תשובות הגאונים (שערי תשובה) קמ״וTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 146
א׳לגאון ז"ל
1
ב׳וששאלתם גוי שמילא מים בשבת והביא מרשות הרבים לצרכו מהו לשתות ממנו ישראל הכי איתחזיאת לנא מלתא דכל מאי דעביד גוי לצרכיה דנפשיה שרי ליה (נ"א לישראל) לאסתפוקי מיניה בין הוא ובין בהמתו דקתני נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל אם בשביל ישראל אסור, מלא מים להשקות את בהמתו משקה אחריו ישראל אם בשביל ישראל הוא אסור עשה כבש לירד בו ירד אחריו ישראל אם בשביל ישראל הוא אסור מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה ועשה בו גוי כבש לירד בו וירדו בו זקנים ור"ג וקתני בברייתא גוי שלקט עשבים להאכיל בהמתו מאכיל אחריו ישראל ואם בשביל וכו' בד"א שאין מכירו אבל מכירו אסור דחיישינן דכיון דידע ליה ואיתיה בהדיה דלמא מאית ומייתי בשביל ישראל כללא דמלתא דאי ידע ישראל דגוי לצרכיה דנפשיה הוא דאייתינהו שרי ליה למשתי מנהון ואע"ג דאייתינהו מרשות הרבים ואמרי' עלה אמר מר בד"א שאין מכירו אבל מכירו אסור הא רבן גמליאל דמכירו הוה אמר אביי שלא בפניו הוה רבא אמר אפי' תימא (שלא) בפניו נר לאחד נר למאה דמותבינן תוב ואמרינן מותבי לישראל דמכירו למאי דקא מתריץ רבא דוקא דידע ליה ואית ליה אחוה בהדיה אי נמי דצריך ליה במדעם א"נ כיוצא בהן דכי הלין מלי דאית למימריה ומייתי בשביל ישראל אבל סתמא אע"ג דמכירו לא אית למיחש ליה ושפיר דמי.
2
