תשובות הר"י מיגאש קל״דTeshuvot HaRi Migash 134
א׳ראובן קנה בית ללאה אשתו משמעון וקנו מידו שמכר לפני שני עדים ושקבל מהדמים י"ב דינרים וקצת ממלבושי לאה אשתו וכתב עליו השאר לזמן קצוב גם העידו על עצמם בזה בישמעאלים וכתבו בזה שטר בערכאות וקיימו אותו לפני הערכי אח"כ נפל הפרש בין ראובן ושמעון על מומים שהיו בבית והלך שמעון והשתדל עם ראובן עד שנתרצה לבטל המקח בערכאותיהם ובקש ממנו שתודה גם לאה אשתו איך הסכימה לבטל המקח בערכ' והרשה עליה מורשה בערכאותיהן ודחק אותה עד שבטלה המקח בערכאותיהם וכשראה ראובן זה תבע את שמעון שילך עמו לב"ד והלך והודה בהודאה.
1
ב׳וזה לשון ההודאה: בא לפנינו ואנחנו במותב תלתא כחדא פב"פ ותבע פב"פ בענין הבית לפי שטען פ' זה על פ' שקנה ממנו בית שבמדינה פלונית במקום פ' ואמר פ' זה שאין בית זה אלא של אשתי וממעותיה ותכשיטיה והשיבו פ' ואמר אני לא מכרתי בית זה לאשתו של פ' זה אלא בישמעאלים וכבר בטלנו המכר בינותינו בדיני ישמעאלים והי"ב דינרים שקבלתי ממנו מדמי הבית החזרתי אותם לו אחר שבטלנו המקח בינינו וכתבנו טופס דבריהם ביום פ' כו' ותבע ראובן משמעון שיקיים המקח בידו ולא רצה שמעון ומכרו ללוי ונשארה תביעת לאה ובעלה בבית על זה התאר. יודיענו אדוננו אם המקח שקנו לאה וראובן משמעון בדרך זה אם הוא קיים אם לאו ואם לא נמצאו לראובן ולאה העדים שהיה המכר בפניהם אם שמעון חייב שבועה כשלא נמצאו העדים אם לאו ותתחייב לאה שבועה שקנתה מיד שמעון ויתקיים המקח בידם להיות שבידה שטר המכר שבערכאותיהם מקוים לפני הערכי ומה הוא מתחייב בהודאתו שהודה שמכר ושקבל י"ב דינרים.
2
ג׳תשובה אם ראובן ואשתו מודים בביטול המקח הנזכר ושחזרו ליקח הי"ב דינרים שנתנו לשמעון מהדמים הנה נתבטל המקח דה"ל כאלו חזרו ומכרו אותו לו שתתקיים זה בנתינת הדמים ואין צריך בזה קנין ונתקיים הבית ביד שמעון ולוי שקנה אותו ממנו אחר כך ואם אינם מודים שקבלו הי"ב דינרין הנז' ואין עליהם עדים בזה רואים את המכר הראשון שקנאו ראובן ללאה אשתו משמעון שעדים שמעידים עליו השבועה מוטלת על ראובן ולאה שלא קבלו הי"ב דינרין משמעון ומה שבטלו המכר אינו כלום להיותו בלא קנין ובלא קבלת דמים ואם אין עדים שיעידו בעיקר המכר שמכר שמעון ללוי וללאה השבועה מוטלת על שמעון שבטלו המקח ביניהם ושקבלו ממנו הי"ב דינרים שנתנו לו מדמיו לפי שכיון שהיה יכול לכפור במכר מעיקרו ואז היתה טענתו טענה בשבועה א"כ נאמן הוא במה שהודה שמכר אלא שהסכימו אח"כ על ביטול המקח וקבלת הדמים שנתנו לו ובשבועה וכל המתחייב מהם שבועה היא שבועת היסת. וכך הדין.
3