שו"ת הר"ן ס״חTeshuvot HaRan 68
א׳עוד כתבת ועוד היה מעשה בכאן שנערה אחת היתה משרתת בבית נכבד אחד ובא שמעון בנו ושכב עמה ונתעברה ממנו ואחר כן שם לה בית וכלים והיה יוצא ונכנס בביתה כאדם הנכנס בבית פילגשו וילדה ממנו בן והיניקתו קרוב לעשרים חדש ובכל זה הזמן היה יוצא ונכנס שמעון בביתה כאדם הנכנס בבית פילגשו אחר זה הזמן נתפייסה להנשא לאחר ויש מחלוקת בדבר בין ראובן ויהודה אם צריכה להמתין אם לאו, שראובן אומר אינה צריכה להמתין ג' חדשים שיש לה דין מזנה ואנוסה או מפותה והלכה כר' יוסי דאמר דאין צריכות להמתין ויהודה אומר שצריכה להמתין ג' חדשים מאחר שהיתה פילגשו, כי מה שאומר ר' יוסי דאנוסה ומפותה ומזנה אינה צריכה להמתין הטעם הוא כמו שאומר בגמ' בפ' ארבעה אחים (יבמות לה) על ההיא ברייתא דתניא אנוסה ומפותה צריכות להמתין וכו' אמר רבא מאי טעמא דר' יוסי אשה מזנה מתהפכת ופילגש זאת אין לומר מתהפכת מאחר שהיתה פילגשו והיה לה משמעון בן והיא רוצה להתעבר ממנו א"כ למה תתהפך ועל כן צריכה להמתין. והראיה כי מאחר שאין בה טעם מתהפכת שצריכה להמתין ג' חדשים מההיא דכתב רב אלפסי בפרק ארבעה אחים כמו שבא בכתבך:
1
ב׳תשובה צדקו דברי יהודה שצריכה להמתין ג' חדשים דכיון שהיתה מוחזקת בפילגשו לא מקריא אשה מזנה שהרי הפילגש המיוחדת לאיש אחד אינה נקראת מזנה שהרי מותרת היא והאבות היו נוהגים בה כמו שאמרו בפרק כהן גדול (סנהדרין כא) מאי נשים ופלגשים אמר רב יהודה נשים בכתובה וקדושין ופלגשים בלא כתובה וקדושין ואע"פ שיש שם גירסא אחרת זאת היא ברוב הנוסחאות ומעתה כיון שהיא עומדת עמו בהיתר מגדלת את בנו ונוהג בה מנהג פלגש לא מקריא מזנה כי היכי דלימא מתהפכת וכדברי ראובן:
2