תשובות הר"י מיגאש קל״גTeshuvot HaRi Migash 133
א׳ראובן היה דר עם לאה אמו בבית שהיה קנוי בידם אחר מות יעקב אביו של ראובן הנז' בעלה של לאה ונשאר הבית ביד שניהם זמן ארוך מעת שהיה ראובן קטן עד שגדל והיה יושב בחנות מסתחר בשלו ואמו דרה עמו בבית הנזכר כדרך הבן הדר עם אמו וראובן בנה בבית וסתר וחדש בו עליות והבן היה נכנס לבנין ופורע שכירו' הבונים והאם היתה משתמשת בבית כדרך האם עם הבן בענייני הבית וטענה לאה שחצי הבית הוא שלה וראובן טוען שכולו שלו ושאלו אותם אם יש ביד אחד מהם שטר או ראיה או שטר המקח בשם מי שהוא ואמר ראובן הנה הבית ידוע הוא שהיה של דודי והמיר דתו ומכרו לי בדמי' מועטים ודודו המומר מודה שמכרו לראובן בן אחיו וממנו קבל את הדמים והבית ידועה לו עוד טען ששטר המכר היה בשמו ולקחתו אמו והטמינתו. השיבה לאה כן הוא שאתה פרעת דמי הבית ושטר המכר היה בשמך אבל אני נתתי הממון שפרעת בחצי לחלקי ולסבתי הודה דודך למכור בה שאשב בכבוד עם יתומי ואתה היית קטן ולא היה לך מה לפרוע אם לא שאני נתתיך דמי החצי.
1
ב׳תשובה אם היה שאמו של ראובן היתה טוענת שכל הבית היה שלה כמו שטוען ראובן אז היינו מחייבין את כל אחד מהן להשבע שבועת היסת שאין לו בו פחות מהחצי וחולקים אותו לחצאין להיות ששניהם דרים בו אבל הואיל ואין לאה טוענת שיש לה בו כי אם החצי ומודה היא שהחצי האחר הוא לראובן בנה א"כ החצי שהיא מודה בו שהוא לראובן הוא שלו מבלי שישבע עליו ונשאר הריב בחצי השני שטוענת שהוא שלה וראובן טוען שהוא שלו ורואים אם לאה הנז' היא מחזק' בבית הנז' כשיעור החצי תשבע שבועת היסת שהחצי הוא שלה ויהי' לה ואם אינה מחזקת ממנו אלא בפחו' מהחצי תשבע שבועת היסת שמה שיש לה בבית אינו פחות מהרביע וישבע ראובן עוד שאין לו בו פחות מג' רבעים ויהיו לו הג' רבעים וישאר ללאה הרביע. ולא נחייב בזה שבועה דאוריית' הואיל והם קרקעות. וכך הדין.
2