תשובות הגאונים (שערי תשובה) צ״דTeshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) 94
א׳וששאלתם בצק החרש פי' בצק שלא החמיץ כל צרכו ונעשית כחרש ואם נעשה שאור ונעשה אצל כל שאור שבעולם כמו חרש בבני אדם ואמדינן אם שם כיוצא בו כמה משערין אותו בדרך אמ"ר אבהו אמר ריש לקיש כדי שיהלך אדם ממגדל נוניא לטבריא מיל:
1
ב׳וכי בעינן שיעור מיל לבצק החרש אבל לגבל שגבל העיסה תחילה עד מתי נקראת חמץ וחייב עליה כרת כדי שיהלך ד' מילין משעת גבילה עד שעת אכילתה.
2
ג׳לתפלה היה מהלך בדרך והגיע זמן תפלה אם יודע שיש לפניו עיר או בית המדרש או ב"הכנ מקום המתוקן לתפלה ברחוק ד' מילין עד שמגיע לשם אל יתפלל ואם ירוחק יותר מד' מילין יתפלל במקומו בדרך אעפ"י שאין דעתו מיושבת עליו. לנטילת ידים כגון שהיה מהלך בדרך והגיע זמן תפלה ואין שם מים ליטול ידיו להתפלל אם יודע שיש לפניו מים ברחוק ד' מילין לא יתפלל עד שמגיע למקום המים ויטול ידיו ויתפלל ואעפ"י שעובר זמן תפלה. ואם מקום המים רחוק יותר מד' מילין יתפלל לאלתר ואל יבטל מן התפלה:
3
ד׳ואעפ"י שלא נטל ידיו מפני שאנוס הוא וא"ר יוסי בר חנינא לא שנו אלא לפניו ששיעורו לתפלה ולנט"י ד' מילין שתהא דעתו מיושבת עליו שבדרכו הוא הולך ובמלאכתו הוא עושה אבל עבר מן המים בהשכמה קודם זמן תפלה וכיון שמגיע זמן תפלה חושב חשבון דרך ויש לפניו חשבון ד' מילין למקום שיש בו מים ולאחריו מים שעבר עליהם או ב"הכנ שעבר עליו אפי' מיל א' אין מחייבין אותו לחזור מהטעם מפני שקשה עליו שנבטל אותו ממלאכתו ומצורך שלו א"ר אחא בר יעקב מדקא דייק רבי יוסי בר חנינא ואמר לאחריו אפי' מיל אינו חוזר ש"מ מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
4
