שו"ת הר"ן ס״טTeshuvot HaRan 69
א׳עוד כתבת ועוד יש כאן מחלוקת על ענין הביצים אם יכולין לבשלן לכתחלה בקדירה של נכרי אם לאו שראובן אומר שמותר לבשלן לכתחלה בקדירתו של נכרי כי סתם קדירות אינם בני יומם ושמעון אומר שאסור לבשלן לכתחלה בקדירה של נכרי וכן כתב בספר מצות הגדול במצות לא תעשה (בסימן קמח) אע"פ שלא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא ואסרו חכמים ז"ל קדירה שאינה בת יומא בד"א לכתחלה אבל בדיעבד אפילו בישל בה מותר דהא נותן טעם לפגם מותר הנה התבאר איסור לבשל בה לכתחלה:
1
ב׳תשובה (א) הדבר פשוט כדברי שמעון שאוסר לכתחלה לבשל שום דבר בכלי שאינו בן יומו דהא אמרו בסוף ע"ז (דף עה) וכלם כשנשתמש בהן עד שלא הגעיל ועד שלא ליבן תני חדא אסור ותני אידך מותר הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר והא ברישא דברייתא דכולן שנשתמש בהן וכו' קתני דהלוקח כלי תשמיש מן הנכרים את שדרכו להגעיל יגעיל ואת שדרכו ללבן באור ילבן באור וכדאיתא התם, אלמא אפילו למאן דאמר נותן טעם לפגם מותר דוקא בדיעבד הוא דשרי אבל לכתחלה לא ועוד ראיה מדאמרינן בפרק כל הבשר (חולין קיא) ההוא פינכא דהוה בי ר' אמי וכו' ואימלח ביה בשרא ותבריה ואי איתא שמותר לבשל לכתחלה בכלי אסור שאינו בן יומו למה ליה למתבריה לשהייה עד למחר אלא ודאי לכתחלה אסור וזה ברור וכן הדבר פשוט (ב) שאין להקל יותר בביצים מפני שקליפתן עליהם דהא אמרינן בפרק גיד הנשה (חולין צח) דביצת אפרוח ששלקה עם ביצים טהורות אסורות. וזה פשוט ולא היה צריך לכתבו:
2