שו"ת הר"ן מ״בTeshuvot HaRan 42
א׳כתבת הגביר י"א מעשה הנה באשה אחת שהיה לה בעל בעיר אישבילי"אה ואותו הבעל נולד מאיורקא ודר שם כמה שנים ונשא האשה הזאת פה פירפינייאן ועמד הנה שנים שלש ואחר הלך לו לאישבילי"אה והנה הוא היום שם בקביעות דירה עם אשה אחרת אשר לקח לו שם זה עשר שנים ושכר לו בית דירה ועומד שם כשאר בני העיר ועתה שלח גט לאשתו אשר לו הנה פירפינייאן על יד שליח הולכה מעיד על הגט כי בפניו נכתב ונחתם כראוי. וזהו טופס הגט:
1
ב׳בכך וכך בשבת וכו' למנין שאנו מונין כאן באישבילי"אה מתא איך אנא פלוני המכונה דוראן דממתא מאיורקא בר פלוני המכונה אשטרוק דמילאב וכו'. הנה בגט זה לא סיים המקומות בנהרות לכן נסתפקנו אם לא נכתב שם הנהרות בעירו ועירה אם יש חשש פסול בכך אחר אשר מצאנו בההוא גיטא דכתיב בשוירא מתא דעל רכיש נהרא, או נאמר דלא חישינן לשני שוירי אם לא בגט שנאבד ושהשיירות מצויות:
2
ג׳ועוד נסתפקנו אם לא נכתב בגט שם עירו ושם עירה אם נפסל בכך ממאי דאמרינן שינה שם עירו, שאילו בנדון שלפנינו אם נאמר דמאי דכתב אנא פלוני דממתא מאיורקא הוא שם היחס לא שם עירו, כאשר יעשו רבים מבני אדם שיתייחסו בשטרותיהם לאי זה מקום ועוד שהעידו רבים שזה האיש גם כשהיה דר הנה היו קורין אותו דוראן דמאיורקאה. ואם מה שכתבו העדים למנין שאנו מונין באישבילי"אה יעלה על שם עירו, ואם אין זה נקרא שם עירו היאך יכתב שם עירו אם דוקא כההיא דאתמר אנא אנדרונילאי דמן נהרדעא ולא באות השמוש, אחר שמנהג בני אדם להתייחס באות השמוש לעיירות שלא היו שם כמו פלוני ברצילוני או גירונדי. וגם בנדון שלפנינו איכא ריעותא אחרינא שבכתובה שהוציאה זאת האשה להחזירה כשחשבה לקבל גיטה כתוב שם האיש הזה כמו שכתוב בגט אך שם אביו בכתובה כתוב ב"ר אליעזר ובגט כתוב ב"ר בניבנישתי וכל שום וחניכא דאית לי ולאבהתי:
3
ד׳תשובה (א) אע"פ שלא נכתבו שם הנהרות בעירו ועירה איני רואה שיהא בו חשש פסול מחמת כך שאם נחוש לשני שוירי כשלא הוזכרו הנהרות אף כשהוזכרו לא יצאנו מידי ספק שהרי אנו רואים בגט ההוא דהוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיש נהרא דשקלינא וטרינא אי חיישינן לשני שוירי כלומר שני שוירי דיתבן על רכיש נהרא אלמא אין הזכרת הנהרות מוציאנו מידי זה הספק והאי דכתיב בההוא גיטא דעל רכיש נהרא אפשר שהיו שם שני שוירי ולא היה הבדל ביניהם אלא בנהרות ואפ"ה שקלינן וטרינן אי חיישינן לשני שוירי ואסקינן דלא חיישינן אלא א"כ שיירות מצויות והוחזקו או בחדא מינייהו כפי מחלקותן של ראשונים בזה הילכך בנדון שלפנינו אין כתיבת הנהרות מעכבת ואע"פ שמקצת הראשונים ז"ל הזכירו בטופסי גיטין שלהן לשבחא דמלתא תקנו כך מפני קצת מקומות שוים בשמותיהם והנהרות מבדילין אותן אבל בשאר מקומות שאין ידועין בכך אם לא כתב לא עכב:
4
ה׳(ב) אבל רואה אני פסול גמור בגט זה מפני שכתוב בו פלוני דממתא מאיורקא וזה היה שם עירו אישבילי"אה נמצא ששינה שם עירו. ומה שדחקתם לפרש אמאי דכתיב דממתא מאיורקא היא שם היחוס לא שם עירו כאשר יתייחסו רבים אל מקום אחד, זה אינו מורה הלשון כלל כי המתייחסים אל מקום ידוע כותבין בחתימותיהן ובשטרותיהן פלוני דמאיורקא או כשמזכירין ראשונה שם קדשם כותבין אחרי כן פלוני המכונה פלוני דמאיורקא ואינם כותבין פלוני דממתא מאיורקא כי לשון ממתא מורה שאינו נכתב על שם היחוס אלא על שם עירו. ואע"פ שנוכל לומר שהמכוון אחד בין שיכתוב דממתא בין שיכתוב