תשובות הר"י מיגאש ק׳Teshuvot HaRi Migash 100
א׳שאלה ראובן ושמעון אחים היה להם שדה בשותפות ומכר ראובן חלקו ללוי ומשכן שמעון חלקו ליהודה בד' דינרין ויצא מן העיר ונשתהה שם כמו ארבע שנים ונפטר יהודה שהיה בידו חלק שמעון ממושכן ונפטר גם לוי וכשבא שמעון לפדות חלקו מאת יהודה מצא השדה ביד יורש לוי והוא קטן וכבר היה שקודם לזה מנה לו ב"ד אפטרופוס ושאל ב"ד את פי האפטרופוס כיצד בא קרקע זה ביד יורש לוי והשיב איני יודע אם בא ליד לוי בתורת מכר או משכון אבל לוי אכל פירותיו ב' שנים והיורש שנה א' וכבר עלתה בידו החזק' ומצאנו אצל היורש שטר המשכונה שעם יהודה ושאל ב"ד מהאפטרופוס באיזה צד בא זה השטר ליד היורש ואמר לא ידעתי והיתה המשכונה לשתי שנים שנת צ"ד ושנת צ"ה ומצאנו עוד ביד היורש שטר איך שכר לוי משמעון חלקו לשתי שנים שנת צ"ו ושנת צ"ז וזה נסחו שכר לו משמעון כל חלקו בשדה שבא לו בתורת ירושה והוא השדה שיש בו שותפות ללוי השוכר לשתי שנים תחלתם סיון שנת צ"ו ונתן לו חצי השכירות בתחלת השתי שנים והחצי השני לסופן וקנינו מהם על זה במנא דכשר למקני' ביה והיה זה בר"ח אייר שנת צ"ד והביא שמעון בעל השדה שני עדים האחד מעיד שהוא יודע והיה נמצא כשמשכן שמעון אצל לוי קרקע זה לארבעה שנים תחלתם שנת צ"ד בד' דינרין ועד שני מעיד שיהודה שהיה הקרקע ממושכן בידו על ד' דינרין נתנה ללוי ובשביל כן אכלה. יורינו אם תתקיים החזקה ליורש במה שאכל אביו קרקע זו שתי שנים והעדים המעידים שאכל לוי פירות קרקע זו הם מעידים שאכלה שנת צ"ד שעורים ושנת צ"ה זרע אותה פשתן ואכלה חגב ולא נהנה ממנה כלום ושנת צ"ו זרע אותה חטים ואכלה חגב רובה וכנס השאר המורשה של היורש וזרעה שנת צ"ז היורש. או תבטל החזקה בעדות המעידים במשכונה וגם בשכירות ומכר שמעון הקרקע לאשת יששכר ואח"כ נמלכו ב"ד באפטרופוס של היורש ואמר אם יעלה הקרקע לשמעון ויצא מיד היורש אז או נקנה אותו או אסלק ידי ממנו.
1
ב׳תשובה השנה שאכל החגב פירות קרקע זו אין עולה לו בה חזקה הילכך לא נגמרו ללוי וליורשיו אכילת שני חזקה ושורת הדין שיחזור השדה לשמעון אלא שחייב לפרוע הסך שנתמשכן עליו ויקחנו האפטרופוס לקטן הנז' הואיל והעיד עד אחד ששמעון זה משכן אותה אצל לוי זה על ד' דינרים והעיד עד השני שיהודה שמשכן אותו אצלו שמעון על ארבעה דינרים נתנו ללוי הכלל העולה מעדות שניהם שיש ללוי בו ד' דינרי' ואמנם השטר המשכונה הכתוב ליהודה על שמעון בד' דינרין הנזכרי' הנמצ' בעזבון לוי אין במה שנמצא בעזבונו ראיה שנאמר שמסרו ללוי וקבל אותם ממנו הואיל ולא נמצא כתוב בו שהקנה אותה לו בכתיבה ומסירה וקי"ל שאין אותיות נקנות במסירה ואם הי' יהודה חי והי' מודה שנתנו לו ללוי וקבל ממנו הד' דינרי' הנז' הי' בטל זכותו ממנו בזה אבל הואיל והוא מת אפי' שאם הי' חי הי' טוען שזכותו בו קיים ושממנו נפל ומצאו לוי ולקחו או שהוא הפקידו אצלו אין לנו לדון ולבטל זכות יורשי יהודה ממנו הואיל ולא מצאנו בו כתיבה ומסירה מיהודה ללוי גם אין לנו להגבותו להם משמעון הואיל ולא נמצא בידם אלא ביד זולתם והדין הוא שיהא תלוי ועומד אין גובין אותו יורשי יהודה לעולם גם אין קורעין אותו ויבטל דינא וזה כמו שאמרו מצא שטר בין שטרותיו ואין ידוע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו ולענין דינא דבר מצר' אין כאן דין בן המצר להיות שאשת יששכר היא הקונה ואין עליה דין בן המצר. וכך הדין.
2