תשובות הרמב"ם רל״וTeshuvot HaRambam 236
א׳שאלה מה יאמר אדוננו בראובן שרצה לילך ללמהדייא ושאל ממנו שמעון שיוליך לו עמו חמשים דינר שיקנה בהם סחורה בתנאי שכל מה שירויחו יהיה ביניהם וכאשר נסע ראובן דרך הים ללמהדייא נשברה הספינה ונצול ראובן ועמו חמשים דינר הנז' וקנה בהם משי ובא לעיר פאם ואז אמר לו שמעון תנה לי מעות וחלקי מהריוח וראובן השיב לא לקחתי ממון זה כי אם לילך ללמהדייא ובהיותי בים נסתכנתי ותלי"ת הצלתי ממונך זה וקניתי בו משי ואם היו הולכין [לאבוד] הייתי מפסיד וכן אם הרויח יהיה הרווח לי הנה כי כן יורינו רבינו הדין בזה ויבא שכרו כפול:
1
ב׳תשובה עמדנו על זה וראינו שזה שאמר ראובן לשמעון אין זו טענה שהרו הלוקח ממון מחברו לשותפות אין לו לטעון ולומר הרוח לעצמי' ואם אמר בעל הממון למי שמקבל הממון שלא יקנה כי אם סחורה ידועה או שלא ילך כי אם למקום פ' והוא שינה וקנה סחורה אחרת ואם נאבדה אין לבעל הממון פסידה אבל בריוח נוגע חלקו וכמו שאמרו הנותן מעות לחברו ליקח לו שעורים ולקח לו חטים אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע זה אם לקחו לשותפות וכמו כן בנדון דידן ששמעון נתנו לשם שותפות ואם כן חייב ראובן לתת לשמעון חלקו אחר שיוציא השכירות בשלימות ואם נאבד הממון אין לשמעון להפסיד כי אם השעור שהוציא והשאר ישלם לו וכך הדין:
2