פלוני דמיורקא ושגם בשכתב דממתא הוא על דרך היחוס לא על דרך שם עירו כיון שהורגלו ההדיוטות לכתוב בלא ממתא על דרך היחוס ובממתא על דרך שם עירו. בכגון זה צריך לדרוש שם הדיוט, וכיון שכן נמצא שזה שינה שם עירו ואפילו נדחוק ונאמר שלא נכתב אלא על דרך היחוס נמצא שאין שם עירו בגט זה (ג) ושם עירו ושם עירה בכלל הדברים המעכבים בגט וכן כתב הראב"ד ז"ל בפרק גט פשוט זה לשונו ומה שאומרים שאין שם עירו ושם עירה מעכבים בגט אא"כ שינה שמם כדקתני במתניתין שינה שמו ושמה טועה הוא דא"כ ליחוש דילמא איכא יוסף בן שמעון הכא ואיכא אחרינא במתא אחריתי ואי כתיב האיך גיטא הכא סתם דילמא ממטי ליה לההוא גיטא לאנתתיה דהאיך אלא ש"מ שם עירו ושם עירה מעכבים ע"כ:
5
ו׳ואע"פ שהרמב"ן ז"ל כתב בזה סברות בפרק המביא תניין והכריע בהן איפכא, על דברי הראב"ד ז"ל סומכין להאמיר ולדבריו הסכים הרשב"א ז"ל בתשובה, נמצא שאם נפרש לשון הגט שכתוב בו דממתא מאיורקא על דרך היחוס הרי אין כאן שם עירו ופסול. ואם הוא על דרך שם עירו הרי שינה שמו ופסול. אלא שיש בכאן מקום עיון אחר שאפשר לפרש בזה שכתב דממתא מאיורקא כיון לומר על מקום לידתו שהיה במאיורקא כמו שבא בלשון השאלה וכיון שכן אפשר שהוא מסלק הספק שהרשב"א ז"ל כתב בתשובה (ד) שמי שנולד במקום אחד ודר במקום יאחר שאם הוא כתב גט במקום שנולד די שיכתוב במקום פלוני שנולדתי בו אע"פ שלא כתב מקום עיקר דירתו. ולמדה הרב ז"ל מההיא דאמרינן בתוספתא גבי מי שהיו לו שני שמות דקאמרינן אם היה במקום אחד וכתב לשם אחד מהם כשר וסבור הרב ז"ל ששני מקומות הרי הן כשני שמות וכיון שבדיעבד שם אחד מספיק אף שם עיר אחת מספיק וכיון שכן שם עיר שנולד בו מספיק לשם עירו, אלו דבריו ז"ל:
6
ז׳ואינן מתבררין אצלי כלל (ה) לפי שאין השמות דומין למקומות כלל, לפי שמי שיש לו שני שמות כל אחד מהם הוא שמו ואין אחד מהם נעקר בהנחת חבירו, אבל מי שיוצא ממקום למקום כיון שנשתהה שם עד שהוא כאנשי העיר אין אותה עיר ראשונה עירו לשום דבר בעולם. ועוד שעיקר מה שאנו מצריכים שם עירו הוא מפני חשש שני יוסף כן שמעון ובשם עירו אנו יוצאין מידי ספק זה שמן הסתם אם יש שני יוסף בן שמעון בעיר זו היינו בקיאין בהן ואין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה. ואם אין אנו יודעים אותם אין חוששין להן שכל שמות שוין שהן היום בעיר אחת קול יש להם ובהכי רהטא סוגיא בפ' גט פשוט (בבא בתרא קסז). וכל זה אם נפרש שם עירו שם עיר שהוא עיקר דירתו היום לפי שזה מפורסם לעדים, אבל אם נאמר שמקום הלידה מספיק. חזר חשש התלמוד למקומו ניחוש דילמא אזיל וממטי לאנתתיה דהאיך שהרי כל התינוקות שנולדו בכאן והלכו להם זה שנים רבות אין להם קול ואין העדים יודעים אותן וניחוש דילמא נולד בכאן אחר ששמו כשם זה המגרש וממטי ליה לאנתתיה, ולפיכך אין דברי הרשב"א ז"ל מחוורין אצלי כלל בזה. ומ"מ אפי' לדבריו גט זה פסול שהוא ז"ל לא אמרה אלא במגרש באותו מקום שנולד בו לפי שנראה שסבור הרב ז"ל שהוא עיקר עירו באותו מקום. ועוד שזה שנכתב דממתא אין פירושו על מקום לידתו שכשהסופרים כותבין מלה זו מתכוונים בה על עיקר מקום דירתו והוה ליה שינה ופסול שהרי עיקר דירתו של זה באישבילי"אה הוא. ועוד (ו) דאיכא הכא ריעותא אחרינא וכמו שכתבת שנמצא בכתובה ב"ר אליעזר ובגט כתב ב"ר בנבנישתי נמצא שאפשר ששינה שמו בגט. סוף דבר דעתי מסכמת הלכה למעשה שלא תתגרש בגט זה ואם נתגרשה לא תנשא:
7