תשובות הרמב"ם כ״דTeshuvot HaRambam 24

א׳אלו הם השאלות ששאל רבינו יהונהן הכהן מלוניל מן מרנא ורבנא הרב הגאון הגדול הר"ם במז"ל להקשות על הלכות מן החבור הגדול משנה תורה וזאת האגרת אשר שלח לו עם השאלות:

ב׳בשבתו ונחנו מה לא עלינו גמולכם כי אם על יוצרו יוצר הכל אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש והוא ברחמיו הרבים יתננו לרחמים לפני גאונינו וחכמיו וזקניו וסופריו העומדים לפניו לשבע את רעבוננו ולרוות את צמאונינו לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' הצור הושיעה המלך יעננו ביום קראנו ויאיר במחשכים עינינו בעת שועינו וירפא חולי שבלבבינו ברגע צעקתינו כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תפלח חץ תשובתך כליות ולב וכבד השואל הנאלח ויאכל התפל במלח תמלח והנטבע בים הפתיות מלוח ימלח ונתק ראש הספקות בתער תגלח וראית הקושיות תלוח תתלח וגפן ספיחי קציריה תשלח עד ים תשלח שרשיה בשלח תבונתך ותטעם על הירדן ותצלח עליהם ברגל תרמוס ותדלח ותרץ הרי קושיות ותביאם אלי קבר בכלח ותמחול לשואל כי אתה טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך יערוף כמטר לקחיך ותזל כטל חרמון ועל הררי ציון תשקה מי עגל היוצא בגימון עלומיו ואם לא מלאו דם מי דימון תטהרם בקול המון מי שמיך המשקים את פני הישימון וברוח אפי טהרתך נערמו מים ונגלה ספוני ים ומטמון ולנטעמים תחיימו בפעמון זהב ורמון ונשמע קולן בבא השואל אל קדשך בריר חלמון למה תרצדון הרים גבנונים על ארמון בית המלך נוא אמון והנשענים על מקל לוז וערמון תפצל בהן פצלות לבן ואדמון והבאים בסירות דוגה תשאנה חשובתך ותשלכנה ההרמון והשותים את מימיך בצמאון אל נא ישתו בשממון כי יודע בכל המון כי אם המצא תמצא בספר סיגים ואסימון תשיגהו כמספר הדדרמון כי קטל יתיה פרעה חגירא אלהא עילאה דאתפלח ליה בתדירא הוא ישזבינך שתים המה קוראותינו המחזיקות אצבעותינו הנוטפות מר עובר על כפות המנעול אשר ננעל בפנינו ברוב עונינו והצור העלים ממנו על כן הרפא לנו כי נפשינו מרה לנו וחתור חתרנו להשיב אל היבשה ולא יכולנו אין הבישן למד ולא הקפדן מלמד ואיוב הצדיק אמר אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי והעד העיד בנו משה לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול ואם בימי יהושע נשתכחו שלש מאות הלכות שמורות היו בכל וערוכות מהלכה למשה מסיני חתוכות יען וביען היו הנפשות נבוכות והעצמות במדוך של אבן נידוכות ואף כי לב אנוש דומה למחט סדקית בכלי מתכות קשה לשמוע וממהר לאבד ככלי זכוכות אף כי הנה עשויות פרודות פרודות מרוב הדרות אשר בחימה שפוכות וקשתות הזמן הרע על שונאי ישראל דרוכות שתיים המה מערכות יוצאות ברכות נמשכות הן הנה המשבחות המפתחות פיתוחי חותם בעט ברזל ועופרת עליהם ניתכות לכן אחד מבאורך הפריש עלינו יריעות נפרדות והעיר הקושיות והפרכות מבכרה קלה אשר דרכה ישרה משרכת הקם תחת אביו עתניאל בן קנז ליעדה ולשדה אחוזה וענדנו עטרת ממלכת:

ג׳מעבותות אהבה למשוך בם ישרי לב הכינות לך עבותות וליראת הכופרים והפושעים במופתים ובאותות כוננת חצים על יתר ודרכת קשתות והצבת למקדש הטהרה ברית ודלתות וזרית חרמים ורשתות למתפרות כסתות ושמת אותותיך אותות וחששת לתורה שנכרתה עליה על מצוה אחת כמה בריתות אשר בה חרותות שמנה וארבעים כריתות אשר הורישונו קדושים של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים יוצרך אהבה נדבה יען שנאת משובה ולא הכרת על בן האהובה בן השנואה והיית ערבה וערבה דערבה כי צדקתך כצמח השדה רבבה מיני ים ים רחבה והנה היא לפנינו כתובה לא יאמר לה עוד עזובה על כן משחך יוצרך שמן ששון מחבריך להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך מי הביאך עד הלום לספר כדכד ספיר ויהלום ונתן בידך החיים והשלום כי אל טוב ה' ואל טובו נהרת ולהסתופף בביתו מהרת בצל תורתו בחרת לחסות ללמוד וללמד לשמור ולעשות פיקודיה מזהב ומפז חמדת ולמדת ושמרת ועשית ובה' חסית ואליו כסית הוכחת עמך לרגעים על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים כתבת לנו שלושים במועצות ודעת לצפירת תפארת ועטרת ומגבעת אותות בדים הפרת באותותיך ומופתי קוסמים הוללת במופתיך והוברי שמים הובשת בשמיך מעשה אצבעותיך הורדת עלינו טלך ושלחת אל עמך נדבות ביום חילך כיד ה' הטובה עליך לוית חן הן למכיריהם גדולים הם והגדולה הם דורשים לכל חפציהם וכל חפצים לא ישוו בהם על כן הננו אתאנו לך להעמיד לימין גורלך גם בשאר ספריך יחיו מתנו נבלתינו יקומון כי נקשרה נפשינו באהבתם ואם הם כאן הכל כאן אמת ויציב ומתוקן לא חסרנו דבר לא לזרות ולא להבר כי מהם תוצאות חיים ואם מטה לחם נשבר מה לתבן את הבר כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי נאם ה' וגאונו ובתי מדרשו למגדל ועד קטן נפשנו קשורה בנפשו ולברך אותם מידי חדש בחדשו ומידי שבת