תשובות הגאונים (הרכבי) שמ״זTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 347
א׳ושש'. היכא דשתי תשובות לב' גאונים חלוקות זו על זו וכל אחד מבעלי הדינין או הדיינין נקט חדא מיניהי מאי עבדינן. מי עבדינן כדר' יהושע בן קרחא דאמ' בדברי תורה הלך אחר המחמיר בדברי סופרים הלך אחר המקיל. הכין חזינא כי במקום שיכולין לשאל את הדבר מבית דין הגדול שהוא קיים באותה שעה שואלין ועושין כדבריו שנמצא הוא דן את אותו הדין ואין לך אלא שופט שבימיך. ואין עליו לעשות כדברי אחרים אילא כמה שהוא רואה דאמרינן אמ' להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסקא דדינא דילי לקמיכו וחזיתו ביה פירכא לא תיקרעוה עד דאתיתו לגבאי דאו אית לי טעמא אמינא לכו ואילא הדרנא בי לאחר מיתה לא תיקרעוה ומיגמר נמי לא תיגמרו מיניה שאין לדיאן אילא מה שעיניו רואות. ונמצא בית דין הגדול שהוא מכריעו כמהו יעשה. אבל בזמן שאי אפשר להעלות את הדבר לבית דין הגדול ויש שתי תשובות לשני גאונים עושה הדיין מה שהוא רואה ומה שהוא מכריע בלבבו שאין לו אלא מה שעיניו רואות. וכשנתלה בעל דין בתשובת הגאון האחד אין משגיחין עליו. ואם שני דיינים חלוקין ששניהן שוין באותו הדבר עושין כר' יהושע בן קרחא אם דבר איסור הוא דאוריתא מחמירין בו ואם ממון הוא ואחד אומ' להוציא ואחד אומ' שלא להוציא אין מוציאין. וכללו שלדבר בכך מהלכין אחר המקל:
1