שו"ת הר"ן ט״זTeshuvot HaRan 16
א׳עוד שאלת הנשבע שלא לעשות דבר פלוני של רשות אלא ברשות או בהסכמת פלוני ופלוני ופלוני אם נאמר שיהא דינו כמו שנשבע על דעת רבים וכל שלא יסכימו הם בדבר ההוא אין חכם יכול להתירו אלא לדבר מצוה כדין נדר שהודר על דעת רבים, או אם נאמר שמאחר שלא אמר בעת שהוא נשבע על דעתם הרי לא כללם בעיקר קשר שבועתו ולא תלה היתרה בהם כל זמן שלא ירצה לישאל וכן נמי אם תמצא לומר על דעת רבים אם נתנו לו רשות שנים מהם ונשאר אחד שלא נתן לו רשות אם יכול לישאל מאחר שלא נשארו רבים שיהיו צריכים להסכים בהיתרו ונאמר בזה סוף דינא כתחלת דינא כשם שאם נשבע על דעת אחד יכול להשאל כך כשלא נשאר אלא אחד מהשלשה שיכול להשאל ומה שכתבתי למעלה ששבועת הבחור היתה על דעת רבים הוא אם נאמר שהאומר שלא יעשה כך אלא ברשות פלוני ופלוני ופלוני שיהיה זה כשנשבע על דעת רבים לא כשנשבע בפירוש על דעת רבים וכמו שיראה מקבלת העדות:
1