבר בהדיה ונבדיל אותו מן הקהל. ועוד הני תשעין יומי רצופין או לפרקים כי דאמרי' תלתין יומי קמאיי לא נחתינן לניכסיה וכול'. ילמדנו אדונ'. הכין חזינא דהא מילתא לית בה היל' ולא שמעתא ומנהאגי הוא דאית בה בבתי דינין. ומאי דכתבנא הכין הוא במאן דלא מחזק במסכנותא דאיכא אינאשי דאית בידהון למראית העין פרקמטיא דשאקלין וטארו ונאפקין עליהון שטארי וחובות ו[כ]ד מפקדין להון בית דין למיהב אמרין לית לנא מידעם. והאיי דאית בידן דאחרים הוא ולאו דילנא. כגון הני לא מוקמינן להו בחזקת מסכיני למגמר מיכה מיכה מערכין. ולאו כל כמיניהו דמפקעי ומוקמי חובות ברורין בשטארי מחזקי או בהודאה נכונה במילי בעלמא דמישתבע עילאוה. ודיל' מישתבע בשיקרא או נמי דיאהבין מאי דאית להון במתנה לנשיהון א[ו] לבניהון דמישתבעי דלית להון מידעם וכי ה[כי] משמתי לה[ון ב[דינא] כמאן דקא מתריס מלמיהב מאי דאית עליה וכאתבין פתיחא והכין מפרשין ביה. דגברא חד דשמיה פל' בן פל' איתברר עליה קד מ' לפל' בן פל' חוב כן וכן זוזי ופקידנא יתיה למיפרעיה ואמ' דמסכינא הוא ולית ליה מידעם ושאילנא עליה שיבאבי ובני שוקיה ואמרו דאית בידיה מידעם דלא שאקיל וטארי ולא יאדעין קושטא דמילתא מאי הוא דחזינא דלא בחזקת מסכיני הוא ובר דינא הוא וכתבנא עלוהי פתיחא דנן לשמותיה בזמן דימטי לואתכון אף אתון פרושו מיניה ונהוגו ביה מנהג מנודה. והדין פתיחא מיקרי ופארשין ישר' מיניה כמה דחזו בית דין עד תשעין יומי אבל טפי מן תשעין יומי לא. אלא משבעין ליה בי דינא ומסדרין ליה לממונא עליה לפום מאי דעביד ולפום צורכיה ולפום טפליה. ואו חזאי בית דין בבציר מן תשעין יומי בין בשיתין בין בתלתין לאחזוקיה במסכיני ולאשבועיה עאבדין כי דהאוי בעיניהון כד מבדקין בתריה. אבל מאן דמחזק במסכנותא וקא מרננין ביה בריאתא מן קמי למיקרב לבית דין דמסכינא הוא לא צריכי למיכתב עליה פתיחא כל עיקר. אלא מתרו ביה שני וחמישי ושני ובתר כן משבעין ליה דלית ליה מידעם. וכל מאן דמשבעין ליה בית דין על הכין מכריזין עלוהי בבתי כנישתא דפל' בן פל' אחזיק ליה נפשיה בעניי. מאן דניחא ליה למ[יע]בד עמיה משא ומתן לידעה להא מילתא. ודיאניכון דהוה משבעין ליה כל תלתין יומי אף הכא נמי איכא דעבדו הכין. אלא מיהו בבתי דינין מומחין לא משבעין בכי הדין [ח]שאשא כל תלתין יומין. אלא בכלל שבועה ראשונה משבעין ליה דכל אימתי דאתי לידך מאי דיאכלת למיפרע מיניה ב[ין כל] מאי דאית עלך ובין מקצת פא[רעיה. ו]על דעת בית דין משביע[ין] ליה. ואי אמרין שיבבינה וב]י שוקיה ומאן דיאדעין ב[מיל]יה דחזו להון אנ.. דזוזי דאר[וח בע]בידתיה מקרבין ליה בית דינא ומשבעין ליה. אילין אינון מנה[גינן] ו[הכי]ן הוא דחזי לנא:
1
ב׳שא[לו]ת אלו מרב צמח גא' ז"ל.
2