תשובות הגאונים (הרכבי) קפ״אTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 181
א׳שטרא דכתיב ביה זכרון עדות שהיתה בפנינו אנו העדים החתומין למטה בכן וכן בשבה וכול'. איך פל' בן פל' הוציא לפנינו שטר הרשאה שהרשהו פל' בן פל' על כן וכן ונתקיים השטר בפנינו בעדיו וסימניו וכול' שטרא כהוגן כתי' ובסוף זה השטר שכתוב בו כי נתקיימה בפנינו הרשאתו שלפ' שני עדים בלבד. כיון דקיום שטרות מדרבנן הוא והני דקאמרי נתקיים בפנינו תרי נינהו ולא איפשר להו למימר הכי עד דהאוו תלתה. או דילמ' אמרינן בית דין חצוף הוא ודאי מיבעי להו למיהוה תלתה ואו הוו תרי לא עכפת להו ועוד או אמרי תלתה הוינן וחד מינן אינשיניה ולא בריר לן מאן הוא. אית במיליהון ממש או לא. וכללו שלדבר כיון דתרין הוא דקאמרי נתקיים בפנינו פסול או שטרא מעליא הוא. הכין חזינא דהדא מילתא דרב נחמן דגיטין דקאמ' שנים נמי בית דין איקרו קא חלפא ביני רבנן במתיבאתא מכמה דורות וקאמרי רבנן דלאו דסמכא היא בכי הני טעמי. ואע"ג דהלכה היא דקאמרינן בסופה דשמעתא והיל' כנחמן והיל' כנחמן והיל' כנחמני. ההוא לענין בטולי גיטא וסאמכין על שמעתא דאילו מציאות דאמרינן איסור ורב ספרא עבדו עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג בלא דעתא דאיסור אתא לקמיה דר' אבא אמ' ליה זיל איתי תלתה דפלגת קמיהו או נמי תרי מגו תלתה אמ' ליה מנא לך הא דתנן אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין אמ' ליה מי דאמי וכול' תדע דתנן אלמנה מוכרת שלא בפני בית דין לאו איתמר עלה אמ' רב יוסף בר מניומי אמ' רב נחמן אינה צריכה בית דין מומחין אבל צריכה בית דין הדיוטות. ואיכא מן רבנן דאמרי הכא לענין שומא הוא דקא מצריך רב נחמן תלתה דאינון בית דין הדיוטות. ואמרי דבימי שלמה בר חסדאי ראש גלותא ביומי מר רב שמואל גאון גם אמירא בשבתא דריגלא קמי ראש גלותא ופסק כרב נחמן דהשולח לסיועיה בשמואל דאמ' שנים שדנו דיניהן דין אלא שנקראין בית דין חצוף. ואהדרוהו ואמרו ליה דרב נחמן דואלו מציאות טפי דיקא ודמיא להא מילתא ואיפסיקא כר' אבהו קמי תרתין מתיבאתא. ולעניין קיום שטרות קא חזייננא דוקא דגמרא דצריך שלשה ולאו למעבד לכתחלה בלחוד אלא אפילו בדיעבד לא סגי קיום אלא בשלשה דאמרינן אמ' ר' זירא הא מילתא מר' זירא שמיעא לי ואי לאו ר' אבא דמן עכו שכחתה שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכין למיכתב במותב תלתה הוינא וחד ליתוהי אמר רב נחמן בר יצחק אי כתיב ביה בי דינא לא צריך. ומקשינן ודילמ' בית דין חצוף הוא דאמ' שמו' שנ' וכול' והדר אקשינן רבנן דבי רב אשי וכול'. ופרקינן דכתי' ביה אמ' לנא רבנא אשי דאלמא הוה איתיה לרב אשי בהדי הנך תרי דחתימין אקיומא. גמרינן מינה דאו כד מיכתיב קיומא בתרין הוה סאגי כי כתי' ביה דיינא לא הוה אמרינן ודיל' בית דין חצוף הוא דאלמא בית דין חצוף לא כאשר. וכי נמי פריקנן דכתיב ביה בי דינא דרבנא אשי דהוה ראש מתיבתא נקטנן לחומרא ואמרינן ודילמא רבנן דבי רב אשי סבירא להו כשמואל היכי מכשר ליה רב נחמן בר יצחק. עד דפרישנן דלא אכשר רב נחמן בר יצחק קיומא דחתימין עליה תרי אע"ג דכתי' ביה בי דינא דרבנא אשי אלא היכי דאית ביה אמ' לנא רבנא אשי דמיגליא מילתא דהנך תרי מיגו תלתה אינון. ולעניין השטר הזה המפורש בשאלה זו שכתבו שני עדיו כי פלני הוציא אלינו שטר הרשאה ונתקיים השטר בעידיו וסימניו. אם אומרין עכשיו שני העדים הללו כי ראינו את שטר ההרשאה והוא מקויים בשלשה עדים הרי הן נאמנין והשטר כשר. ואם אומרין שני העדים הללו בפנינו חתמו עידי ההרשאה על שטר ההרשאה זה אף הן נאמנין ואין צריכין שלישי. אבל אם בסימני חתמות ידי העדים קיום השטר צריך שלשה ואין הקיום הזה כשר בשנים אע"פ שאין צריך שיהו שלשתן מכירין חתמות ידי העדים. אלא כי הא דאמרינן אמ' רב ספרא אמ' ר' אבא אמ' רב יצחק בר שמואל בר מרתא אמ' רב הונא ואמרי לה אמ' רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מהן מכירין חתמות ידי עדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו וכול'. שמע מינה תלת שמ' מי' עד נעשה דיין ושמ' מי' דיינין המכירין חתמות ידי עדים אין צריכין להעד בפניהם ושמ' מינה דיינין שאין מכירין חתמות ידי עדים צריכין להעד בפני כל אחד ואחד. והעדות שהעדו עליה שני העדים באותו השטר על המורשה בעצמה נכונה ותלויה ועומדת עד שיתקיים שטר ההרשאה בשלשה. ואם מתקיים בשלשה אותן שנים ואחר עמהן שלא עליהן סמך הרי כשטר קיים. וכיצד עושין. כותב אדם אחד תחת השטר. אני פל' בן פל' עמדתי על עיקר שטר ההרשאה שהוציא פל' שכתוב לו על פל' והוזקקתי לעדות עדיו שהן פל' ופל' ואני מכיר חתמות ידיהם וכתב ידי זה שאני חותם על קיום שטר ההרשאה הזה שנמצא שלשה שקיימנוהי ואישרנוהי כראוי. ואם כתבו שני עדים על השטר הזה כי שלשה היינו בשעת קיום השטר ובפנינו שלשתנו נתקיים וחתמנו אנו שנים והשלישי איננו שפיר דאמי כמה שמפורש בכמה מקומות שהזכרנום למעלה.
1