תשובות הרמב"ם ר״דTeshuvot HaRambam 204
א׳שאלה קהל דאחרימו אחרמתא בפתגמא לזמן קצוב ובתר כן נתחרטו יתירוה או לאו והמדבר עם המנודה יהיה חייב בדבר או לאו ותו מה עיקר נדוי ומה העבירות דמיחייב איניש עליהון נדוי ותו אם החרים קהל ונדו אדם והתנו שלא ימולו בנו ושלא יקברו מתו יקיימו תנאי זה או לא:
1
ב׳תשובה קהל דאחרימו על דבר שלא לעשותו לזמן קצוב ונתחרטו עליו ילכו אצל חכם ויתיר להם את החרם כמו שעושין לשבועה למי שנתחרט עליה ואי ליכא חכם דידע למישרא נדרי לא ועיקר הנדוי הוא השמתא שמשמתין בית דין מי שנחחייב שמתא ואין זה דבר קצוב אלא כפי מה שרואין אותו בית דין בין בשמתא בין בנזיפה ומי שהחרימוהו הקהל חייבין למול את בנו וקוברן את מתו אבל מניחין אבן על ארונו זכר לסקילה ואם רצה ליכנס לבית הכנסת מרחיקין ממנו ארבע אמות מכל צד:
2
ג׳ומי שנדוהו בני עירו ולא התנו שלא ידבר אדם עמו אין על המדבר עמו כלום מפני שלא הזהירוהו שלא לדבר עמו ואין ראוי לדבר עמו והמדבר עמו מגונה הוי אבל אין עליו דין ואם שמתו מי שידבר עמו המדבר עמו משומת הוי כמותו:
3