תשובות הגאונים (שערי תשובה) צ״גTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 93
א׳וששאלתם שבת שחל להיות ערב פסח שנהגו אצליכם לבער מלפני השבת משום שכרות חתנים ופרשתם מי שאינו נוהג מנהג זה יתחייב או לא כך ראינו שכהלכה אתם עושין ששבת אסור לבער בה חמץ אבל מבערין אותו מלפני השבת ומניחין דבר קצוב כשיעור סעודה של שחרית שבת ואין מבשלין לאכול בשחרית של שבת לא מין חטין ולא מין שעורין קמח כדי שלא יהא צריך להדיחו מן הקערות שכיון שאין צריך לאכול בה למנחה אסור להדיחן אבל מבשל מין דגים וביצים שאין הקערה צריכה להדיחה ואסור להדיח' ולבער חמץ בשבת שכך שנינו י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ואופה לו מצה מע"ש וכל שאין עושה כן ומשהה את החמץ בי"ד שחל להיות בשבת עובר משום בל יראה ובל ימצא ועובר על מצות ביעור ועל דברי חכמים ותקנתו לבטלו בלבו שכיון שנכנס שבת ולא בער אסור לבער בשבת אבל מבטלו בלבו ואסור בהנאתו וכן הלכה.
1
ב׳וגאון ז"ל כתב י"ד שחל להיות בשבת וכו' פי' ר' מאיר סבר מבערין את הכל מלפני השבת ולאלתר אופין מצה ואוכלין וחכ"א עד ד' שעות אוכלין חמץ ומבערין אותו בזמנו ואופין במוצאי שבת.
2
ג׳ובהלכות, היכא דמתרמי י"ד בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ומשייר מזון ב' סעודות כדי לאכול עד ד' שעות וכ"פ מר רב אחא ז"ל מר' נטרונאי ז"ל אמר הלכה כחכמים וכר' אליעזר במקום שאין תרומה שהרי אמר דבר אחד אבל מקום שאין תרומה שא"א לבערה בשבת עבדי' כר' אליעזר בר' צדוק דאמר תרומה מלפני השבת אבל חולין בין כך ובין כך בזמנן ור' מתתיה ז"ל אמר הלכה כחכמים ואין אופין את המצה אלא למוצאי שבת מפני מראית העין שאם אתם אופין מערב שבת אחרים מזלזלין במצוה ומקילין בה ושמא אוכלין ולאחר שמילא כריסו ממנה חוזר ומברך עליו ואעפ"י שמותר לאפות מע"ש חזקו והדרו את המצוה ואפו את המצה במוצאי שבת בזמנו ויאכל בזמנו.
3
ד׳ורבינו האיי ז"ל אמר בלא ספק שהלכה כחכמים שאין חייבין לבער עד זמן ביעור שהוא עד סוף שעה ה' בשבת וגם למדנו הלכה למעשה ותניא א"ר אליעזר בר' צדוק וכו' וכך מנהג שלנו בישיבה שמשיירין מזון ב' סעדות ומייחדין להם מקום ונזהרין בהם ואם מבערין את הכל מלפני השבת שלא יארע אונס יפה הם עושים אלא שמותר לשייר ואם יש פורצים בדבר יפה לגדור בפניהם
4
ה׳והרב רבינו יצחק ן' גיאת ז"ל כתב באלינסה נהגו לבער את הכל מלפני השבת ולאפות מצה בע"ש ולאכלה בשבת כר' מאיר וגדרו גדר הקדמונים בפני המקילים שלא יבאו לידי איסור ובמוצאי שבת אופין מצה בתקנה ומקיימין בה את המצוה.
5
ו׳לגאון ז"ל ומאן דאית ליה חביתא דחמרא ופסידא ושקל חיטי וקלנון על טפקאי ושדנון בגו האי חביתא לתקופה לההוא חמרא שרי למשתי מיניה והאי חששא דלא אשתייר מנייהו מאן דלא איקלי שפיר חששא רחיקא היא:
6
ז׳והרב ברג'לוני ז"ל אמר האי דכתב גאון בחיטי דקלנהו הוא דקא שרי שהאפוי והמבושל אינו בא לידי חמץ אבל אי שוי לישא בההיא חביתא דחמרא כדי לעמוד בפני הנקב או כיוצא בזה אסיר ההוא חמרא בפסח וכן נמי המוריס וכותח הבבלי כיוצא בזה.
7
