שו"ת הר"ן ח׳Teshuvot HaRan 8
א׳שאלת ראובן שמת והניח בנים גדולים וקטנים ומנה אפטרופוס על הקטנים, והקרובים והאפוטרופוס רוצים לשדך אחד מן הנערים הקטנים עם בת זוגו ואותם שהם מתחתנים רוצים שיהיה חלקו של אותו קטן מיוחד מעכשו. אם האפטרופוס רשאי ליחד לו חלקו ולחלוק בנכסי אביו בלא ב"ד, אם לאו תשובה (א) לא מצינו לאפוטרופוס שיהיה רשאי לחלוק בנכסי קטנים אלא ברשות ב"ד וכדאמר בפ' האיש מקדש (קידושין מב) אמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להן אפטרופא ובוררין להם חלק יפה. אלמא אין האפוטרופוס רשאי לחלוק בלא ב"ד. וכי תימא אין ב"ד צריכין אלא למנות אפוטרופא אבל כיון שנתמנה רשאי לחלוק בנכסיהן שידו כידן. ליתא כלל דא"כ למה הוצרך לומר רב נחמן יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להם אפוטרופא הרי אלו הקטנים ודאי אפוטרופוס יש להם או סמכו אצל בעל בית שדינו כאפוטרופוס כדאיתא בפרק הניזקין (גיטין נב) שאם לא כן מי מאכילם ומלבישם ואי אפוטרופא סתמא רשאי לחלוק בלא ב"ד, אותו שמאכיל ומלביש יחלוק בנכסיהן, אלא ודאי אין האפוטרופא רשאי לחלק בלא ב"ד. ועוד דאמרי' בגמ' ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות א"כ מה כח ב"ד יפה, אלמא משום כח ב"ד אתינן לה. וכי תימא כיון שנתמנה על פי ב"ד כח בית דין קרינן ליה. ליתא דהא אמרי בגמרא הא דטעו הא דלא טעו ולא קאמר הא דטעה אלמא ב"ד עושים החלוקה ולא האפוטרופא לבדו ולפיכך אין טעות החלוקה חוזר אלא בטעות שתות כדין שום הדיינין אבל פחות משתות לא, וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק י' מהלכות נחלות ואילו היה טעות אפוטרופוס לבדו היה חוזר אפילו בדינר משום דיחיד הוא וקיימא לן שליח כאלמנה מה אלמנה יחידה אף שליח יחיד לאפוקי ב"ד דרבים נינהו כדאיתא בכתובות פרק אלמנה (דף ק). ועוד אתן לך ראיה ברורה שאין האפוטרופא רשאי לחלוק בנכסי יתומים בלא ב"ד דהא חלוקת יתומים בנכסי אביהן לחוב על מנת לזכות מקריא כדאמרינן בפ' האיש מקדש (קידושין מב) מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שב"ד מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות, לחוב אמאי, אלא לחוב על מנת לזכות וכו' ואפוטרופוס שנתמנה סתם אין רשאי לחוב על מנת לזכות כדאמרינן בפרק הניזקין (גיטין נב) ואין אפוטרופסים רשאין לדון לחוב ולזכות בנכסי יתומים, לזכות אמאי לא, אלא לחוב על מנת לזכות. וכיון שכן היאך רשאין לחלוק בנכסי יתומים אלא ודאי ב"ד הוא שחולקין הנכסים אלא שמעמידין אפוטרופוס לקטנים כדי להפך בזכותם:
1
ב׳זהו הדרך המחוור הנראה בעיני (ב) אלא שראיתי לרש"י ז"ל בפרק אלמנה שפירש הוא הא דטעו הא דלא טעו האפוטרופסים, וכן פירש בוררין להם חלק יפה כל אפוטרופוס לתינוק שלו ונקיט לה בלשון רבים (ג) לפי שהוא סבר שמעמידים אפוטרופא לכל קטן וקטן. וכן פירש במסכת גיטין בפרק השולח (דף לד) מה כח ב"ד יפה כח ב"ד שמנו להם אפוטרופא, נראה מדבריו שהאפוטרופסים עצמן רשאין לחלוק בלא ב"ד. ומ"מ צריך אתה לומר דדוקא בנתמנה בפרט לכך אבל אפוטרופא סתם אין רשאין כמו שהוכחתי בראיות ברורות. הילכך בנדון שלפנינו ב"ד מעמידין אפוטרופוס לכל אחד מן הקטנים לפי שעה ובוררין הב"ד עם האפוטרופא לאותו קטן שרוצה לשדך חלקו ואח"כ מעמידים הנכסים ביד האפוטרופא:
2