תשובות הגאונים (הרכבי) שכ״הTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 325
א׳הצגנו השאלה הזאת לפני אדוננו הגאון בלשון ערבית כמו שבאה מבעלי הדין אודות הריב והמחלוקת שלהם. ראובן יש לו בית [או חצר] במבוי והבית הזה יש לו ארבעה כותלים מארבע רוחותיו ובנין הבית נמשך ישר במבוי באחד מארבעה כותליו. ולשמעון יש בית אחר במבוי אחר שבו [בבית] נמצא שפלה [חדרים תחתונים] ועליה. וחלק מעליתו הוציא על המבוי שבו בית ראובן הנזכר ועל הדרך של בני המבוי ועל ידי זה היתה לו אכסדרה על בני המבוי. ואחרי כן בנה כותל על אחד מכותלי הבית של ראובן והיתה לו עליה גבוה על המבוי. ונפטרו ראובן ושמעון ושבקו חיים לאדוננו. וקם יורש ראובן והכניס בכותל הישן שלביתו ראשי קורות להסתיר מגג המבוי וסכך עליו בגג וחזק את ראשי הקורות והתקין להם בסיס. ומיחה בו יורש שמעון ואמר לו על הכותל הזה נמצא משאי [בניני] לא תעשה עליו כלום. ואמר לו יורש ראובן הכותל הוא כותל ביתי והוא קניני וחפצי לפי שהוא הכותל הרביעי מכותלי ביתי. ואמנם בנין הכותלים הוא בשביל הבתים ולא להמבואות. והוא קשור בבנין עם שאר כותלי הבית שקשורים זה בזה. וראיה אחרת [שהכותל בנוי בשביל ביתי] שצורת הכותל פנויה להמבוי וידוע שצורת כותלי הבתים פנויה לחוץ וגם זאת פנויה לחוץ. גם הכותל הזה נמשך משער ביתי ועל ידו הרחקת מימי ביתו. והנה לי עליו גם כן גג ישן וצינור גדול לראיה על הגג. והכותל הזה הנהו נמצא בקרקע ביתי ואיך תעכבני להכניס ראשי הקורות ואתה באת ממבוי אחר ואכסדרתך ועליתך הן על המבוי הזה ויש לך על הכותל הזה ראשי קורות ובנין קל ותחפוץ לעכבני מכותל ביתי קניני וחפצי. ומה יאמר אדוננו הגאון יחייהו ה' אם הוברר מהבנאים האומנים הנאמנים שהכותל הזה הוא [שייך] לבית יורש ראובן בראיה וסימנים נודעים אצלם ממנהגי המדינה אם יוכל יורש שמעון לעכבו בשביל ראשי הקורות שבכותל והגג שעל המבוי. ואם לא ימצאו בקיאים בין היהודים ולא נבונים ויודעים על בוריו אם יכולים לחזור בזה אחרי הנבונים מאומות העולם ונאמניהם ובקיאי הבנאים שביניהם. ואם לא רצה זה אחד מבעלי הדין אם כופין אותו. ועוד גם נמצאו בעלית יורש שמעון חלונות הנמשכים אל בית [או אל חצר] יורש ראובן ובין אותם החלונות והגג הישן שבבית יורש ראובן בערך חמש אמות והגביה יורש ראובן את הגג הזה סמוך מתחת לחלונות עד שנשאר ביניהם בערך טפח או פחות ומיחה בו גם כן יורש שמעון ואמר לו גליתני ממה שניתן לי מכבר והגבהת את הגג הזה. ואמר לו יורש ראובן לא כי אלא כסיתיך מפני שקודם לכן כשישבת בגגי הישן הייתי רואך ועתה לא אראך אלא בקושי כשאכוון לראותך וקודם לכן הייתי רואך גם שלא במתכוון. יודיענו אדוננו בחסדו איך הדין גם בזה. - התשובה. ומה' הישועה. הכותל אף כי הוא בנוי בשביל בית יורש ראובן אם היה נושא את גג יורש שמעון והוא צריך לגנות את גג הכותל אין ליורש ראובן לעכב זה ולסבב לו [נזק]. וזה מפני שחלק מן העליון מסוף גג האכסדרה על העליון התומך את בניינו. ואם יפול התחתון יפול העליון והתחתון גם כן מקרקע הארץ על שניהם לבנותו כמו שאמרו החכמים ז"ל איתמר שתי חצרות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה ותניא כואתיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה, ואם יסבב ליורש שמעון דבר כדומה לזה יוכל לעכב עליו. ומה שאומר יורש ראובן שיש לו סימן צינור. מה שנתברר שהיה נמצא בביתו אין ליטלו ממנו אלא החזקה מקויימת לו כמו שאמרו אמר רב אחא בר אדה משמא דעולא תחתון שבא לשנות בגויל שומעין לו בגזית אין שומעין לו בכפיסים שומעין לו בלבנים אין שומעין לו לרבות בחלונות אין שומעין לו למעט שומעין לו בא לסכך בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו וכו'. והטעם בזה שהתחתון אם רצה לחזק הכותל יש לו רשות ואם רצה לעשותו יותר קל וחלש אין לו רשות. והעליון אם רצה להקיל שומעין לו ואם רצה להכביד אין שומעין לו. ומי שרוצה לעכב דבר שיש בו חזקה או לחדש דבר שאין בו חזקה אין שומעין לו. ורשמי הדברים יש מהם מה שצריכין להשגיח עליהם ולעשות כי מה שיוכיחו עליו אותן הרשמים. ויש מהם שלא יוכיחו על מעשה שכבר נעשה אלא על ההבטחה אחרי שיסכימו עליו. כמו שאמרו אמר רב נחמן בי כוארי לא האוי חזקה ואע"ג דמנה המלטא אמר אמינא לכי מפייס לי לא תיתרע אשיתאי. ואם הצינור יוכיח שהדבר כבר נעשה יוכל בעלו לחדשו. ואודות הגג שהגביהו יורש ראובן לא נתברר לנו המצב האמתי בספור אשר בשאלה זאת, וכלל הדבר הוא שאם על ידי מה שנתגלה מדירת יורש שמעון מחמת מה שחדש יורש ראובן להגביה [את גגו] אין ליורש שמעון היזק ראיה יותר ממה שהיה קודם לכן. אלא הענין כמו שאמר יורש ראובן שבראשונה היה רואהו שלא במתכוין ועכשיו לא יראהו אלא במתכוין ובקושי. אין למחות בו בזה האופן. וכבר זכרה ההלכה שזה הטעם הוא הגון ויכול הטוען לטעון בני רשות הרבים כי מעייני חזו לי וכי לא מעייני לא חזו לי את ממילא נמי חזית לי:
1