תשובות הגאונים (הרכבי) תקל״חTeshuvot HaGeonim (Harkavy) 538
א׳לר' יצחק אלפאסי ז"ל. מה יאמר אדוננו אודות יעקב שמת והניח אלמנה ושני בנים ראובן ושמעון והניח להם חצר שהאלמנה היתה דרה בו. ואחר כך מת ראובן והניח יתומים. ואחר זה מתה האלמנה וירש שמעון את החצר. וכשהגדילו היתומים [של ראובן] תבעו את חלק אביהם מן החצר. וטען שמעון כי אמו נתנה לו החצר במתנה. ודרשו ממנו להראות את [שטר] המתנה וטען [כי קנה החצר] בחזקה. ואמרו לו היתומים כי החזקה לא תועיל נגדנו לו גם היינו גדולים כי חצי החצר היה לאבינו. ומכל שכן שהיינו קטנים. גם החזקה לא תועיל אלא אם יש עמה טענה. והמתנה מן האלמנה בנכסי בעלה לא תועיל אלא אחרי שנשבעה שבועת האלמנה או שיש בידה [שטר] מתנה מבעלה. לפיכך עליך [שמעון] לברר אחד מהאופנים האלה ואז תהא החזקה שלך קיימת עם הטענה הזאת. ויורנו אדוננו כפי שיראה הצדק בזה וה' יתעלה יגדיל שכרו. - התשובה. האמת כדברי היתומים שהחזקה לא תתקיים על הקטן. כאמרם ז"ל אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל. וגם כתב האלמנה אינו שייך לזה. כי אין עמו ראיה שנטלה אמו החצר בכתובתה אחר שנשבעה שבועת האלמנה. לפיכך החצר נשאר בחזקת כל היורשים. אין לאחד מהם יתרון בו בשום דבר אלא בראייה ברורה. ושלום:
1