תשובות הגאונים (שערי תשובה) קל״זTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 137
א׳רב שרירא גאון ז"ל:
1
ב׳וזה תורף השאלה והתשובה. וששאלתם הא דאמרינן במסכת נדרים הלכה נזקקין לאלהי ישראל ופותחין בחרטה וקשיא לן הא דאמר רב אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני וכו' ומיהו נזקקין לאלהי ישראל. הכין חזינן דגברא אגברא לא מרמי דרב אסי ורב נחמן פליגי ובשמעתא ודאי הלכתא כרב נחמן דפותחין בחרטה וכי הכי דמפרש ולא מבעיא דמתני' כגון ר' מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואין כנולד וחכמים מודים לו ועוד אמר ר"מ פותחין לאדם מן הכתוב בתורה וכגון פותחין לאדם בכתובת אשתו ומעשה דרבי עקיבא וכגון פותחין לאדם בשבתות ובי"ט ופותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו אלא אפי' דגמ' כר' שמעון בר' וכר' ישמעאל בר' יוסי וכדביתהו (נ"א וכתבינהו והאמת וכדביתהו דאביי) דאלין כולהון בכי הא פותחין לאיחרוטי על נדריהון ושבועותי' אלא מיהו עיקר מלתא כדרב אסי ניהו ועל הכין הוא בנינא דענין זקוקא דמזדקקינן לשבועה להפר (נ"א להפר אותה) דמשוינן לה כגון שבועת שגגות דתנן שבועת שגגות מותרות ונדרי שגגות מותרין כגון קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכה את בני ונודע שלא גנבה דהא כי אשתבע אסתבר ליה דגנבה את כיסו והכת את בנו ולא הות מלתא הכי וכיון דאלו הוה ידע שלא גנבה ולא הכתה לא הוה משתבע הרי זה מותר ולא מחייב בשבועתו דהויא לה שבועת שגגות והכי קאמר רב אסי דודאי אמר בפיו דמשום הכי אשתבע אי נמי דמוכחא מלתא הוה ליה כתולה נדרו בדבר אחר וכי ההוא דתנן קונם שאיני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה, קצרה והרי היא ארוכה לא מפני שהיתה כעורה ונעשית נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה אלא שהנדר טעות וכדתנן קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב אמר לו והלא בצל כופרי יפה ללב קסברי רבנן דלא מבעיא בהדא מילתא דמוכחא דהות בדעתיה בעידן נדרו ושבועתו חלוף מאי דאיתיה בודאי אלא אפילו אית מדעם אחרינא דלא הוה בדעתיה בעת הנדר או השבועה אי הוה דכיר לה או הוה ידיע בה בעת שבועתו לא הוה משתבע כאילין מלין דמיין ואית לן למפתח ליה בכי האי [גוונא] ואדכורי מילי דאי הויין בדעתיה לא משתבע ואפי' באלהי ישראל מזדקקינן לה ומתירין את שבועתו כד משכחי' ליה פתחא דחרטה וחשבינן מאן דאנשי מדעם דאי הוה דכיר ליה לא אשתבע, מאן דאשתבע בשביל מלתא דאי דמיא ליה והות בדעתיה ולא הות כדאידמי ליה והלכתא כאילין מילי אבל רב אסי ס"ל דאי ודאי משתבע אדעתא דמלתא דאידמיא ליה (נ"א והות בדעתיה ולא הות כדאידמי ליה) עת שבועתו ואשתכח דלא הוה הכי נשאלין לו ומתירין את שבועתו ולא הוה צריך למפתח ליה פתחא אבל לא דכור (נ"א לאדכורי) מלתא דלא הוה בדעתיה דאלו הוה דכיר לה לא משתבע לית לן בה והכי אמר רב יוסף האי שמעתא בהאי לישנא אמר רב יהודה אמר רב אסי אין חכם מתיר אלא ד' נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה וסכר דמאן דהוא משתבע באלהי ישראל לא מזקיקנן ליה היכא דודאי אמר בפומיה הני מילי דאתלי לשבועתיה בהן כגון אשתי נהנית לי כדאמרינן ההוא דאתא לקמיה דרב אסי אמר ליה במאי נדרת אמר ליה באלהי ישראל א"ל אי נדרת במאי לא מזדקיקנן לאלהי ישראל מזדקיקנ' לך (אי נדרת במוהי מזדקינא לך וכו' באלהי ישראל לא מזדקינא לך, נדרים דכ"ב ע"א) וזהו פי' אין נזקקין לאלהי ישראל ורבנן אמרי היכא ודאי דאדכיר נפשיה דאדעתיה אשתבע ולא אשתכחת כגון אשתי נהנית לי לא צריך שאלה דאמר רבי יהודה אמר רב אסי ד' נדרים הללו צריכים שאלה לחכם כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי תנא תני ד' נדרים התירו חכמים ואת שאמרת שאלה וכי אצטריכינן שאלה לחכם לגלויי דעתיה ומאי דלא אדכריה בפומיה:
2
ג׳ואנן השתא אי עבדי' קרוב לרב אסי (נ"א לדרב אסי) דמר רב יהודאי זצ"ל סליק ממתיבתא אזדקוקי לשבועות ולא הוה מזדקיק, ומאן דבתריה הוו אמרי לית כן למעבד מה דלא עבד מר רב יהודאי אלא כי הא כי מתרמיא מלתא דאית בה תקנתא או מצוה כגון עשיית שלום בין איש לאשתו וכגון שלמא דצבורא דכנשתא ובדומין לזה (נ"א מזדקיקינן לה) במילי דמוכחן וברירן קרוב לכדרב אסי אבל פתחי כי ההוא דאתא לקמיה דרב וכר"ש ברבי וכרבי ישמעאל בר"י וכדביתהו דאביי וכההוא דאתא לקמיה דר"א וכיוצא בה לא עבדי'.
3
