תשובות הגאונים (הרכבי) שכ״אTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 321
א׳ושאלתם. חזינא למרנא בענין בר מיצרא דבאעי לאפוקי ארעא מיד לוקח והיו הדמים לאחר זמן לא יאכיל בר מיצרא לאפוקה לארעא מידא דלוקח אילא אם כן יאהיב ליה דמי לאלתר אם יאמר הדין בר מיצרא לא יהיבנא אילא עד זמן שהיה בינך ובין המוכר יש בדבריו ממש או לא. ולא עוד אילא דהדין בר מיצרא טפי אמיד יתר מן הלוקח. הכין חזינא דאע"ג דאמיד לית ליה לאפוקה לארעא מידא דלוקח אילא בדמים דמילתא פסיקתא אמרו רבנן דלא עכפת לן דאמיד אלא היכא דאמ' איזיל איתי זוזי כלומר דלית לי לאיתאחורי אלא שיעור זמן דאזילנא ומייתינא. ולא אמרו לעיוני כבר שלים ליה לוקח דמים למוכר או עדאן איתנהו עליה כהלואה כההיא דאמרו רבנן מלמדין אותן שלא יחזרו בהן כאיצד אני פל' מכרתי שדה פלנ' לפל' באלף זוז ונתן לי מהן חמש מאות ואני נושה בו חמש מאות. ולאו משום דמוכר מהימן ליה ללוקח ברצונו ראוי על לוקח להימניה לבר מיצרא שלא ברצונו דמי יאמר דחאיי ומי יאמר אע"ג דהשתא אמיד לא מימסכן והרי הדמים על הלוקח חוב למוכר בין האיי ובין מאיית בין מימסכן ובין מיעתר:
1